דרוש פילוסוף: הטבות לתלמידי מדעי הרוח

היסטוריה כללית, פילוסופיה יהודית, לימודי מזרח אסיה וספרות עברית. למרות שלא פעם זכו הסטודנטים למדעי הרוח לתואר המפוקפק "תלמידי מדעי הדשא", כיום מציעות האוניברסיטאות ומוסדות הלימוד השונים תכניות מצטיינים רבות לאלה שיוותרו על לימודי משפטים וכלכלה ודווקא יבחרו לנבור בהגותו של אפלטון או בתולדות הנצרות.

לכתבות נוספות בערוץ הלימודים

• "מדעי הדשא" האמיתיים? לימודי אדריכלות נוף
• מועמדים זועמים: הוקשחו תנאי הקבלה לרפואה
• "סטודנטים רבים לומדים מקצוע שלא מתאים להם"
  

בניגוד למנהל עסקים, חשבונאות או מקצועות ההנדסה, לימודי מדעי הרוח נלמדים לרוב באוניברסיטאות הגדולות, באוניברסיטה הפתוחה ולעתים רחוקות במוסדות קטנים יותר כמו המרכז האקדמי שלם שבעיר הקודש. היתרון המשמעותי הוא שלל תכניות המצטיינים שמציעים המוסדות הנ"ל, במסגרתן לרוב נהנים הסטודנטים ממלגת שכר לימוד מלא, מלגת קיום והטבות נוספות.

"באים ללמוד כלי חשיבה"

אחת מתכניות המצטיינים הבולטות היא תכנית אמירים באוניברסיטה העברית; מדובר בתכנית לימודים המיועדת ל-25 תלמידים מצטיינים המעוניינים להרחיב את השכלתם במסגרת בין-תחומית, תוך כדי מפגש עם שיטות חשיבה ומחקר של תחומים שונים ובמיוחד מדעי הרוח. התכנית משתלבת במסלול דו-חוגי, כלומר התלמידים בה מחויבים ללמוד חוג נוסף באוניברסיטה ורוב השיעורים מתקיימים בפקולטה למדעי הרוח.

"למרות שמדובר בתכנית מצטיינים של מדעי הרוח, מבחינת תכני הלימודים, יש קורסים מפקולטות אחרות", מסביר פרופ' יהונתן גארב, ראש התוכנית. "היא מיועדת לכלל התלמידים ויש אצלנו סטודנטים שלומדים במקביל משפטים, מדעי החברה, מדעי הטבע ואפילו רפואה. יש פה תרומה עצומה של מדעי הרוח לכלל האוכלוסיה של התלמידים".

במה זה בא לידי ביטוי?

"מדובר בקבוצה של 25 תלמידים שאנו בונים להם קורסים מיוחדים, מצמידים להם את המרצים הכי טובים והם עוברים את התואר מתחילתו עד סופו - כקבוצה. הניסיון מראה שבדרך כלל הם מקבלים גם פטור משכר לימוד, ודאי בשנה הראשונה ובדרך כלל גם בשנים שלאחר מכן. עם סיום הלימודים הם מקבלים תואר ב'אמירים' ובחוג השני בו הם למדו. מדובר בתואר שקול לכל תואר אקדמי אחר".

האם תואר זה תורם להם בשוק העבודה?

"אחוז די גבוה של הבוגרים ממשיכים לדוקטורט וחלקם הרב נקלטים באקדמיה בארץ ובחו"ל. הרבה מהבוגרים משתלבים בעמדות מפתח בחברה הישראלית כמו משרד החוץ או בנק ישראל, ויש כאלה שמשתלבים בעבודות אחרות. אני חושב שהעובדה שהם מקבלים מרצים ייעודיים מעניקה להם יתרון. נשיא האוניברסיטה אמר שמדעי הרוח נותנים לך כלי חשיבה. היום אתה לא הולך רק ללמוד חומר, אלא גם ללמוד כלי חשיבה".

מדעי יהדות תמורת מלגה

באוניברסיטה העברית קיימת תכנית נוספת בשם רביבים, תכנית מצטיינים להכשרת מורים להוראת מדעי היהדות. התוכנית גובשה יחד עם משרד החינוך וקרן אבי חי ישראל כדי לתת מענה אקדמי לממצאי דו"ח ועדת שנהר. הוועדה עמדה על הצורך ללמד את תרבות ישראל ואת מקורות היהדות כהוויה תרבותית ייחודית ומתפתחת, תוך דגש על הזיקה בין תרבות ישראל לתרבות העמים.

הלימודים בתכנית נמשכים כארבע שנים. במסגרתם הלימודים מוצעת גישה אינטגרטיבית חדשה להכשרת מורים, המשלבת את תחומי התוכן במקצועות היהדות עם סוגיות חברתיות עכשוויות הקשורות לעם היהודי ולחברה היהודית, ועם לימודי הוראה ועבודה מעשית. עם סיום הלימודים, מקבלים הבוגרים תואר מוסמך באחד החוגים העוסקים במדעי היהדות וכן תעודת הוראה. היתרון המשמעותי הוא שהתלמידים בתכנית זכאים למלגת שכר לימוד ומלגת מחייה לאורך כל הלימודים.

באוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למדעי הרוח היא הגדולה מבין הפקולטות למדעי הרוח ברחבי הארץ והגדולה ביותר בקמפוס בתל-אביב. באוניברסיטת תל אביב יש שתי תכניות מרכזיות לסטודנטים מצטיינים במדעי הרוח.

תכנית אופקים - למעשה זו תכנית מלגות לסטודנטים שלומדים פילוסופיה יהודית בשילוב עם ספרות או היסטוריה של עם ישראל. בוגרי התכנית מקבלים תואר ראשון ותעודת הוראה וזכאים למלגת שכר לימוד בגובה 50% לרבות מלגת קיום נדיבה מדי שנה לאורך התואר.

בנוסף לכך, מתקיימת באוניברסיטה תכנית המצטיינים המשולבת במדעי הרוח ובאמנויות שהיא למעשה תכנית רב תחומית המיועדת לתלמידים בעלי עניין וסקרנות בתחומים אלה. משך הלימודים הוא שלוש שנים, והבוגרים מקבלים תעודה של בוגר אוניברסיטה בתכנית המצטיינים במדעי הרוח ובאמנויות, בתכנית הרב-תחומית במדעי הרוח ובתכנית הרב-תחומית באמנויות. הסטודנטים הלומדים בתכנית זו זכאים למלגת שכר לימוד מלא ומענק מותנה של 5,000 שקל.

"הפקולטה למדעי הרוח מכילה מגוון עצום של תחומי עניין", אומרת נירה שירמן, משנה מנהלי לדקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. "ישנם הרבה חוגים ותכניות, ולשמחתנו גם תלמידים שלומדים משפטים, ויכולים ללמוד רק משפטים, בוחרים לשלב תכנים ממדעי הרוח ובעצם להרחיב את ההשכלה, להתמודד עם חשיבה אחרת ולהעמיק את יכולת המחקר שלהם. יש דבר שנקרא משפטים ורוח, שמאפשר לתלמידים להצטרף לחוג נוסף במדעי הרוח. כמו כן, האוניברסיטה נותנת מענקי הצטיינות לתלמידים חדשים לתואר ראשון במדעי הרוח, בעלי ציון התאמה של 660 ומעלה".

ירידה במספר המועמדים למדעי הרוח

למרות מגוון התכניות למצטיינים והעושר בחוגי הלימוד, נטען בחוברת המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת 2012, כי קיים ביקוש נמוך למדעי הרוח הכלליים. מגמת הירידה במספר המועמדים לכל מדעי הרוח, מכ-6,330 מועמדים בתחילת העשור לכ-4,760 בתשע"א, מדגישה אף היא את הירידה בביקוש ללימודים בתחום. חלקן של הנשים הלומדות לתואר ראשון במדעי הרוח ירד מכ-70% בתש"ס לכ-60% בתשע"א.

עוד נטען, כי "בניגוד למגמת הירידה בביקוש ללימודי תואר ראשון במדעי הרוח, עלה מספרם של המועמדים ללימודי התואר השני (לרבות לימודי חינוך והכשרה להוראה-א"ב) מ-4,360 בתשס"ד ל-5,110 בתשע"א".

המרכז האקדמי שלם בירושלים פרסם לאחרונה סקר שקובע כי 75% מהצעירים נאלצים לבחור את המקצוע העתידי שלהם כמעט משיקולי הכנסה בלבד. אילו שיקול זה היה מנוטרל, נטען בסקר, היה עולה הביקוש ללימודי פילוסופיה ב-1,500%, ללימודי אמנות ב-800%, ואפילו המחלקה לספרות הייתה יודעת עדנה ומכפילה פי חמש את גודלה.

כשנשאלו הסטודנטים מה היו לומדים במציאות בה לא היו להם דאגות כלכליות, 79.6% השיבו שהיו בוחרים תחומי לימוד אחרים לחלוטין. המחלקה שזכתה לעדנה בהקשר זה היא פילוסופיה, שבה כאמור הביקוש גדל ב-1,500% עם מספר נרשמים שמגיע לכ-5% מכלל הסטודנטים. בנוסף לכך, מספר הנרשמים ללימודי האמנות גדל ב-825%, הנטייה לבחור בגיאוגרפיה גדלה פי שש, ותחום לימודי המזרח התיכון זוכה לגידול של קרוב ל-200%.

מדעי הרוח בלי פסיכומטרי

הסקר נערך במטרה לסייע למרכז האקדמי לתמוך בהחלטתם של סטודנטים המעוניינים ללמוד מדעי הרוח. המרכז פותח השנה תוכנית אקדמית לתואר ראשון (בשם פרוייקט החמישים) הכוללת תוכנית בלימודים הומניסטיים והתמחויות במזרח התיכון או בפילוסופיה כללית והגות יהודית, ולכן מבקש לגעת ולטפל בנקודה הכואבת לסטודנטים.

הלימודים מבוססים על שיטת הלימוד Liberal Arts, שפותחה במוסדות יוקרתיים לרבות אוקספורד, קיימברידג' וקולומביה, בהן יש לימודי ליבה מובנים (כלומר חובה) בגיאוגרפיה, הסטוריה, ספרות, פילוסופיה, כלכלה, פיסיקה, מוסיקה, אסלאם, תנ"ך ועוד.

הקבלה לתוכנית אינה על בסיס הציון הפסיכומטרי, אלא על בסיס הצלחה במבחן tsa קמברידג' שפותח לאתר תלמידים בעלי כישורים וסקרנות אינטלקטואלית גבוהה במדעי הרוח והחברה. הסטודנט מסיים את לימודי התואר הראשון באחת משתי התמחויות: פילוסופיה ומחשבת ישראל (שהיא בעצם תוכנית בלימודי "רעיונות" שכן לומדים שם גם אסלאם, נצרות, פילוסופיה וכו') או מזרח תיכון.

תלמידי התכנית זוכים למלגת שכר לימוד בגובה 120 אלף שקל (30 אלף שקל לכל שנת לימוד במשך 4 שנים) ומלגת מחיה בסך 3,000-2,000 שקל בחודש. הכל כאמור בתנאי לקבלת הישגים לימודיים גבוהים ולסיום 4 שנות התואר.

"על מנת ללמוד באופן מעמיק את תחום מדעי הרוח, יש להקדיש זמן רב מאוד בקריאה מקיפה של חומר", מסכם פרופ׳ מנחם קלנר, ראש החוג המשולב במרכז אקדמי שלם. "מדעי הרוח מבוססים ביסודם על כמות רבה של ספרות כתובה.

"אם סטודנט ישראלי ממוצע קורא בין שיעור לשיעור 20 עד 30 עמודים הרי שסטודנט אמריקני במדעי הרוח יקרא קרוב יותר למאה עמודים. הצורך של סטודנטים לעבוד במהלך הלימודים פוגע אנושות ביכולת שלהם להקדיש זמן ללימוד. מצב שגורר בעקבותיו קריאה של סיכומים במקום מאמרים, תקצירים במקום ספרים, היעדרות משיעורים ועייפות במהלך יום הלימודים".

מה הפתרון בהקשר זה?

"היות וכולנו מבינים את המקום הקריטי של מדעי הרוח, כפי שהביעו אותו גם חתני פרס נובל ואחרים, הדרך היחידה לאפשר לסטודנטים לרכוש ידע מעמיק ונרחב יחד עם כלים אנליטיים לניתוח ולביקורת, היא לתת להם זמן ומשאבים חמריים כך שיוכלו להקדיש את עצמם ללמידה. לכן המלגות במרכז אקדמי שלם אינם מהוות פרס אלא תנאי הבסיס ללמידה משמעותית".