שפשפת בקיץ: כל הדרכים לטפל ובעיקר - להימנע

בין כל הדברים הנעימים של הקיץ, יש גם את התופעות הפחות נעימות. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את הלחות, החום בלתי נסבל, הזיעה והשילוב של כולן שעושים שמות בעור שלנו.

• עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet  
  

התוצאה: העור שלנו הופך להיות אדום, מגורה ובעיקר כואב. יש שני אשמים עיקריים לכך: פטרת המפשעות ושפשפת, שאכן שכיחים יותר בחום ובאקלים לח, אם כי גם בחורף מקומם לא נפקד.

עוד כתבות בערוץ פארם נט

• הכתמים שלא נעלמים: איך לטפל בפטריות שמש
• מדריך לשמש: איך לבחור את מס' קרם הגנה
• לקראת הים: מה השיטה היעילה ביותר להסרת שיער
  

למה זה קורה?

פרופ' אבנר שמר, מומחה למחלות עור פטרייתיות (המיקולוגיה), רופא עור בכיר בבית החולים תל השומר, מסביר כי רבים מתבלבלים בין פטרת המפשעות לבין שפשפת.

פטרת המפשעות (Tinea cruris) היא מחלת עור זיהומית הנגרמת בגלל זנים שונים של פטריות. היא שכיחה יותר בגברים ומופיעה באזור המפשעות ובחלקים הפנימיים העליונים של הירכיים. לרוב היא מופיעה בשכיחות גבוהה בו-בזמן עם פטרת בכף הרגל ו/או ציפורניי הרגליים.

לעומת זאת, שפשפת (Intertrigo) היא תהליך דלקתי וגירוי של העור באזורים בהם יש קפלים, לחות וחיכוך מתמיד. המקום הנפוץ ביותר להימצאות השפשפות – המפשעות, אך גם נשים בעלות חזה שופע יכולות לסבול משפשפת המופיעה אצלן בקפלים שמתחת לחזה.

גם אנשים הנוטים להזיע בתדירות גבוהה יסבלו משפשפת בקפלים של בית השחי. השפשפת תופיע בעיקר אצל אנשים בעלי משקל עודף ויכולה להופיע לאחר פעילות ספורטיבית, לחות או היגיינה לקויה.

פטרת המפשעות. שטח אדום המתפשט לא באופן סימטרי(צילום: פרופ' אבנר שמר)

איך מאבחנים?

פרופ' שמר מסביר כי אמנם האבחנה נעשית על ידי רופא, אולם ניתן לדעת מה ההבדל על פי המראה. אם מדובר בפטריה, מדובר בשטחי עור אדמדמים מכוסים בקשקשים עדינים אשר מתפשטים בצורה היקפית, לאו דווקא באופן סימטרי. לעתים קיימות על הפטריה שלפוחיות קטנות עם נוזל שקוף, שאף עלולות להיות מוגלתיות.

השפשפת לעומת זאת, גורמת לעור להפוך לאדום ומגורה. בניגוד לפטרת המפשעות, שבה מרכז העור הפטרייתי נראה תקין והשוליים מורמים ובעלי גבול חד, בשפשפת מרכז העור הוא הבולט באדמומיותו, ואילו השוליים שטוחים יותר ונעדרי גבול ברור בינם לבין העור הבריא.

בנוסף לכך, בשפשפת קיימת תחושת צריבה וכאב, לעיתים באופן בלתי נסבל, ואילו בפטרת המפשעות קיים בעיקר גרד. כעיקרון, את השפשפת ניתן להשוות לכווייה בדרגה אחת או לעיתים בדרגה שתיים, שאפילו נגיעה במקום גורמת לאי-נוחות. האבחון הסופי, יחד עם זאת, נעשה באמצעות בדיקה במעבדה לאישוש הימצאותן של פטריות.

הטיפול המומלץ לפטרת

קטרון מסבירה: "ישנם קרמים אנטי פטרייתיים, המרגיעים את הגירוד כמעט באופן מיידי. מומלץ להשתמש בהם כטיפול משלים לקרמים הטיפוליים ולשינוי בהרגלי ההיגיינה והלבוש".

למיסיל דרמג'ל: מרקם הג'ל נעים ומרגיע מידית את תחושת הגירוד והעקצוץ. הוא מכיל טרבינאפין, רכיב פעיל הקוטל את הפטרייה ומתאים במיוחד לטיפול בפטרת המפשעה וקוטל את הפטרת תוך שבוע בלבד.

redskin של מורז: קרם על בסיס צמח המרפא פוליגונום, בעל השפעה אנטי דלקתית ופעילות נגד חיידקים ופטריות, מכיל מרכיבים אורגניים, ויטמינים וחומצות טבעיות ששומרים, מאזנים ומרגיעים את רקמות העור.

קרמים נוספים יעילים הם: אגיספור ביפונזול (Bifonazole), מנטקס, אגיסטן, אלוורה, דקטרין, דרמוסיל של לייף, פטריון, טלק אנטי פטרייתי, ספירט וויט פילד.

הפתרון המומלץ לשפשפת

במקרה של שפשפת, הטיפול הוא הרבה יותר מניעתי והתנהגותי, אומר פרופ' שמר. "על מנת לטפל בבעיית השפשפת יש לדאוג לייבוש האזור. מומלץ למרוח בשעות הבוקר משחה אנטי-דלקתית (המכילה קורטיזון חלש-בינוני) ואשר משלבת בתוכה גם חומר אנטי-פטרייתי כגון דקטקורט או משחת קומגיס.

הוא מוסיף: "בשעות הערב מומלץ למרוח קרם או ג'ל אנטי פטרייתי נקי כמו למיסיל דרמג'ל המכיל טרבינפין, הקורטיזון החלש-בינוני נועד להחליש את האודם, למתן את הצריבה, ואת תחושת הבעירה. החומר האנטי-פטרייתי נועד למנוע התפתחות פטרייה העלולה לעיתים להתפתח ממריחה עודפת של משחות המכילות קורטיזון וכן עקב קרקע המזון הנוחה להתפתחות פטריה".

האם ניתן למנוע?

פרופ' שמר מוסיף כי יש גם המלצות מניעתיות כמו: להימנע ככל האפשר מחיכוך מתמיד, להקטין את החיכוך בין שתי הרגליים על ידי הליכה על בסיס רחב ככל שניתן, ללבוש תחתונים העשויים מכותנה, רצוי תחתוני בוקסר, לקיים הפסקות תכופות בהליכה ממושכת (על מנת למנוע התחממות וחיכוך מקומי).

קטרון אומרת כי יש קרמים המיועדים לשימוש מניעתי, ושיכולים להקל על הסימנים מיד עם התפתחותם. 

JOINT & MUSCLE ו-REDSKIN של מורז, מדובר במשחה טבעית המבוססת על צמחי המרפא אזוב, ער אציל וויתניה וטיון מרפה שרירים תפוסים, מפחיתה כאב משפרת זרימת דם מקומית ומחזירה את הגמישות הטבעית לאברי הגוף ובעיקר לשרירים ולפרקים. (מאושרת למריחה גם לסוכרתיים).

יש תכשירים נוספים של אקילן, לייף, קמיל בלו של ד"ר פישר, בייבי פסטה ועדינול ( "האחרונים משמשים בימים כתיקונים כמונעים במצב של תפרחת חיתולים, והם בחלט יעילים למקרי שפשפת", אומרת קטרון).

מניעה כדרך חיים

שמחה דגן עזריאל, נטורופתית מטעם מורז צמחי מרפא, מעניקה מספר טיפים שיסייעו לכם לשמור על בריאות העור, גם בזמן פעילות גופנית מאומצת וכך למנוע את היווצרות התופעה.

בדקו רגישות. אם ידוע לכם על רגישות ספציפית לשפשפות או פטריות, מומלץ למרוח קרם למניעת שפשפות, עוד לפני שאתם מתחילים לבצע פעילות גופנית, כדוגמת רכיבה על האופניים.

לבשו בגדי כותנה. רצוי ללבוש בגדי כותנה רכים – גופיה + תחתונים ועל-ידי כך לאפשר לעור "לנשום". לחיילים וספורטאים - מומלץ להחליף גופיה רטובה מזיעה (עד כמה שניתן בתנאי שטח). כמה שפחות צמר, לייקרה ובדי ניילון.

הקפידו על בגדים רחבים ומאווררים. מומלץ ללבוש בגדים במידה הנכונה, מאחר ובגדים צמודים או רחבים מדי, עלולים לגרום לחיכוך של העור ולהגביר את הסיכוי לסבול מהתופעה.

שמרו על יובש. מומלץ להימנע מסביבה לחה ולייבש עד כמה שניתן את האזור הנגוע.

שמירה על היגיינה. רצוי בכל הזדמנות שניתן להתקלח ולאוורר (לייבש) את אזור ובכך להבטיח שהעור יהיה יבש ונקי. מומלץ להשתמש בסבונים עם חומציות מאוזנת PH המכילים חומרים היפואלרגניים וחומרים טבעיים שיכולים להקל ואף להביא לפתרון.

הקפידו על שתייה מרובה. ברמה התזונתית מומלץ להרבות בשתייה, צריכת תוספי מזון וחומרים נוגדי חמצון מרוכזים וחומציות שומן חיוניות כגון פשתן.