פישר: הבעיה בנדל"ן - חוסר בדירות ותכנון ממושך
לא הריבית הנמוכה גרמה להתייקרות הדיור, אלא הליכי התכנון הארוכים והיצע הדירות הנמוך, כך אמר פישר עם הגשת דו"ח בנק ישראל. הזהיר מהגדלת הגירעון ל-6.5% וקרא להקים קרן לריכוז רווחי הגז: "לשמור לדורות הבאים". מוקדם יותר התייחס בעקיפין לפוסט של לפיד: "חשוב לדבר גם על העניים"
נגיד בנק ישראל הפורש, סטנלי פישר, הגיש היום (ג') את דו"ח בנק ישראל לשנת 2012, לנשיא המדינה וראש הממשלה. זהו הדו"ח השנתי האחרון שמגיש פישר לפני פרישתו מהתפקיד בקיץ הקרוב. מדובר גם בדו"ח הראשון שמוגש מאז שנכנסה לתפקידה הממשלה החדשה. ynet העביר בשידור חי את מסיבת העיתונאים שקיים הנגיד לרגל הגשת הדו"ח.
"המצב טוב חוץ מאשר בתחום הגירעון"
במסיבת העיתונאים שקיים לאחר הגשת הדו"ח, הזהיר פישר מהעלאת הגירעון בתקציב. "המצב טוב חוץ מאשר בתחום אחד, הגירעון בתקציב. בשנה שעבר הוא היה 4.2% ובשנה הקרובה הוא יהיה קצת מעל 3.5% וזה לא טוב. זה לא טוב כי אנחנו בתעסוקה מלאה.
"ב-2009-2007 הגירעון קפץ מ-0 למעל 5% בלי שההוצאות של הממשלה גדלו, רק בגלל משבר עולמי ועלייה באבטלה. אז אפשר לדמיין מה יקרה אם ניכנס למיתון עם גירעון גבוה כזה. אנחנו עלולים להגיע לרמות גירעון של 2003 - מעל 6%".
"אם לא נטפל בצורך לקצץ או להעלות מסים, הגירעון יגיע ל-6.5%. אנחנו צריכים לנקוט בצעדים כדי לא להיכנס לבעיות רציניות. אנחנו צריכים לטפל בזה כי המשק לא יכול לצמוח אם לא נטפל בזה.
"זה לא הדבר היחיד ששר האוצר צריך לטפל בו, יש גם בעיות מבניות, אבל אם לא נטפל בתקציב לא נצליח לצמוח באופן יציב, יהיו לנו עליות וירידות וכל מיני דברים לא רצויים. לכן, כדאי לטפל בבעיה הזאת מראש".
פישר התייחס בדבריו להגעת הגז ממאגר "תמר" לישראל, במהלך חג הפסח, ואמר: "חשוב שנקים מהר קרן שתרכז את הרווחים מתמלוגי הגז ותשקיע אותם בחו"ל, על מנת שהכסף שיתקבל לא יגרום לייסוף של השקל ויפגע בכושר התחרות של התעשייה המייצאת.
"יש לכך גם הצדקה בין דורית - הגז הוא מתנה מהטבע ואסור שכל הכסף ינוצל על ידי הדור הזה. צריך גם לשמור לדורות הבאים".
הריבית הנמוכה אינה הסיבה למחירי הדיור
הנגיד התייחס לנושא מחירי הדיור וניסה להדוף את הטענות כי הריבית הנמוכה במשק, שמשכה משקיעים לשוק הנדל"ן, היא הגורם למחירים הגבוהים. פישר הפנה אצבע מאשימה לעבר רשויות התכנון בישראל וציין כי השלב הארוך ביותר בבניית בית בישראל הוא קבלת אישור מהוועדות המחוזיות (5 שנים) וקבלת היתר בנייה (3 שנים). "אם מעלים את ההיצע אפשר להוריד את המחיר, וזה הצעד הנדרש: הגדלת היקף הקרקע הזמינה לבנייה וצעדים לקיצור משך תכנון הבנייה והבנייה בפועל".
לדבריו, אלו תחומים שבהם לממשלה יש חלק. "הממשלה כבר התחילה לטפל בזה דרך הווד"לים ורפורמה במינהל מקרקעי ישראל אבל לא הצליחה. בנוסף, אנו ממליצים להאריך מ-4 שנים ל-7 שנים את התקופה הנדרשת על מנת לקבל פטור ממס שבח על מכירת דירה שנייה".
פישר ציין כי בבנק ישראל מקווים שמחירי הדיור ירדו כתוצאה מעלייה בהיקף הבנייה ולא כתוצאה מירידה בביקוש, ולכן שומרים על ריבית נמוכה. "אם היינו מעלים ריבית, הצמיחה הייתה איטית יותר, האבטלה גבוהה יותר וקצב הבנייה נמוך יותר. זה היה טוב למשק הישראלי שעודדנו את הבנייה. זה לא דורש יבוא והיה חשוב שהצלחנו להגדיל את הפעילות בתחום הזה", הסביר הנגיד. "כשרצינו להוריד את המחירים לא רצינו שזה יתבצע דרך הקטנת הביקוש אלא על ידי הגדלת ההיצע והמשך הבנייה".
קשה להצדיק את השכר לבכירי הבנקים
פישר התייחס גם לשכר הבכירים בבנקים, ואמר: "יש שם משכורות גבוהות מאוד שקשה להצדיק. מי שמאשר את המשכורות זה הדירקטוריונים ושם יש לנקוט בצעדים. אני לא חושב שאפשר להמשיך במצב שבו משלמים סכומים שנראים לכל האוכלוסייה כמוגזמים, אבל אנחנו לא רוצים לקבוע את השכר בבנקים ומעדיפים שהמנהלים יעשו זאת".
לגבי מעמד הביניים אמר פישר: "אין שאלה שיש צורך גם לטפל בבעיות של המעמדות היותר נמוכים, שמצבם פחות טוב מהממוצע. אני בטוח שמדינת ישראל תמשיך לעשות זאת וששר האוצר הזה, שעשה עליי רושם מצוין ועובד באופן קשה, יטפל גם בבעיות של השכבות האחרות".
בנוגע להצעות להעלות מסים אמר הנגיד: "יהיה קשה להימנע מהעלאת מסים, בלי קיצוצים משמעותיים בביטחון יהיה קשה לא להעלות מסים. אם יש צורך להוציא עוד על ביטחון, אז צריך לשלם. מדינה חזקה ויציבה צריכה לשלם עבור הביטחון כי זה צורך חיוני".
"להגדיל שליטה על הוצאות עתידיות"
דו"ח בנק ישראל כולל המלצה של הבנק לממשלה, לייסד מנגנון בקרה שיבטיח בעתיד כי ממשלות ישראל לא יתחייבו להוצאות עתידיות שקופת המדינה אינה יכולה לממן, כפי שקרה בשנת 2012.
"הקמת מנגנון בקרה, שיבטיח כי התחייבויותיה העתידיות של הממשלה תואמות את מדיניותה, תחזק את אמינותה של המדיניות כיוון שהיא תקטין את ההסתברות לכך שהממשלה תיאלץ לסגת מתוכניות שהיא עצמה התחייבה להן", נכתב בדו"ח.
המלצה זו מוגשת לממשלה החדשה, אשר מתמודדת בימים אלה עם הירושה הבעייתית שהותירו לה מהקדנציה הקודמת. תקציב המדינה לשנת 2013 כולל התחייבויות החורגות בשיעור של 13 מיליארד שקל (לפי חישובי בנק ישראל) מתקרת ההוצאה הקבועה בחוק. תקרה זו מחושבת על בסיס שיעורי הצמיחה במשק והיקף החוב הממשלתי.
בשל החריגה, חייבת הממשלה החדשה ליזום קיצוץ כואב של 13 מיליארד שקל בהוצאותיה, כאשר הקיצוץ אינו מופנה בהכרח לעבר ההוצאות החדשות שנוספו, אלא לעבר המקורות הזמינים לקיצוץ, שהם קצבאות ביטוח לאומי, שכר עובדי המדינה ותקציב הביטחון.
בנוסף, שוקלים במשרד האוצר לבטל תכניות שהממשלה התחייבה להן, כמו תוספות למערכת ההשכלה הגבוהה, השקעות חשובות בכבישים חדשים ומסילות רכבת חדשות וחינוך חינם מגיל 3, שאותו החלה הממשלה להעניק רק השנה.
בבנק ישראל מוטרדים מהקלות שבה ממשלות בישראל מתחייבות להוצאות עתידיות שהן אינן יכולות לעמוד בהן, וכך כופות על עצמן קיצוצים עתידיים נרחבים. הגורם המרכזי לתופעה זו, הוא הנטייה לפרוס השקעות לאורך שנים, כך שבשנה שבה מחליטה הממשלה על פרויקט מסוים, הוא נראה בר-מימון, אך בשל הפריסה ההשקעה הולכת וגדלה והופכת לנטל על תקציב המדינה בשנים הבאות.
כך, לדוגמא, הוחלט ב-2010 על תוספת של 7.5 מיליארד שקל להשכלה הגבוהה בישראל. התוספת נפרסה על שש שנים, כאשר בשנה הראשונה הוסיפו 767 מיליון שקל לאוניברסיטאות ובשנה השישית אמורים היו להוסיף 2 מיליארד שקל. כעת, אנו נמצאים בשנה השלישית לתכנית, והמשך קיומה מוטל בספק.
גורם נוסף להצטברות של הוצאות עתידיות ללא מימון, הוא הצמדתם של מרכיבים רבים בתקציב המדינה למדד המחירים לצרכן ולגידול הטבעי באוכלוסיה. שכר עובדי המדינה גדל משנה לשנה באופן אוטומטי בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן, ותקציבים רבים כמו חינוך, בריאות וקצבאות, גדלים בהתאם לגידול הטבעי של האוכלוסייה. בשל כך, קשה לחזות מראש את היקף ההוצאות הכולל של הממשלה ולעתים תקציב שנראה מאוזן מתגלה כחורג בהרבה מהיקפו המוסכם.
"לאורך השנים האחרונות התברר כי הממשלה מתחייבת להגדיל את ההוצאות מעבר למותר לה על פי הכלל שהיא עצמה קבעה", מצוין בדו"ח. לשם כך, ממליצים בבנק המרכזי "להגביר את מנגנון השליטה על ההוצאות העתידיות".
בדו"ח מצוין כי כתוצאה מההתחייבויות העודפות והתכנון הלקוי, תקציב המדינה נמצא בבעיית גירעון קשה. בעיה זו אינה מורגשת כיום, טוענים בבנק, מכיוון שהמשק בצמיחה. אך אם יקלע המשק למיתון או למשבר ביטחוני ממושך, תידרש הממשלה להרחיב את הגירעון ותמצא את המשימה הזו קשה עד בלתי אפשרית בגלל הגירעון הקיים כבר. בבנק קוראים לממשלה לצמצם את הגירעון בתקציב, על מנת לאפשר לה "להרחיב את הגירעון בעת האטה או משבר ביטחוני בלי לחשוש מאובדן אמינות ומזינוק בעלויות המימון".
ריקי מחדרה? צריך לחשוב גם על העניים
במהלך הפגישה עם הנשיא פרס, אמר פישר כי "הדו"ח מתאר משק שהיה בשנת 2012 טוב, אך פחות טוב מבשנים האחרונות. צמחנו יחסית מהר בקצב של 3.1%. עמיתיי מחו"ל היו שמחים מאד לקצב צמיחה כזה ואינם מבינים מדוע אנחנו מאוכזבים, אך אנחנו התרגלנו לקצב מהיר יותר".
בנוגע לקיצוץ הצפוי בתקציב, אמר פישר כי "יש גידול בהתחייבות להוצאות וצריך לטפל בזה. אני שמח לראות כי שר האוצר החדש לוקח בחשבון את בעיית הגרעון ומבין את עומקה. מדברים היום הרבה על מעמד הביניים אך לא פחות חשוב לדבר גם על העניים בחברה, וכיצד גם הם יכולים ליהנות מהצמיחה במשק". בכך ענה פישר בעקיפין לשר האוצר, יאיר לפיד, שהתייחס בפוסט בפייסבוק לאב טיפוס של מעמד הביניים הישראלי - ריקי כהן מחדרה המרוויחה ביחד עם בעלה 20 אלף שקל בחודש.
הנשיא פרס התייחס למצב הכלכלי ואמר כי "המשק הישראלי מצטיין בהתחשב בתנאים האובייקטיבים שלו. אחד התנאים האובייקטיבים הקשים הם כי כל הוצאות המשק הישראלי הן בהתאם לגודל המדינה, אך הנושא הביטחוני הוא אתגר כלכלי אשר בו לא גודל המדינה קובע אלא גודלם של האויבים".
במה לביקורת נוקבת על מדיניות הממשלה
דו"ח בנק ישראל, שמוגש מידי שנה, שימש בשנים האחרונות מסגרת למתיחת ביקורת נוקבת וחריפה על מדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל. ב-2011, לפני פרוץ המחאה החברתית, מתח הדו"ח ביקורת על שיעור העובדים העניים בישראל וקרא לממשלה להעלות את מס ההכנסה ומס החברות.
לאחר המחאה החברתית, הוגש דו"ח קשה במיוחד, אשר בו ניסו כלכלני הבנק לנתח את הגורמים לפרוץ המחאה החברתית. גם השנה, צפוי הדו"ח לכלול ביקורת נוקבת על הממשלה בעיקר על רקע הגירעון העמוק שנרשם בתקציב המדינה ב-2012, וההתחייבויות העודפות לשנת 2013, שמחייבות כעת קיצוץ של כ-13 מיליארד שקל בתקציב המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
