טיסות בין קהיר לטהרן: איך תיראה תיירות פרסית?
ההסכמה על חידוש הטיסות הושגה עוד בימי מובארק, אך תצא לפועל כעת. ברקע: חשש ותקווה לקראת הגעתם של תיירים איראניים למדינה, שבה "נלחמים על הזהות הסונית"
האיראנים באים: היסטוריה נרשמה אתמול (שבת) ביחסי מצרים-איראן, עם השקתו הרשמית של קו תעופה מסחרי בין הבירות. מנמל התעופה הבינלאומי בקהיר יצאה טיסה מסחרית ראשונה לטהרן מאז המהפכה האסלאמית באיראן והחתימה על הסכם קמפ דיוויד.
מצרים בכותרות - עוד דיווחים ב-ynet:
אחרי עשרות שנים: הקופטים המצרים בירושלים
פיוס או בחירות: מדוע צמרת חמאס במצרים?
מצרים במשבר מזון ואנרגיה: "עניים נדחקים לקיר"
ההסכמה בין המדינות על חידוש הטיסות המסחריות הושגה כבר באוקטובר 2010, לפני נפילתו של שלטון מובארק, אולם על רקע ההתחממות היחסית בחודשים האחרונים ביחסים בין השתיים ניתן ביטוי מעשי להסכמה זו, בין היתר בעקבות מזכר ההבנות שעליו חתם שר התיירות המצרי לפני חודש בביקורו באיראן במטרה לעודד את התיירות בין המדינות.
למרות הצעד ההיסטורי והשיפור ביחסים, הקולות במחוזות המתויירים של מצרים מעידים על כך שמדובר יותר על שילוב אינטרסים מאשר על חיבה טהורה. בעיתון אל-אהראם הנפוץ במצרים ניכר כי הרגשות מעורבים ביחס להתחממות ביחסים במישור התיירותי. מחד נכתב בכותרת של כתבה בנושא, כי "המחוזות מברכים על התיירות האיראנית ואין חששות מהפצת השיעה". אולם בתוך הכתבה צוין כי "בכל הדרגים הפוליטיים, הדתיים והתיירותיים עוררו הידיעות על הסכמה ממשלתית בין איראן ומצרים על הגעתם הקרבה של התיירים האיראנים לאתרים באסוואן, לוקסור, דרום סיני והים האדום, חששות מסוימים מההתפשטות השיעית".
התיירות במצרים כמו תחומים אחרים נתקלה בקשיים מאז מהפכת 25 בינואר. אי הסדרים הביטחוניים, ההפגנות האקראיות והתאונות בכבישים, מרחיקים את התיירים ומרוששים את העובדים במלונות ובכפרי הנופש. על כן אלפים מהם מקבלים במתינות את הידיעות על פתיחת שוק התיירות בפני האיראנים, מתוך ציפייה שאולי הדבר יאפשר להיחלץ זמנית מהמשבר.
במחוז הים האדום שבירתו אל-גרדפה הפך בשנים האחרונות ליעד אטרקטיבי עבור תיירים מכל העולם, כבר מצפים בכיליון עיניים לתיירים האיראנים כפי שסיפר עלי חליל, אחד מבעלי כפרי הנופש באותה עיר ובכיר בתחום התיירות במחוז: "אני מברך לגמרי על בואם של התיירים האיראנים לאזור ועל כל סוג של תיירות אחרת שתעשיר את האזור".
לדבריו, "התייר באופן כללי שונה מהפוליטיקאי, מאיש הדת ומהקיצוני. צריך לבחון את התייר האיראני כמו את שאר התיירים שמגיעים לשם הנאה או לשם מטרה תרבותית". חליל הוסיף: "דלתות התיירות פתוחות בפני כולם. ישנם תיירים ישראלים שבאים למצרים וסינים שמאמצים את דת הבודהיזם. זה לא אומר שיש ביכולתם להפיץ את הבודהיזם במצרים".
לעומתו נשמע עלי רצ'א, בעל כפר נופש אחר, קצת יותר מסויג: "אי אפשר כעת לשפוט לגבי התיירות האיראנית. אנחנו מברכים על בואם של כל התיירים, ומה שחשוב לנו זה למלא את המלונות ואת כפרי הנופש בקיץ ובחורף. אולם הכי חשוב זה הביטחון של המולדת, שמחירו לא נמדד בכסף. אף אחד לא מתכחש לכך שהאיראנים נלחמים כדי להפיץ את השיעה ואנחנו נלחמים על מנת לשמור על זהותנו הסונית".
תיירות דתית? "לא בשארם א-שייח"
גם בדרום סיני מתכוננים לבואם של התיירים האיראנים, אף שטרם קיבלו הודעה רשמית על כך. מנכ"ל הרשות לעידוד התיירות באזור, סאלם סאלח, סיפר: "עד כה לא קיבלנו הודעה לגבי בואם של תיירים איראנים לשארם א-שייח ואין הכנות מיוחדות. אך חלק מחברות התיירות שאנחנו נמצאים עמן בקשר מכינות תוכניות לשווק את המוצר".
הוא העריך כי "לתיירות האיראנית שתגיע בקרוב לשארם א-שייח יהיו אופקים נרחבים ולא תהיה לה השפעה שלילית על סקטור התיירות, במיוחד נוכח העובדה שבעיר אין מסגדים תיירותים כמו א-סיידה זיינב וחוסיין, שקדושים לשיעים. העיר לא מיועדת לתיירות דתית, מה שהופך את הפצת השיעה לבלתי אפשרית".
גורם ביטחוני בשארם א-שייח סיפר כי במהלך השבוע הקרוב אמורים להגיע למצרים בעלים של חברות תיירות איראניות שיבקרו במשך מספר ימים בלוקסור, אסוואן ואל-גרדפה בים האדום, אך לא בדרום סיני.
במישור הדתי נשמעים קולות זהירים יותר. הדרשן הבכיר באזור דרום סיני, עבד אל-עזיז חסן, הבהיר כי "אם התיירים האיראנים יגיעו לשרם א-שייח בשביל תיירות או השקעות בלבד, ובמקביל תיאסר הכנסת הרעיונות השיעים, לא יהיה חשש, בהתחשב בכך שהעם המצרי לא יסכים לרעיונות השיעה". הוא הזכיר בין היתר כי "בעבר נכנסו למצרים אלמנטים שיעים בצורה עקיפה במסגרת תיירותית בניסיון להפיץ את השיעה, אולם כל הניסיונות נכשלו הודות לכוחות הביטחון, המוסד ההלכתי אל-אזהר ומשרד ההקדשים".
חרף ההתחממות ביחסים בין איראן למצרים בחודשים האחרונים שבאו לידי ביטוי גם בביקורים ההיסטוריים של מנהיגי המדינות בטהרן ובקהיר לראשונה מאז 1979, עדיין מתנהלים היחסים הדיפלומטיים בין השתיים בדרג נמוך יותר ביחס למדינות אחרות.
Read this article in English