עדיין מסריח כאן: מעדכנים את מפת הסירחון
תלונות על מטרדי ריח ממשיכות להגיע באופן שוטף, 3 חודשים לאחר פרסום פרויקט המפגעים של ynet. מפעלים מזהמים ומזבלות לא חוקיות הם חלק מהמקורות לתלונות התושבים, שנאלצים בינתיים להסתגר בבית מאחורי חלונות ותריסים. ומה עושים במשרד להגנת הסביבה?
מפגעי הריחות לא נראים, אבל מאד מסריחים ומטרידים. לא פעם, לא מדובר רק באי נעימות, אלא גם בגרימת נזקים בריאותיים קשים.
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה
- מפגעי הריח בישובים בישראל - חלק א' מפגעי הריח בישראל - פצצת סירחון חלק ב'
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
בהמשך לפרויקט מטרדי הריח, שפורסם ב-ynet לפני כ-3 חודשים, אנו ממשיכים לעדכן את מפת הסירחון, ומזמינים את הגולשים לעדכן את המערכת במקורות ריח מטרידים נוספים.
כוכב יאיר: מפעל אספלט ושריפת אשפה
בישובים היוקרתיים כוכב יאיר וצור יגאל יש משהו לא נעים באוויר. לטענת התושבים יש כמה מקורות לריחות המצחינים. המקור הראשי, לטענת אחד התושבים, הוא במפעל האספלט "אמדאו". "בדרך כלל משעות הבוקר ועד הצהריים יש ריחות איומים של אספלט. זה ריח של זפת שהוא חומר הגלם שאיתו עובד המפעל", הוא מסביר.
המפעל נמצא במרחק של 600 מטר מקו הבתים של צפון מערב כוכב יאיר, אך זהו לא מקור הצחנה היחידי. בנוסף, מתלוננים התושבים על אירועי שריפה מהרי הזבל של המשולש, המלווים, לא פעם, בריחות של פלסטיק שרוף.
"כשהגענו ליישוב ראינו רק ירוק. עכשיו אנחנו חיים בחלונות סגורים ואבק בצבע שחור מכסה את התריסים וריהוט הגן. הדבר מוריד לנו את איכות החיים ומתבטא גם ברעש איום שמגיע מהמפעל, שהפסיק בשל התלונות שלנו ועכשיו חזר", מספר אותו תושב.
ממפעל האספלט נמסר בתגובה כי מקור הריח לא מגיע מכיוונם. "אנחנו עובדים עם אבנים שלא עושות ריח וזפת סגורה במכלים", הסבירו במפעל, "בנוסף יש ריח מהמזבלה שעולה באש מדי פעם, והדבר מביא למטרדי ריח. המפעל עורך ניטורי אוויר כל חצי שנה, למרות שהדבר לא מחויב בחוק. התוצאות המתקבלות תקינות ואנו גאים כי הם מהטובות בארץ. מדובר בקומץ מתלוננים סדרתיים שמטרתם האמיתית לא ברורה".
המשרד להגנת הסביבה מסר כי "מטרדי הריח המדוברים מוכרים לנו היטב ואנו מטפלים בהם בכל האמצעים העומדים לרשותנו. במקרה של מפעל אמדאו, הוצאנו התראה לבעל העסק והוא זומן לשימוע לפני החלטה על פתיחת חקירה פלילית. המשרד להגנת הסביבה עוקב אחרי הפעילות במפעל והתחייבויותיו, ויבצע ניטורי מעקב בהתאם לצורך.
"באשר לפעילות המתקן לטיהור שפכים, המשרד פועל להפסקת פעילותו כליל והעברת הטיפול בשפכי צור יגאל וכוכב יאיר למכון טיהור שפכים משודרג שיהיה מסוגל לטפל בהם ללא יצירת מטרדים לאוכלוסייה".
באשר למטרדי הריח הנובעים משריפת פסולת, המשרד להגנת הסביבה מסר כי תגבר את סיורי המשטרה הירוקה באזור, ואנשיה מבצעים פעולות נוספות על מנת לאכוף את החוק ולהביא לסגירת אתרי פסולת לא חוקיים. מלבד העבירה על החוק, אתרים אלה מהווים מקור למפגעים בכך שמתבצעות בהם שריפות פסולת רבות אשר גורמות למטרדי ריח קשים. רק לאחרונה הביאה הפעילות הממוקדת והמאומצת של המשרד לסגירת האתר "המפנה המהיר" בתחומי טירה.
"אנו נמשיך בפעילות זו, אך לצערנו הרב, טיפול יעיל בבעיה מורכבת זו יתאפשר רק באמצעות שיתוף פעולה של גורמים אחראים רבים ולא רק משרדנו: ממשרד הפנים שמלווה את ניהול הרשויות במגזר המיעוטים ועד לבית המשפט על מנת להחמיר עם העבריינים בלו"ז יעיל.
"בנוסף, בימים אלה מקדם משרדנו חקיקה אשר תשפר את אמצעי האכיפה נגד שריפות פסולת ותטיל את האחריות על בעל השטח בו התרחשה השריפה. עוד יצויין כי המשרד מסייע לרשויות המקומיות באזור בהעסקה של מפקחים ייעודיים לנושא".
מפעל המצות מחלק לשכנים פינוקים
בבני ברק מתלוננים תושבים על מפגעים שנגרמים מפעילות מפעל מצות אביב, הנמצא בפינת הרחובות ז'בוטינסקי והרצל בעיר. "הריחות גורמים לסחרחורות, בחילות ושיעולים", מספר ל-ynet מוטי לטקה, תושב רחוב הרצל. לדבריו, "מדובר במפעל משפחתי שנמצא פה 40 שנה ועובד במלוא המרץ סביב השעון. הבעיה היא שהוא נמצא בתוך ריכוז אוכלוסייה צפופה. צריך שיעבירו אותו".
לטקה מספר כי לאחרונה פנה ליחידה הסביבתית בבני ברק, והנושא נבדק ביחידה. עם זאת, הוא טוען, לא כל השכנים מתלוננים, למרות שחלקם אף סובלים יותר ממנו, בשל נוהג שקיים בשכונה: "המפעל מחלק מצות ועוגיות לשכנים, ובכך משתיק אותם".
לדבריו, "אני גר כאן כמעט שנה ונאלץ לגור בחלונות סגורים. הריחות באים בגלים, ובתקופות מסוימות זה בלתי אפשרי לחיות כאן. אישתי סבלה משיעולים ובחילות, והדבר השפיע על הבריאות. יש כאן ללא ספק ירידה באיכות החיים בגלל המפעל הזה. אני לא מבין, אם הם נשארים כאן, שלפחות ישקיעו בהגבהת הארובות ובפילטרים איכותיים. הארובה נכנסת לי לתוך הבית".
רועי וולף, סמנכ"ל מפעל מצות אביב הסביר כי "לאחרונה היתה תקלה נקודתית, אך בניית הארובה נעשתה בתיאום המשרד להגנת הסביבה, והתקנו מסנני ריח".
לדבריו, הגיוני יותר שמקור מפגעי הריח בשכונה הוא אחר: "אנחנו יושבים על דרך ז'בוטינסקי בבני ברק. אלפי מכוניות ואוטובוסים מזהמים מסביב, זה פשוט לא אנחנו. במפעל בודקים מעבר למקום חלופי, אך זה לא פשוט, ועלויות המעבר מאוד גבוהות. מדובר במפעל שאם הוא מפסיד פסח אחד זה סוף הסיפור מבחינתו".
המשרד להגנת הסביבה מסר כי לא הגיעה תלונה בעניין מפעל מצות אביב. עם זאת, המשרד ביצע בדיקה מול היחידה הסביבתית בעיריית בני ברק, בה התברר כי התקבלה תלונה אנונימית אחת בלבד. תלונה זו נבדקה, מבלי שנמצא מפגע כלשהו.
מפעל שמרים בבת ים: התרגל לשכנים שקטים
מפעל שעסוק בייצור רכיב מרכזי אחר לאפייה לימות החול הוא מפעל פאקא לשמרים בבת ים. המפעל מצוי בסמוך לבית הקברות בבת ים, ולפני מספר שנים נבנו בסמוך 3 מגדלי ענק של חברת בוני התיכון. אלי, שהגשים חלום לגור בקומה ה-21 של אחד המגדלים, מספר: "אני מתעתד לעבור דירה. מדובר על מרחק של 150 מטר מהמפעל, ולפחות פעמיים בשבוע אנחנו מריחים ריחות של כוהל מרוכז ובלתי נסבל".
לדבריו, הוא השקיע בדירה 2.5 מיליון שקל עוד לפני 4 שנים, והחלום היה להשקיף מלמעלה לכל עבר. "אני רואה פה את השומרון, אבל כשהריח מגיע זה אסון. בתקופות שלקראת החגים זה הכי נורא, מכיוון שאז כיוון הרוח בדיוק לעברנו. בתקופות אחרות הרוחות הן לכיוון הבית קברות, כך שמהם אין תלונות.
"הבניינים הנמוכים הסמוכים מאוכלסים בעולים חדשים שפשוט מפחדים להתלונן. עכשיו, אנחנו הישראלים החצופים, לכאורה, מספרים את מה שקורה כאן. אין כאן איכות חיים. יש כאן סירחון. אני סובל בשנה האחרונה מהרבה בעיות בריאותיות ויש לי צרידות".
מהנהלת המפעל נמסר: "לא ידוע לנו על הריחות. ישנן מאפיות בסמוך, יש שפד"ן ויש עוד הרבה מקורות שיכולים לגרום לריחות. אנו עובדים בצמוד עם המשרד לאיכות הסביבה. יש במפעל מתקני נטרול ריח, והמפעל עובד בשקיפות מול היחידה הסביבתית של בת ים לפי כל החוקים והתקנות".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "על מנת להבטיח את איכות חיי התושבים, המשרד פתח בהליך אכיפה מנהלי נגד המפעל. במסגרת הליך זה הוחלט כי יותקנו מתקנים מיוחדים למניעת ריחות, וכיום מתבצע מעקב אחרי עמידת המפעל בסיכום. ללא קשר לטיפול המפעל בריחות, על פי דרישת משרדנו, יצוין כי המפעל אמור להפסיק פעילותו במיקום הנוכחי בסוף שנת 2014".
ריחות של ביוב ושריפה בלוד ורמלה
תלונות תכופות מגיעות למוקדי המשרד להגנת הסביבה מלוד ורמלה, ומבשרות על אינסוף מטרדי ריח שמדירים שינה מעיניהם של התושבים. נטלי סמירנוב, המתגוררת בשכונת גני אביב בלוד, מספרת ל-ynet: "בערב זה נוראי. יש תקופות שכל היום יש ריח של שריפה ושל ביוב ואי אפשר להיות בבית".
לדבריה, בפורום השכונה באינטרנט התושבים מתלוננים ומתכננים להעביר במרוכז את הפניות לעירייה ולמשרדי הגנת הסביבה. מקור הריחות, לדבריה, מגיע מ-3 כיוונים חשודים: ביוב שלא מטופל כראוי, ריחות של אשפה שמושלכת באופן פיראטי בשטחים פתוחים בסביבה, וכן ריחות של שריפת אותה אשפה.
יורי דגוראיב משכונת קריית מנחם ברמלה מוסיף כי "אף אחד לא מטפל בזה. לא עיריית רמלה ולא עיריית לוד, ולא האחראים על איכות הסביבה. המקור של הריחות מגיע גם משכונת הרכבת בלוד, שם מתפנה פסולת פיראטית רבה ושורפים שם פלסטיק על מנת לבודד מתכות. אף אחד לא מעז להתעסק עם האוכלוסייה הערבית, ואנחנו סובלים". דגוראיב מוסיף כי הוא מכהן בתפקיד ועד הבית בבניין בו מתגוררים 66 דיירים, וכולם מתלוננים על ריחות בלתי נסבלים.
המשרד להגנת הסביבה מסר: "מקור הריח מגיע, ככל הנראה, משריפות זבל. המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה עורכת סיורים ומארבים באזור והמשרד פועל בכל האמצעים העומדים לרשותו, למען מיצוי הדין עד תום עם העבריינים אשר שורפים את הפסולת ובכך יוצרים מטרדים לתושבים".
מעיריית רמלה נמסר: "העירייה מתייחסת לפניות התושבים בכובד ראש ופועלת למען איתור מפגעי הריח. העירייה אוכפת פעילותה נגד משליכי פסולת אשפה ובניין ברשות הרבים ופועלת בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה בפיקוח על מפעלים הפועלים בלילות, במטרה לאתר במדויק את מקור המפגע כדי שניתן יהיה לפעול כנגדו בהתאם לחוק. העירייה מנהלת מערך של פינוי אשפה סדור ובאופן קבוע מתבצע פינוי אשפה בכל רחבי העיר, כולל אזורי תעשייה 3 פעמים בשבוע ויותר. תלונות על ביוב זורם בשטח הציבורי מטופלות באופן מיידי על ידי תאגיד המים והביוב ת.מ.ר.
"לעניין מטרדי הריח, הרי שהן פחתו באופן משמעותי, הן בעוצמה והן בתדירות, בעיקר הודות לאכיפה של המשרד להגנת הסביבה ופעילות העירייה. יש לציין כי מטרדי ריח הבאים ממקורות שונים הם הקשים ביותר לאיתור ולהוכחה מבין כל המפגעים הסביבתיים בשל הריח שנישא באוויר, ללא גבולות מוניציפליים.
"לצורך כך שכרה העירייה שירותים של יועץ סביבתי ומעבדה המתמחים בבדיקות ריח. ממצאי הבדיקות, שעיקרן הצביעו על בעיית ריח גומי שרוף, הועברו למשרד להגנת הסביבה להמשך טיפול ומעקב.
"סביב העיר רמלה (איזור כפר דהמש) מתנהלת פעילות של שריפת גומי, אשפה ונחושת. העירייה פנתה בנושא למשרד להגנת הסביבה. העירייה תמשיך לבצע בדיקות יזומות באמצעות יועצים מקצועיים ותגביר את התדירות לקראת הקיץ, כדי לאפשר איכות חיים טובה יותר לתושבים".
מעיריית לוד טרם נמסרה תגובה.
גבעת עדה: "ריח של נבלות"
מפעל השחם בגבעת עדה מייצר חומרי דישון, טיוב קרקע ומצעי גידול, אלא שלטענת תושבי האזור, תהליך הפקת המוצרים מלווה בלא מעט ניחוחות המעיבים על אווירת הפסטורליה ביישוב.
יוסף אזגי, תושב רחוב השקד בגבעת עדה, אומר: "יש ריח של נבלות מהמפעל. חומר הגלם של המפעל הוא פסולת מתעשיית העוף, וההרגשה כאן היא שאנחנו חיים בתוך צואה חריפה".
גם תושבי קיבוץ רגבים הסמוך מתלוננים. אייל דביר תושב הקיבוץ טוען כי הוא סובל מריחות בלתי נסבלים של כימיקלים חריפים מאוד.
במפעל שחם גבעת עדה הסבירו כי המקורות לסירחון הם שטחי חקלאות בסביבה. "מפעל שחם שוכן בלב שטח חקלאי ומוקף בפעילות חקלאית ענפה. פעילות זו מהווה מקור למטרדי ריח. פעילות חקלאית זו כוללת רפתות, לולים, בריכות חמצון, ריסוסים, פיזור זבלים לא מעובדים בשטחים חקלאיים הסמוכים לבתי היישוב ושריפות גזם ופסולת חקלאית. לעתים מופנות טענות כלפי מפעל שחם בנוגע למטרד ריח, ובדיעבד מתברר כי מקור הריחות אינו במפעל, אלא בלולים המצויים באזור או בדישון שדות באזור וכיו"ב.
"בניגוד ליתר הגורמים החקלאיים באזור, אשר אינם עושים דבר על מנת לתרום לאיכות החיים של תושבי האזור, הרי שמפעל שחם השקיע בשנים האחרונות מיליוני שקלים באיכות הסביבה, תחת פיקוח וליווי צמוד של המשרד להגנת הסביבה. בין היתר, השלים המפעל לאחרונה, בעלות ניכרת, מהלך של איטום אזורי אחסון זבל העופות ומשטחי העבודה בשחם. מתחילת נובמבר, התאריך בו הושלמה בניית החממה, לא התקבלה כל תלונה על ריח שמקורו הנטען הוא בשחם".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "התלונות על המפעל המדובר מוכרות למשרד, אשר מפעיל את כלל הסמכויות שבידיו להסרת המפגעים הנגרמים ממנו. המשרד עיגן בתנאי רישיון העסק של המפעל מספר דרישות לטיפול בריח, כגון איטום משטחי תפעול ואחסון רבים, טיפול בפליטות המפעל במתקנים לטיפול בגזים, ואף דרישות אשר להן השלכה ישירה על הייצור במפעל כגון הגבלת שעות העבודה.
"המפעל נדרש לבצע פעולות אלה בלוחות זמנים מוגדרים. ככל הידוע למשרדנו מסיורים במקום, מרבית הדרישות אכן יושמו על ידי המפעל. עם זאת, המשרד ממשיך לעקוב אחר המפעל על מנת למנוע את מטרדי ריח".
מפחמה בכפר ירכא; "עשן בלתי נסבל"
יהודה ענתבי מקיבוץ כישור שבחבל תפן בגליל מספר על מפחמה שפועלת בכפר ירכא הדרוזי, ומטרידה את חיי התושבים שמסביב. "זה ריח של גרגירים שחורים, של עשן בלתי נסבל שהורס לנו את הבריאות", אומר ענתבי. לדבריו, גם כפר כישורית, הנמצא בתוך הקיבוץ ומהווה סביבה לאנשים עם צרכים מיוחדים, סובל מאוד מהמטרדים.
מהמהשרד להגנת הסביבה נמסר: "ככל הידוע למשרדנו, באזור המדובר פעלו שתי מפחמות. האחת נסגרה לפני כשנה. המשרד יבצע בימים הקרובים בדיקה לגביי פעילות המפחמה השנייה".
בנייה קלה - נשימה כבדה
מפעל "קל קר עין הכרמל" מייצר פוליסטרן מוקצף, המיועד בעיקר כחומר גלם לתעשיית הבנייה הקלה. תושבים המתגוררים בסביבת המפעל מדווחים על ריחות רעים הגורמים להם לכאבי ראש, לבחילות ולצריבות בעיניים. לטענת תושבים, "אנחנו מרגישים מאוד רע, ולעתים קרובות מפחדים לפתוח חלון, שכן הריח נכנס גם לתוך הבתים. לדעתנו מדובר בחומרים רעילים שנפלטים ואנו נושמים אותם".
במפעל "קל קר עין כרמל" מכחישים את תלונות התושבים ומוסרים בתגובה כי "המפעל עומד בכל הסטנדרטים והתקנים המחמירים של המשרד לאיכות הסביבה, ותקנים מקצועיים בתחום פעילותו. במפעל מתבצעות בדיקות תקופתיות של זיהום אוויר, פליטת חומרים מסוכנים וכדומה, בהם עומד המפעל בהצלחה יתרה.
"המפעל רואה בשמירה על הסביבה ערך עליון ועוסק בפעילות ארצית מקיפה בתחום המחזור, במטרה להגן על הסביבה. המפעל משקיע משאבים בפעילות ענפה בנושאים סביבתיים רבים, בהם בתחום האוויר הנקי. לא ידוע לנו על מפגעים אישיים כלשהם, ולא הובא דבר לידיעתנו. אנו ערוכים לקבלת כל פנייה ולבדיקתה באופן מקיף".
יצוין כי בדיקת ynet עם הרשויות הצביעה שלאחרונה אין תלונות מיוחדות במקום, כך שייתכן שמדובר בתקלות נקודתיות או במפגעים סמוכים.
גדרה וראשון לציון - סובלים מהשפכים
גם מתקן הטיפול בשפכים הסמוך לגדרה מעלה תלונות מצד השכנים. תושבי גדרה הצעירה טוענים כי הם פונים ללא הפסק לרשויות ומתריעים על ריחות סירחון שגורמים לכאבי ראש ולבחילות. אחד התושבים, יוסי גולדשטיין, מספר כי פשוט נמאס לו כבר מלפנות למוקד המשרד להגנת הסביבה. תושב אחר מוסיף: "ההרגשה בבית היא לפעמים כמו בביוב. אנחנו מנסים להיות בחוץ כמה שפחות".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "המשרד לא ישלים עם מטרדים הנוצרים מהליך הטיפול במים, ועל כן הורה על ביצוע שידרוג למפעל טיהור השפכים. שדרוג זה יתבצע בחצי השנה הקרובה, וייתן פתרון למטרדי הריח. המשרד עוקב אחר התקדמות הפעילות וינקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי להבטיח את איכות חיי התושבים".
גם במערב ראשון לציון, לאורך רחוב משה דיין, דיווחו אזרחים ל-ynet כי בשעות הערב ככל שמתקרבים לשפד"ן מורגשים ריחות לא נעימים.
בעניין זה מסר המשרד להגנת הסביבה כי "המשרד ואיגוד ערים דן הנחה את השפד"ן לשדרוג מערכת הטיפול בשפכים. פתרון זה צפוי לפתור את מטרדי הריח המדוברים. מניעת הריחות מהשפד"ן היא פעילות בחשיבות עליונה, ואנו מלווים את המתקן ונעשה ככל שיידרש על מנת לעמוד בכך ולמנוע כל מטרד לתושבים".
מהשפד"ן נמסר בתגובה כי "הנהלת השפד"ן מסרה כי אין בעיות ריח בימים האחרונים אשר מקורם בשפד"ן. ייתכן שהריחות הלא נעימים נובעים ממקורות אחרים בעיר ראשון לציון או סביבתה.
"השפד"ן משקיע משאבים גדולים בהקמת מתקנים חדשים, ובכלל זה במתקנים לנטרול ריחות. על אף המאמצים הגדולים והשקעת המשאבים, מעת לעת, בעיקר בימים חמים, אנו מדווחים על מטרדי ריח. עם קבלת הדיווח, מופעל צוות של מחברת מטאוטק (מומחית לאיתור מקורות ריח) לאיתור מוקד הריח והטיפול בו".
ממתקן טיפול השפכים הסמוך לגדרה טרם נמסרה תגובה.
לפנייה לכתב/ת 
