יותר גדולים מישו: המוזיקאים שעפו על עצמם
מדונה החליטה להתחרות באלוהים, ג'ון לנון נתן לישו לאכול אבק, ג'ים מוריסון הבטיח שאף פעם לא ישכחו אותו ואביב גפן - ובכן, הוא היה אביב גפן כבר בניינטיז. קבלו את הציטוטים הנבחרים שסיפקו לנו שיגעונות הגדלות של המוזיקאים הגדולים
התהילה היא דבר נפלא להשתעבד לו - במיוחד כשבסוף מתגלה כי האדם שהערצת כל הזמן הוא אתה עצמך. ומה יותר נעים מכך? אולי הכסף והמעריצים. או כמו שהפליא לנסח הרוזן הצרפתי אנטואן דה-סנט אכזופרי, מחבר "הנסיך הקטן": "העולם פשוט למדי בעיני המלכים הרואים את כל בני-האדם כנתינים הכפופים להם".
ומה שטוב לנסיך הקטן טוב, למלכים הגדולים של עולם המוזיקה. את הציטוטים הבאים אי אפשר להגדיר כפליטות פה, למרות שבעליהם אולי היו שמחים לקחת כמה מהם בחזרה. אבל אהבה עצמית אי אפשר לזייף, והמגלומניה מתגלה בשיא תפארתה - מה שמשאיר אותנו עם הפנינים הבאות.
מדונה: במגרש המשחקים של אלוהים
"I won’t be happy until I’m as famous as God"(בתרגום חופשי: "לא אהיה מאושרת עד שאהיה מפורסמת כמו אלוהים")
מדונה חבה חלק נכבד מההצלחה לה זכתה בתחילת דרכה, לשימוש פרובוקטיבי בסמלי הנצרות. עד היום היא אוהבת לייצר פרובוקציות דומות בצורת תפאורה על הבמה, ולעצבן מיליוני מאמינים. עיסוקה המתמיד בנושאים דתיים והנטייה שלה להכעיס בוודאי לא הפריעו למלכת הפופ להוציא את המילים הללו מפיה עוד בשלב מוקדם יחסית בקריירה שלה.
הקליפ המפורסם והחושפני של מדונה ללהיטה "Like A Prayer". הסערות הקשורות לה ולנצרות החלו עוד בשלב מוקדם.
בונו: מסרים אינטימיים
"I could go on stage, unzip my pants, and hang my dick out and people would think it was some statement or something"
(בתרגום חופשי: "אני יכול לעלות לבמה, לפתוח את המכנסיים שלי, להוציא את הזין החוצה ואנשים עדיין יחשבו שזו הצהרה או משהו כזה")
בינואר 89' התראיין בונו, סולן להקת U2, למגזין המוזיקה האמריקני "ספין" - שיצא אז עוד בשנותיו הראשונות. בראיון הארוך, בונו הודיע כי בכוונתו לשבור את המיתוס שנוצר סביב להקתו וכשנשאל איך זה להיות בונו, ענה: "כרגע זה קשה, אם אדבר יותר מדי זמן עכשיו, בטח אומר משהו שאתחרט עליו". מיד אחר כך הוציא מפיו את המשפט המפורסם שלפניכם.
ג'ון לנון: ישו קטן עליו
"We’re more popular than Jesus now; I don’t know which will go first, rock ‘n’ roll or Christianity"(בתרגום חופשי: "אנחנו יותר גדולים מישו עכשיו. אני לא יודע מי יעלם ראשון, הרוקנ'רול או הנצרות")
במקור אמר ג'ון לנון את המילים המפורסמת במרס 1966, במהלך ראיון לעיתון הבריטי "Evening Standard". אבל אז, כך מתברר, לא נרשמו תגובות יוצאות דופן לדברים. לאחר חמישה חודשים, כאשר הוא צוטט בשנית במגזין הנוער האמריקני "Datebook" והמילים הודפסו על שער המגזין, הסערה פרצה - והפכה את משפטו של הזמר והמוזיקאי לאחת המשפטים המפורסמים והשערורייתיים בתרבות המודרנית.
אז למה הוא התכוון? השערוריה וההתנצלות
המילים עוררו מחאות זועמות בקרב קהילות נוצריות. הזעם התפשט גם מחוץ לבריטניה, אל דרום אפריקה, מכסיקו וספרד, כאשר רבים שם החליטו להחרים את הביטלס. תקליטים נשרפו, מסיבות עיתונאים בוטלו וחברי הלהקה קיבלו איומים על חייהם. אפילו בוותיקן התערבו. השיא הגיע כשסיבוב ההופעות המתוכנן בארצות הברית כמעט בוטל, ובסופו של דבר, לנון נאלץ להתנצל בשתי הזדמנויות שונות על דבריו, שעל פיו הוצאו מהקשרם.
קית' ריצ'רדס: אליל מסומם
"To some I’m a junkie madman who should be dead, and to others, I’m a mythical genius"(בתרגום חופשי: "עבור אנשים מסוימים, אני סתם נרקומן משוגע שאמור היה למות. אבל עבור אחרים, אני גאון אגדי")
הזכות לחיים אינה ברורה מאליה עבור כוכבי רוק רבים, וכך גם עבור גיטריסט להקת "הרולינג סטונס", קית' ריצ'רדס האגדי, שבחר לייחס לעצמו סגולות מיתיות. בשלב מסוים בחייו, כאשר ריצ'רדס צלל אל תהומות ההתמכרות הנוראית, המילים האלה, פרובוקטיביות ככל שיהיו, היו כנראה אמת לאמיתה.
ג'ים מוריסון: תראו אותי!
"I see myself as a huge fiery comet, a shooting star. Everyone stops, points up and gasps 'Oh look at that!'. Then - whoosh, and I'm gone... and they'll never see anything like it ever again... and they won't be able to forget me - ever"(בתרגום חופשי: "אני רואה את עצמי ככוכב שביט יוקד. כולם עוצרים, מצביעים, משתנקים ואומרים: 'או! תראו את זה!', ואז וווש - ואני נעלם. והם לעולם לא יראו משהו כזה יותר בחייהם, והם אף פעם לא יוכלו לשכוח אותי").
ג'ים מוריסון, סולן להקת "הדורס" הפואטי, היה משוכנע שלעולם לא יימחק מספרי ההיסטוריה. עד כה הצדק לצידו, והאמת שבהצרתו מוריסון דייק בדרך שבה מעריציו זוכרים את דמותו יוצאת הדופן. וגם אחרי מותו, אפילו קברו ייזכר לנצח, כאשר מוריסון נטמן באדמה בבית הקברות "פר לשז", לצד גיבורי תרבות בלתי נשכחים, כמו אוסקר ויילד ופרדריק שופן.
אביב גפן: מוכר עיתונים
"כשאני פותח את הפה ידיעות מוכרים כפול"
והנה, גם האמנים שלנו לא תמיד ניחנים בצניעות יתרה. אביב גפן הוא אחד מהם, ומאז תחילת דרכו ידע להוציא מפיו הצהרות בומבסטיות. כך למשל ביום העצמאות 1995, במעגל של דן שילון, כשלצידו ראש הממשלה דאז, יצחק רבין המנוח.
"הפה שלך עושה לך צרות לפעמים", אמר לו שילון, וגפן השיב לו במשפט שכאן למעלה, והצחיק מאוד את הקהל. בהמשך גם הסביר ברצינות את הפרובוקציות שלו ואמר ש"גם בשנות התשעים של הרוקנ'רול, צריך לשים איפור בשביל שיקשיבו לך".
צביקה פיק: צנוע, אבל מעל כולם
"במדינת ישראל, בשיא הצניעות, אין אנשים שעושים הקלטות יותר טובות משלי"
על ההתבטאות הזאת חתום לא אחר מהמאסטרו הלאומי, צביקה פיק. ביולי 2007 התפרסמו במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" עדויות לכאורה לכך שהזמר והמלחין המצליח נוהג כביכול להתחמק מתשלום חובות עבור נגנים איתם שיתף פעולה. פיק בתגובה מיד הדף את כל ההאשמות, ועל הדרך לא שכח להכתיר את עצמו בראש פנתיאון המוזיקה הישראלית. בשיא הצניעות.
(בהכנת הכתבה השתתפו נופר וחש, אור ברנע ויונתן גת)
לפנייה לכתב/ת 
