פסח בעיתונות החרדית: הנשים מגטו ורשה צונזרו
במוסף החג של העיתון החרדי "בקהילה", צונזרו פניהן של הנשים היהודיות בחיסול מרד גטו ורשה, מטעמי צניעות. העורך: "אנו מכבדים את זכר קדושי השואה, ולהבדיל - מכבדים את קוראינו, ומביאים בפניהם רק את מה שהם צריכים ורוצים לראות"
אין זה סוד שהעיתונות החרדית מצנזרת תמונות של נשים, וגם ממאנת להזכיר את שמותיהן. אך נדמה כי שוב הצליחו שם לשבור את השיאים של עצמם. לאחר שצנזרו נעלי נשים ותמונות של נשות אדמו"רים, טושטשו פניהן של נשים יהודיות בתמונה מתקופת השואה.
<< פסח בארץ ובעולם - גם בפייסבוק שלנו. כנסו >>
התמונה המפורסמת של הילד היהודי המרים ידיים בגטו ורשה, כשלצדו ומאחוריו יהודים נוספים וסביבם חיילים נאצים, זכתה לריטוש בכתבת חג נרחבת, שפורסמה בעיתון החרדי "בקהילה". פניהן של הנשים בתמונה האיקונית - ובהן מי שזוהתה כמתילדה למט גולדפינגר, שבתה הנקה (חנה) נספתה זמן קצר לאחר הצילום - פוקסלו מטעמי צניעות.
התמונה צולמה, ככל הנראה, מיד לאחר המרד שפרץ לפני שבעים שנה בדיוק, בערב ליל הסדר, והיא מתארת את כניעתם של יהודי גטו ורשה בדרך לאומשלגפלאץ, משם נשלחו מרביתם למחנות ההשמדה.
פיקוח הדוק על התכנים
בכתבה שפורסמה במוסף החג של עיתון "בקהילה", במסגרת מוסף מיוחד בשם "60 רגעים", רואיין אריה לודוויג סימונסון, אחד מחמישה אנשים
שטוענים כי הם הילד המפורסם שמרים ידיים בתמונה, לאחר שבמשך שנים התקשו חוקרים לקבוע את זהותו של הילד המצולם. פרנץ קונרד, שתיעד את כניעת יהודי גטו ורשה, רגע לפני שרבים מהם הועברו לכיכר השילוח ("האומשלאגפלאץ"), ומשם להשמדה במחנה המוות טרבלינקה, עומד מאחורי התמונה שהפכה ברבות השנים לאחת המזוהות ביותר עם השמדת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה.
סימונסון שהיה נציג חברת אל-על בלונדון בעבר, וכיום הוא פנסיונר המתגורר בלונדון - סיפר על רגעי האימה שליוו את צילום התמונה, ואת השנים הקשות לפניה ולאחריה, אך התמונה עצמה פורסמה, כאמור, תוך צנזור פניהן של הקורבנות הנשיים.
"אין טעם להביא את התמונה מסביב"
עורך השבועון "בקהילה", אברהם דב גרינבוים, מסר ל-ynet בתגובה כי "הטור נסוב על נשוא התמונה, אריה סימונסון,
וככזה אין טעם להביא את כל התמונה מסביב, כשאנו ביקשנו להדגיש בעיקר את הילד העומד חסר אונים. יחד עם זאת, אנו מכבדים את זכר קדושי השואה, ולהבדיל - מכבדים את קוראינו, ומביאים בפניהם רק את מה שהם צריכים ורוצים לראות".
לעיתונים היומיים במגזר, הפועלים תחת פיקוח הדוק של "ועדה רוחנית", מסורת עתיקת יומין ולפיה אין מפרסמים תמונות של נשים. בעבר אף נמנעו מאזכור שמות פרטיים נשיים, אך בשנים האחרונות מקלים בכך. בדברי הספד לנשות אדמו"רים שהלכו לעולמן בגיל מופלג, לא תופיע תמונתה של המנוחה, אלא המצבה שלה או תמונה של בעלה.
ראוי לציין כי באתרי באינטרנט החרדיים, החליטו בשנים האחרונות ליצור אבחנה ברורה בין החלטה שלא לפרסם תמונות של נשים בפרסומות או בכתבות רגילות, ובין מקרים של אסון, כמו למשל בזמן הפיגוע בבית חב"ד בהודו, או-אז פורסמו באתרים החרדיים תמונותיה של הרבנית רבקי הולצברג שנרצחה בפיגוע.
בתנועת "ישראל חופשית" הגיבו ואמרו כי הם "מזועזעים לראות שנשברים גבולות חדשים, וממשיכה מחיקתן של נשים מהמרחב
הציבורי. עתה הדבר בא לידי ביטוי גם במחיקתן מההיסטוריה, באופן שמתעלם מממה שחוו גם הן בשואה. מדובר בתופעה מזעזעת שצריך לעקור מהשורש".
לפנייה לכתב/ת 
