צפון קוריאה: מדברים מלחמה, רוצים שלום
גם כששליט צפון קוריאה קורא לגנרלים שלו להתכונן לקרב, הוא וצבאו יודעים היטב שהתקפת טילים מוצלחת על מטרות אמריקניות תהיה פעולה התאבדותית
ברחבי צפון קוריאה נערכים חיילים לקרב ומכסים את הג'יפים וכלי הרכב המשוריינים שלהם ברשתות הסוואה. במקביל, שלטים וכרזות חדשים שנתלו בכל מקום קוראים "מוות לאמריקנים האימפריאליסטים" ודוחקים באזרחי המדינה הקומוניסטית המבודדת בעולם להילחם "בנשק, לא במילים".
עוד בערוץ החדשות של ynet:
לעזוב את הבית בגיל 15: הפנימיות - קולג' ישראלי
החלל מתקרב: 6 שעות מכדור הארץ לתחנת החלל
אולם גם כששליט צפון קוריאה קורא לגנרלים שלו להתכונן לקרב עם הטילים שלהם, הוא וצבא המיליון שלו יודעים היטב שהתקפת טילים מוצלחת על מטרות אמריקניות תהיה פעולה התאבדותית עבור המשטר הצפון קוריאני שנמצא בנחיתות מספרית וצבאית מול ארצות הברית.
למרות קולות המלחמה שנשמעים מכיוון פיונגיאנג - שבאים באחרונה לידי ביטוי באיומים ופרובוקציות - המשטר בסך הכול מבקש לאלץ את וושינגטון לשוב לשולחן המשא ומתן ולהפעיל לחץ על נשיאת דרום קוריאה החדשה לשנות את מדיניות ארצה כלפי שכנתה מצפון. דבר חשוב נוסף: משטרו של קים ג'ונג און רוצה ליצור אחדות במדינה סביב שלטונו מבלי לגרום למלחמה כוללת במלוא מובן המילה.
צפון קוריאה רוצה להפנות את תשומת הלב להסכם הפסקת האש השברירי שהושג בסיומה של מלחמת קוריאה בשנות החמישים של המאה הקודמת - הפסקת אש שפיונגיאנג הודיעה לאחרונה שלא תכבד עוד ואף הזהירה שמלחמה יכולה לפרוץ בכל רגע. בחודש יולי הקרוב יציינו 60 שנה להסכם שעליו חתמו סין וצפון קוריאה עם ארה"ב והאו"ם במטרה לשים סוף לשלוש שנות לחימה (1950-1953) שגבו את חייהם של מיליוני בני אדם. מתוך הסכם זה צמח האזור המפורז שנחשב לאחד מאזורי הגבול השמורים ביותר בעולם.
האזור המפורז מעולם לא נועד להיות גבול קבוע, אולם שישה עשורים מאוחר יותר, האי הקוריאני נותר מחולק לצפון ודרום ובפיונגיאנג ממשיכים לחוש כי הוזנחו על ידי הדרום קוריאנים ושהם נמצאים תחת איום מצד ארה"ב.
ב-60 השנים האחרונות, דרום קוריאה פרחה והפכה ממדינה ענייה של איכרים לכלכלה ה-15 בגודלה בעולם. מנגד, צפון קוריאה נאבקה להיחלץ מן התהום שיצרה לה המלחמה הקרה והותירה אותה עם הכנסה ממוצעת לנפש שמעמידה אותה בשורה אחת עם אפריקה שמדרום לסהרה.
הכוחות הסיניים שנלחמו לצד צפון קוריאה במלחמה כבר עזבו מזמן, אולם 28,500 חיילים אמריקנים עדיין מוצבים בדרום קוריאה ו-50 אלף
נוספים מוצבים ביפן הסמוכה. בשבועות האחרונים, ארה"ב ודרום קוריאה הפגינו את עוצמתן הצבאית בסדרה של תמרונים משותפים ובפיונגיאנג ראו בהם חזרה גנרלית לפלישה לשטחה.
צבא ארה"ב אישר שלשום שבתרגילים הצבאיים השתתפו שני מפציצים חמקניים B-2 בעלי יכולת גרעינית, שמסוגלים להטיל את הפצצה הקונבנציונלית הגדולה ביותר שברשות חיל האוויר האמריקני - "מפצחת בונקרים" במשקל 13,608 קילוגרמים. פצצה זו חזקה מספיק בשביל להשמיד את מערכת המנהרות התת-קרקעיות הצבאיות של צפון קוריאה. הייתה זו הפגנת שרירים של וושינגטון שנועדה לא רק לפיונגיאנג אלא גם לבייג'ינג.
בפיונגיאנג, קים ג'ונג און הגיב במהירות וכינס ישיבת חירום של קציני הצבא הבכירים והורה להם להיערך למתקפה אם הפעולות האמריקניות יימשכו. בצילום שפרסמה סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית נראה קים יושב בחדר מלחמה כשברקע, כך נטען, ניתן לראות מפה שמפרטת אילו אתרים בארה"ב נמצאים על הכוונת של הכוחות הצפון קוריאניים.
ראש שירות הביון הפדרלי הגרמני, גרהרד שינדלר, אמר לעיתון "בילד אם סונטג" שהרטוריקה התוקפנית של צפון קוריאה "איננה חדשה" והזכיר פרובוקציות קודמות מצדה. "אם לסכם זאת: אנחנו מניחים שצפון קוריאה לא רוצה מלחמה", הדגיש.
צפון קוריאה טוענת כי האיום האמריקני הצבאי הוא זה שעומד מאחורי הצורך שלה לייצר נשק גרעיני ולכן היא בזבזה את רוב התקציב הלאומי שלה על הגנה, מדע וטכנולוגיה. בחודש דצמבר שיגרו מדענים צפון קוריאנים לוויין לחלל על גבי טיל לטווח ארוך תוך שימוש בטכנולוגיה שבקלות יכולה להיות מומרת לטילים. בפברואר, הצפון קוריאנים ערכו ניסוי גרעיני תת-קרקעי - השלישי שלהם במספר - במסגרת ניסיונותיהם לבנות פצצה שניתן להטעינה על טיל שמסוגל להגיע לארה"ב.
עם זאת, מה שצפון קוריאה באמת רוצה זה לקבל לגיטימיות מצד ארה"ב - והסכם שלום. פיונגיאנג רוצה שהכוחות האמריקניים ייצאו מאדמה קוריאנית ומבחינתה, הפצצות והטילים הם יותר שמיכת ביטחון מאשר כוח אש אמיתי ומאיים. כלי נשק אלה הם הקלף האחרון שנותר להם והם הפיתיון היחיד כדי להביא את האמריקנים לשולחן המשא ומתן.
דובר הבית הלבן ג'וש ארנסט אמר ש"הרטוריקה המלחמתית" של צפון קוריאה תעמיק את בידודה הבינלאומית ושלארה"ב יש גם את היכולת וגם את הרצון להגן על האינטרסים שלה באזור.
נארושיג מיצ'ישיטה, ראש תוכנית ללימודי ביטחון בינלאומי במכון מחקר יפני, לא משוכנע שצפון קוריאה מסוגלת לתקוף את גואם, הוואי או בתוך שטח ארה"ב. הוא הזכיר שפיונגיאנג נכשלה עד כה בשיגור טילים בליסטיים בין-יבשתיים, אולם אמר שהטילים שלה לטווח בינוני מדגם רודונג - בעלי טווח של 1,300 קילומטרים - הם "מבצעיים ואמינים" ויכולים להגיע לבסיסים אמריקניים ביפן.
עם זאת, התקפה שיותר סבירה להתרחש מצד צפון קוריאה היא תקרית בקנה מידה קטן, מול חופיו המערביים של האי הקוריאני. תקרית מסוג זה לא תגרום לאמריקנים להשתמש בכוח האש העוצמתי שלהם. במשך שנים, מי הים שממערב לחופי האי הקוריאני היו לזירת קרב בין צבאות הצפון והדרום משום שהצפון מעולם לא הכיר בגבול הימי ששורטט באופן חד-צדדי על ידי האו"ם.
עד כמה שקריאתו של קים ג'ונג און לאחוז בנשק ולהיערך למלחמה נשמעת מאיימת, קהל השומעים העיקרי שלה הוא בכלל המיליונים שנמצאים בבית בצפון קוריאה.
במשך חודשים תכננו מוחות התעמולה הצפון קוריאנים להשתמש ביום השנה ה-60 לסיום המלחמה כדי להפגין את אמינותו הצבאית של קים ולדחוף להשגת הסכם שלום. באמצעות הניסיון ליצור רושם שתקיפה אמריקנית קרובה, המשטר הקומוניסטי בצפון יכול ליצור תחושה של אחדות לאומית ולעודד את ההמונים להתלכד סביב מנהיגם הצעיר והחדש.
יותר מ-100 אלף חיילים, סטודנטים ופועלים התאספו אתמול בכיכר קים איל סונג בפיונגיאנג כדי להפגין את תמיכתם במפקד העליון של צבאם וארצם ולקרוא קריאות בגנות ארה"ב. אולם במקומות אחרים העסקים התנהלו כרגיל. במסעדות, חנויות, חוות ומפעלים שמעו כבר הפועלים את הרטוריקה הלוחמנית הזו.
"המתיחות עולה כמעט כל שנה סביב הזמן שבו נערכים התרגילים הצבאיים של ארה"ב ודרום קוריאה, אך ברגע שהם מסתיימים, הדברים שבים לסדרם ואנשים משאירים מאחוריהם את המתיחות די במהירות", אמר סונג היונג-סאנג הדרום קוריאני, נשיא חברה לייצור בגדים שפועלת באזור התעשייה קאסונג בצפון קוריאה, שבו חברות דרום קוריאניות מעסיקות יותר מ-50 אלף צפון קוריאנים. "אני חושב ומקווה שגם הפעם הדברים לא יהיו שונים", הוסיף.
סימן אחד לכך שגם הצפון קוריאנים לא ממש מצפים למלחמה הוא שחברת התעופה הלאומית "אייר קוריאו" הוסיפה טיסות רבות לעונת האביב ונערכת להטיס עשרות ומאות תיירים שינהרו, כך היא מקווה, לפיונגיאנג, למרות איומי המלחמה מצד הפיקוד העליון במדינה. מלחמה או לא מלחמה, נראה שפיונגיאנג פתוחה לעסקים.
לפנייה לכתב/ת 
