שתף קטע נבחר
 

הסמנכ"ל התוודה: כך פיתיתי את הילדות בצ'אט

עשרות בנות 16-11 נפלו קורבן ל"שירי" "גלי" או "אלונה", שהיו אותו בכיר בחברת היי-טק, בעצמו אבא. עדותו שמתפרסמת כאן לראשונה מזכירה את הסכנות ברשת ואת בעיות האכיפה: למה הוא נתפס רק חצי שנה אחרי תלונה של אב?

"כיפה אדומה כבר אינה מסתובבת ביער שורץ זאבים, היא משוטטת במרחב האינטרנטי, שם אורבים לה ציידים וטורפים מסוג אחר".

 

(שופט העליון יצחק עמית, בש"פ 2065/13 פלוני נגד מדינת ישראל, ערר על החלטתו של בית משפט מחוזי בנצרת להותיר במעצר עד תום ההליכים חשוד בעבירות מין ברשת).

 

לפני כשבועיים הורשע מי שהיה סמנכ"ל בחברת הייטק, אב לשלושה מהשרון, בעבירות מין חמורות דרך האינטרנט. בשפה הרשמית הן נקראו בין היתר גרימת מעשים מגונים וניסיון לגרם מעשה אינוס בקטינה. בשפה משפטית פחות, הוא ניצל את תמימותן של עשרות ילדות ונערות בנות 16-11 וגם של נער אחד כדי לספק את תאוותו. במשך שנים של חיים כפולים.

 

הסמנכ"ל הפסיק ונעצר רק בזכות ערנותו של אב לקטינה בת פחות מ-14. יום אחד כשהגיע לביתו ראה את המחשב פתוח על צ'אט: ילדה דיברה עם בתו על כך שההורים לא מרשים לה לפתוח דף פייסבוק. כשחיפש עוד, ראה שהיא התכתבה עם "שירי 3757", שיחה גלשה לפסים מיניים שלא מתאימים לגיל. אותה "שירי" שלחה לבתו תמונות שלה בעירום וביקשה מבתו לשלוח גם היא תמונות.

 

הסמנכ"ל בבית המשפט. סנגורו: "אדם מסכן" (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
הסמנכ"ל בבית המשפט. סנגורו: "אדם מסכן"(צילום: מוטי קמחי)

 

יותר ויותר עברייני מין כבר לא פוגשים את קורבנותיהם פנים אל פנים. העבירות שנעשות באמצעות הרשת, לרוב במצלמה, מהוות אתגר לרשויות האכיפה ולשופטים. במקרה של אותו אדם מוצלח בתחום העסקי, למשל, לקח חצי שנה מרגע התלונה - מצד אותו אב - עד למעצרו. למה זה קורה, ואיך מתמודדים בפרקליטות המדינה עם הסכנות לילדים ברשת?

 

"ואז אני מושך את השיחה לכיוון המיני"

עדותו של האיש, שסביבתו הוכתה בהלם עם מעצרו, הגיעה לידי ynet ונחשפת כאן לראשונה. היא מלמדת משהו על "שיטות העבודה" של הסמנכ"ל, שוויתר על שירותי עורך דין והביע רצון להשתקם בכלא. הוא גולל בפני החוקרים את סיפורו. 

 

"לפני 13 שנה בערך התחלתי לצ'וטט דרך ICQ. בהתחלה רגיל הייתי אני עצמי, דיברתי עם נשים בוגרות בנושאי מין. באיזה שהוא שלב הבנתי שאני יכול להשיג יותר אם אני מתחזה לבחורה, להשיג יותר הכוונה ליותר פתיחות בנושאי מין, והשיחות נסובו על חיי המין שלהן".

 רק בארבע השנים האחרונות, הוא טען, התחיל לדבר עם נערות. "זה התחיל להיות שגרתי, אז רציתי להגדיל את העניין או הסיפוק", הסביר. "אתרי פורנו רגילים לא מספקים אותי, זה היה ריגוש יותר גדול".

 

את השיחות קיים מתוכנות ICQ, מסנג'ר ו-ooVoo. "מה שהיה טרנדי. זה היה גם מהעבודה וגם מהבית". הוא השתמש בכינויים lev, natali, gali Feldman, shiri 3757. "אני נכנס כל פעם על שם אחר, מחפש על פי שם, ושולח בקשות חברות. חלק קטן מאשר. מתחיל לדבר - או שאומר שהגעתי בטעות או טוען בתוקף שהיא הוסיפה אותי. חלק ממשיכות בשיחה ואני מושך את השיחה לכיוון המיני".

 

איים שיפרוץ למחשב ויפיץ את התמונות האינטימיות (צילום: ויז'ואל/פוטוס) (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
איים שיפרוץ למחשב ויפיץ את התמונות האינטימיות(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

בשיחות דיבר עם הילדות והנערות על התפתחות מינית. "יש לי ידע בהרבה נושאים, אני קורא הכול בלי הפסקה, יודע כמעט הכול", הסביר לחוקר. הוא היה מציג עצמו כנערה בעלת ניסיון מיני - שירי, גלי ואלונה. הקורבנות התמימות שלחו לו לבקשתו תמונות שלהן, ולאחר מכן שוחח איתן על התפתחות גופנית ומינית. כ"בעלת ניסיון" הוא הציע ללמד אותן על הנושאים האלו ובין היתר "הדריך" אותן כיצד לגעת בעצמן.

 

אם ילדה לא הייתה רוצה לעשות את הדברים שאמר לה, "לפעמים הייתי משכנע אותה". בין היתר הודה הסמנכ"ל כי היה מתחזה להאקר שפרץ למחשב ומאיים להפיץ תמונות אינטימיות של הבנות אם לא יעשו כדברו.

 

לטענתו, "ידעתי שפדופיל ששוכב עם ילדים מתאכזר אליהם, אבל ההרגשה שלי הייתה חרא תמיד אחרי שזה נגמר... אני יודע שעשיתי משהו לא בסדר". הוא הוסיף: "אני לא יכול לפגוע בילדות, הייתי צריך להיכנס לדמות מסוימת כדי להגיע לריגוש. אני בחיים לא יעשה את זה כגבר עם ילד או ילדה. אני הרגשתי שאני ילדה וזה היה קל לי לעשות את זה".

 

"הוא בעצמו נתן לחוקרים את כל החומר"

כתב האישום המקורי נגד הסמנכ"ל הוגש ביוני 2012. הוא התפרס על פני 44 עמודים וכלל 33 עדויות שהתבטאו ב-32 עבירות ועבירה אחת כללית שנוגעת ליתר קבצי ההיסטוריה של השיחות. במשטרה הסבירו שבזמן שהוקצב להם מרגע המעצר ועד להגשת האישום, לא הספיקו לעבור על כל החומר הרב שנתפס במחשביו.

 

הצדדים חתמו על עסקת טיעון, שבמסגרתה האיש הודה במעשים והכיר בבעיה שלו. כמעט כל סעיפי האישום נותרו על כנם. הצדדים לא הגיעו להסדר בעניין העונש, והפרקליטות תבקש לגזור עליו עונש מאסר דו-ספרתי בשנים.

 

הסנגור, עו"ד משה אורן, תוקף את המשטרה והפרקליטות. "מי שנתן להם את החומר וסיפק להם את כל המידע והתלונות היה הנאשם בעצמו, חצי שנה הם לא אספו כלום. אם הוא היה סותם את הפה שלו הם לא היו מגיעים לשום דבר.

 המשטרה וגם הפרקליטות מהללים ומשבחים את עצמם על הגב של הנאשם. חוקרי המשטרה לא ראו את האדם מולם, מולם עמד אדם מסכן שזעק לעזרה. בשורה התחתונה היה רעש וצלצולים על גב של בחור שהיה זקוק לטיפול".

 

במשטרה דוחים את הטענות. "הוא נעצר כ-25 יום לפני הגשת כתב האישום, כמעט הזמן המקסימלי שמותר להחזיק במעצר", אמר גורם במשטרה (מעל 30 ימים נדרש אישור מהיועץ המשפטי לממשלה). "הטחנו בו דברים והוא הודה בהם, זה לא שהוא סיפר הכול והודה רטרואקטיבית. נכון שהודה, אבל בשיטת הפרוסות".

 

איך חוקרים? "תלוי בגוגל"

בפרקליטות ובמשטרה מנסים להילחם בשטף הפדופיליה ברשת אולם עדיין "צריכים להשקיע בזה יותר אנרגיה, באופן יותר נחרץ, כמה שיותר ואולי אף צריך לתקצב את זה באופן אחר", אומר עו"ד חיים ויסמונסקי, ראש תחום משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה.

 

הסמנכ"ל, כאמור, נתפס רק אחרי חצי שנה, שבמהלכה מן הסתם המשיך במעלליו. פקד נריה מאור, אחד מחוקרי הפרשה ממפלג הונאה במחוז מרכז, מסביר: "האב שחשף את הפרשה סיפק פרטים מאוד מינוריים. לא היה בדבריו משהו חד משמעי והתלונה שלו הייתה מאוד רדודה. האב סירב שחוקר ילדים יחקור את הילדה למרות שלבסוף כן נגבתה ממנה עדות, אולם האב סירב שהילדה תהיה עדה במשפט".

 

הסוכנת שהתחזתה לילדה ופיתתה עשרות פדופילים (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
הסוכנת שהתחזתה לילדה ופיתתה עשרות פדופילים(צילום: ירון ברנר)

 

לדברי פקד מאור, "התלונה התקבלה באזור הצפון, כך שראשית הפרשה נחקרה שם. הם אלו שהוציאו את הצווים לחברות האינטרנט על מנת לקבל את המידע. מרגע שהתקבל המידע שהעבירה בוצעה באזור השרון, החקירה עברה להונאה מרכז".

 

בתנאים הנוכחיים הדרך למחשב של הפדופיל ארוכה, מסבירים במשטרה. "זה לא משהו שהוא און ליין. זה תלוי גורמים חיצונים - תלוי בגוגל ובכל מיני אתרים שהם חברות חיצוניות, לפעמים מדובר בחברות בחו"ל. עד שאני מקבל את האיי.פי (כתובת הזיהוי של המחשב) אני צריך להוציא צו מחודש כדי לקבל את נקודת הקצה".  במקרה של הסמנכ"ל, מוסיף החוקר מיחידת ההונאה, מדובר "בחברה שיש בה עשרות אם לא מאות מחשבים שיושבים באותו מבנה, קשה לדעת מאיפה האיי.פי".

 

לנוכח הקשיים שעליהם מספר החוקר, בתגובה הרשמית של המשטרה נאמר כי "חקירות עבירות מחשב מתבצעות על ידי מערך מקצועי ומוסמך של חוקרי מחשב מיומנים, הפרוס בכלל מחוזות המשטרה וביחידת להב 433. המערך עוסק במגוון רחב של עבירות המבוצעות ברשת. משטרת ישראל מכירה בחשיבות התפתחות המערך ויכולותיו והנושא מצוי על סדר היום הארגוני. התפתחות המערך, הן בהיבטי כח אדם והן בהיבטים טכנולוגיים, מחייבת הקצאת משאבים רחבת היקף והנושא נידון ומטופל במשותף עם המשרד לביטחון פנים".

 

איך תובעים? "אונס וירטואלי"

"החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיבים כלפי חוץ שולחים ידם במעשים שלא היו מעזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי".

 

(השופט יצחק עמית בפסיקה שהשאירה במעצר חשוד בעבירות מין ברשת)

 

"הסיטואציה של חקירה פלילית באינטרנט היא סיטואציה מורכבת שאי אפשר להשוות אותה למורכבות של העולם הפיזי", מסביר גם עו"ד ויסמונסקי מהפרקליטות. "יש לנו הרבה מה ללמוד ברשויות האכיפה, פרקליטות ומשטרה". לדבריו מדובר "בתחום חדש שנחת עלינו, לא כרעם ביום בהיר - זה כבר כמה שנים - אבל השאלה הקשה היא איך חוקרים, איך חושפים?". אחת הבעיות היא התחקות אחר פושעים מתוחכמים, שיודעים לעוות כתובת איי.פי, למשל, או פשוט גולשים דרך השכן.

 

הורים, זה כנראה בעיקר בידיים שלכם (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
הורים, זה כנראה בעיקר בידיים שלכם(צילום: Gettyimages)

 

רבות דובר על פיגור החקיקה והאכיפה אל מול הטכנולוגיה בעידן האינטרנט. במקרה של תקיפה מינית דרך הרשת, ניצלו בפרקליטות את סעיף "גרם מעשה" שקיים בחוק העונשין משנת 1977, וקובע כי עבריין מין הוא מי שגורם לאחר לעשות בעצמו או בזולתו מעשה. בשנים האחרונות הסכימו גם שופטים להחילו על מקרים שבהם העבריין "רק" משכנע לפעולה כשהוא מאחורי מקלדת ועכבר, באמצעות צ'אט או שיחה מצולמת.

  

מעטים האישומים תחת סעיפים כאלו. כתב אישום ראשון שהוגש בגין מעשה מגונה באינטרנט היה ב-2007,

 והוא הוביל אחרי עסקת טיעון להרשעה במעשה מגונה בקטינה.

 

לפני מעט יותר משנה הוגש כתב אישום ראשון בגין עבירות של "גרם מעשה" שהגיעו לכדי אונס, מה שזכה לכינוי "אונס וירטואלי". הסעיף הזה הוסר לבסוף, ובהמשך נגזרו על יוסף סבח, בן 53 מיהוד, שש שנות מאסר לאחר שהודה והורשע בעסקת טיעון בעבירות של סחיטה ואיומים וביצוע מעשה מגונה בקטינה. הוא שכנע נערות רבות לשוחח עמו בתוכנות מסרים מיידיים כמו סקייפ ומסנג'ר והציג עצמו, בין השאר, כנער חולה סרטן, כדוגמן פורנו או כנערה בת 17.

 

עוד כתב אישום בגין "אונס וירטואלי" הוגש לפני כשמונה חודשים, אולם גם מקרה זה נגמר בעסקה ועבירת האונס שונתה למעשה מגונה. עו"ד שרון נהרי שייצג את הנאשם הצליח לשכנע את התובעים כי אדם לא יכול לאנוס דרך האינטרנט. אבל בפרקליטות אומרים שהסעיף השנוי במחלוקת בהחלט יוכל לחזור. לדברי עו"ד ויסמונסקי, "התזה בפרקליטות היא שאפשר להרשיע באונס וירטואלי על בסיס החוק הקיים. אני מאמין שבתיק המתאים העניין יובא לבית המשפט וייבחן לגופו של עניין".

 

ראש תחום משפט וטכנולוגיה בפרקליטות טוען ש"רשויות אכיפת החוק לומדות את זה, נכנסות למהלך וצריכות להתאמץ יותר, אבל יש הבקעה בעניין הזה. יש התקדמות ועושים עבודות חשיבה בנושא". בינתיים, ויסמונסקי מעביר למעשה את הכדור להורים. "הדבר המשלים הנוסף זה חינוך ומניעה, כמו שמלמדים ילדים שחוצים את הכביש בבטחה למרות שיש דין פלילי למי שדורס אז גם צריך לחנך לגלישה בטוחה, גם באמצעות תוכנות הגנה למיניהן".

 

Read this article in English

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הסמנכ"ל בדרך לדיון בבית המשפט
צילום: יריב כץ
הסנגור, עו"ד משה אורן
צילום: ירון ברנר
ראש תחום משפט וטכנולוגיה בפרקליטות, חיים ויסמונסקי
צילום: ירון ברנר
התובעת, עו"ד מיכל מזור קולר
צילום: מוטי קמחי
השופט יצחק עמית
צילום: אתר בתי המשפט
מומלצים