היה בטוח שהוא ראש המוסד: המחלה של גיורא
אחרי האשפוז הראשון של גיורא בבית החולים אברבנאל, לאחר שנמצא בצומת חולון לבוש במכנסיים בלבד ומכוון את התנועה, חייו השתנו מקצה אל הקצה. הוא אובחן כחולה במאניה דיפרסיה, טופל וכיום מצא את ייעודו באמצעות עזרה לאחרים. פרק שני בסדרה 'יד על הלב'
מה היה קורה לכם אם בבוקר אחד הייתם בטוחים שאתם ראש המוסד ושיש לכם כוחות מיוחדים? לגיורא פלג, המצהיר על עצמו כחולה במאניה דיפרסיה. זה קרה. אבל בניגוד לאחרים, המנסים להסתיר זאת, גיורא לא מתבייש.
היכנסו לעמוד הכתבות של יד על הלב
קיראו עוד על התמודדות עם מחלות נפש
- אודיה קורן: "ההומור שמר עליי מהמחלה"
אחרי שנים של התמודדות עם מחלת הנפש, התקפים פסיכוטיים, גירושין מאם ילדיו, הוא שיקם את חייו, מטופל באופן קבוע ומצא את דרכו לעזור לאחרים - הוא משמש מדריך למתמודדים בעמותת אנוש.
"לא מנסה להסתיר את מה שקרה"
המפגש עם גיורא היה פתוח וישיר. פעמים רבות פגשתי אנשים שניסו בכל מאודם להסתיר את מה שקרה להם, משלים את עצמם שאנשים אחרים לא הרגישו במה שקרה. גיורא מספר בישירות איך ביום בהיר אחד, בשנת 1988, הוא נעמד בצומת חולון הסואן, כשרק מכנסיים לגופו וכיוון את התנועה.
הוא היה בטוח שהוא נמצא במשימה סודית להצלת המדינה, כשלמעשה הוא היה בעיצומו של התקף פסיכוטי. גיורא נלקח לבית החולים 'אברבנאל' לאשפוז הראשון בחייו שלאחריו השתנו חייו מן הקצה אל הקצה.
הוא אובחן כחולה במאניה דיפרסיה, או בשמה הנוסף: הפרעה בי-פולארית. גיורא מתאר את החוויה של להיות אדם שהיה במניה, ושיצא ממנה, ואנו משוחחים על החוויה הפסיכוטית, ואיך יודעים (או אולי לא יודעים) שהיא נגמרה.
גיורא מצא יעודו בלעזור לאחרים במצבו, על יד כך שהוא תומך ומדריך בעמותת אנוש, במסגרת פעילתו באנוש, הוא למעשה מוליך ומכוון אנשים בדרך אשר לא שופטת ולא מבקרת, ומדגישה את הצורך באיזון ובשמירה על תפקוד, הדרך האופיינית של אנוש.
חולים רבים לא מאובחנים
מחקרים מצביעים על-כך כי מחצית מהאנשים הסובלים ממאניה-דפרסיה אינם מאובחנים במשך שנים ארוכות, או מאובחנים בטעות כסובלים מבעיות נפשיות אחרות, בראשן דיכאון והתמכרויות. הנתונים מראים שחולפות בממוצע כעשר שנים עד שאדם מאובחן כראוי, כאשר כשלי נותרים עם אבחון שגוי גם לאחר מכן.
מדובר בעשרות אלפי אנשים בישראל, אשר רבים מהם מתמודדים במשך תקופות ממושכות עם מצבי דיכאון, ואף מאובחנים כסובלים מדיכאון, ללא התייחסות לחלק המני של המחלה. לאבחון זה השפעה מכרעת על בחירת הטיפול, ומוביל לא פעם לבחירת טיפול שאינו יעיל מספיק וכך מקטין את הסיכויים למניעת הישנות מצבי הדיכאון והמניה ולהחלמה.
אדם הסובל ממניה דיפרסיה, אמור, תחת טיפול מתאים, להיות חופשי מסימפטומים ולהיות כאחד האדם. מצד שני, הסיכוי לקבל התקף נוסף שוב, ללא טיפול, יכול להגיע עד- 70-80 אחוזים אחרי גל מני או היפומני.
לא מעט פעמים אנשים מגיעים לטיפול עקב התמכרות לחומר או להתנהגות ובברור מעמיק מסתבר שמדובר במניה דיפרסיה ברקע. בספר משולבים גם ראיונות עם בני משפחתו של גיורא המתארים כיצד מחלתו השפיעה עליהם ומה הדרכים שמצאו כדי לנסות ולעזור לו.
עוד על פרויקט "יד על הלב"
