ניקון D5200 - מתקדמת לצלם החובב
ניקון D5200 מציעה מכלול מעניין של תכונות לצלם החובב ומציגה מספר שיפורים לעומת קודמתה, עם חיישן 24MP חדש, מערכת מיקוד מתקדמת והמסך המפרקי המוכר. בדקנו אותה בשלל מצבים ואתרי צילום
עוד ב-dtown.co.il:
- סוני אקספריה Z – סמארטפון הדגל במבחן
- Nikkei – פנסוניק אולי תפסיק יצור מסכי פלזמה
- טושיבה מצהירה: 4K הוא המנוע לצמיחה בתחום הטלוויזיות
איזון בין משקל לגודל
כסדרה המיועדת לחובבי צילום שמחפשים את איכות הצילום שמגיעה בדרך כלל עם מצלמות DSLR, אך ללא המחיר הכבד של משקל וגודל גוף ענק, גם מצלמת ה- D5200 מציעה גוף סביר בהחלט בגודלו ומשקלו: 550 גרם כולל סוללה וכרטיס זיכרון, ללא עדשה, כ- 200 גרמים פחות מהדגם הבא בתור - ניקון D7100. אותו גוף, ביחס לגודלו, עדיין נוח לאחיזה ליד והגריפ בצד ימין מאפשר לאחוז בבטחה במצלמה, לפחות עבור ידי הממוצעת בגודלה.
סדרת ה-5 אף פעם לא התברכה בלחצנים רבים אשר מגיעים בדגמי החברה היקרים יותר. כפועל מזה, חלק מן הפעולות הנפוצות בזמן תהליך הצילום, דורשות שילוב לחיצה על כמה לחצנים או כניסה לתפריטים. ביחס לקודמתה (ה-D5100), ה-D5200 הוסיפה לחצן חדש של גישה ישירה לבחירה בין צילום תמונה בודדת, צילום רציף או הפעלת טיימר כאשר בנוסף לו יש את הלחצן המוכר Fn הניתן לתכנות, בצמוד ללחצן הפעלת הפלאש.
מסך מפרקי
המסך האחורי הינו גדול (3 אינץ'), חד וברור למראה (רזולוציית 921,000 נקודות) וטומן בחובו יתרון נוסף בדמות זרוע אשר מאפשרת להזיז אותו לכיוונים שונים, כמו גם לסובב אותו על ציר. יתרונו של מסך מפרקי מגיע בעת צילום במצב Live View (צילום דרך המסך) והוא מקל על הצלם בסיטואציות שונות, כמו למשל צילום מעל קהל אנשים צפוף בעת הופעה או בעת פורטרט עצמי. הוא עוזר בצילום סטילס כמו גם בצילום וידאו, וחבל שלא רואים אותו ביותר דגמי מצלמות.
המסך אינו מסוג מגע, כך שאם אתם רוצים לשנות מיקום של נקודת פוקוס, יש לעשות שימוש בלחצני החיצים. התפריטים של ניקון מוכרים לכל מי שהתנסה בדגמים קודמים של החברה (ניתן לבחור מתוך כמה סגנונות עיצוב) ובאופן כללי הם פשוטים ומובנים לשימוש עם המחשה גרפית של שינוי הפרמטרים: על המסך האחורי מוצגים טבעת מהירויות הסגר, כפי שהופיעה במצלמות פילם, וגם מנגנון הצמצם אשר משנה את גודל הפתח שלו בהתאם לגודל הצמצם בו אתם בוחרים.
לחצן ה- i משמש להפעלה של תפריט מהיר להגדרות, בו ניתן לשלוט על הפרמטרים הפופולריים כמו גודל ואיכות הקובץ, דרך איזון לובן, מערכת המיקוד, פרופילי צבע ופיצויי חשיפה עם או בלי פלאש. אין במצלמה חיישן אשר מכבה את המסך האחורי בעת הצמדת העין לעינית האופטית ולכן יש לתכנת את המסך לכיבוי מהיר לאחר השימוש על מנת שאורו לא יפריע בעין. אותה עינית הינה קטנה באופן יחסי למצלמות DSLR יקרות יותר אך עדיין טובה יותר מכמה עיניות אלקטרוניות בהן נתקלנו בעבר. צג המידע בעינית מראה את נתוני הצילום בספרות ואותיות ירוקות (כולל ערכי ISO), אין בו מד אופק, אבל ניתן להפעיל דרך התפריט תצוגת גריד (רשת קוים דקה) שיכולה לעזור באיזון האופק בתמונה.
תפעול ביד ימין
בגלל מנגנון הזרוע של המסך המפרקי, בסדרת ה- 5XXX, הרוב המוחלט של לחצני ההפעלה ממוקם בצד ימין של המצלמה, מה שאומר כי רוב התפעול נעשה באגודל יד ימין. הדבר הצריך התרגלות מסויימת בת מספר ימים, במיוחד עקב מיקומו של לחצן תפריט ההגדרות "i" שדורש מתיחת האגודל לכיוון מעלה. צידה העליון של ה- D5200 כולל את גלגלת מצבי הצילום – אוטומטיים וידניים כאחד, כמו גם ידית קטנה וצמודה אשר מעבירה למצב Live View. גם לחצן צילום הווידאו ממוקם למעלה, ליד לחצן הפוקוס וצילום הסטילס.
39 נקודות פוקוס
ה- D5200 מביאה חידוש נוסף לעומת קודמתה, עם מערכת מיקוד אשר הגיעה היישר מדגם D7000 הבכיר יותר (ומצוייה גם ב- D600). זו כוללת 39 נקודות פוקוס (לעומת 11 בדגם הקודם) מתוכן 9 מוצלבות. המערכת מתמקדת באופן מהיר וכוללת גם מצב עקיבה 3D אשר מאפשר לעקוב אחר גופים בתנועה – מצב בו מתקשות בדרך כלל המצלמות המתחרות החדשות מקטגוריית ה-"ללא מראה". ניתן לבחור בשימוש בנקודת פוקוס יחידה, לעבור בין תשע, 21 או 39 נקודות פוקוס, מה שאמור לתת מענה לכל צרכי הצלם החובב.
המערכת מתגלה גם כרגישה למדי במיקוד בתנאי חשיכה ושם גם באה לעזרתה נורת מיקוד אשר מאירה גופים קרובים. במעבר למצב Live View משתנה גם שיטת המיקוד, זריזותה יורדת באופן מוחשי (ובכלל, הכל הופך איטי יותר בעת צילום דרך המסך, כולל זמן המעבר בין צילום תמונה אחת לשניה), אך הדיוק שלה ממשיך להרשים ואפילו מצליח לדייק יותר בחלק מהמקרים.
בהקשר הזה, ראוי להזכיר כי מצלמות הסדרה הזו, מסוגלות לפקס באופן אוטומטי רק עם עדשות חדשות יותר בעלות מנוע מיקוד פנימי, היות שאין למצלמה מנוע מיקוד משלה (עדשות ישנות יותר תפעלנה, אך רק במצב מיקוד ידני).
איכות תמונה
באופן מסורתי, ניקון נהגה להשתמש בחיישני CMOS מתוצרת סוני ברבות ממצלמות ה- DSLR שלה, אך בדגם הזה, ניקון מפתיעה עם הכנסה לשימוש של חיישן מתצורת טושיבה מרובה פיקסלים (24 מגה פיקסל לעומת 16 בדגם הקודם). כפי שנוכחנו לדעת, יש לשינוי החיישן כמה השפעות ברמת התמונה, רובן הגדול חיוביות.
תפריט המצלמה, מאפשר להגדיר מספר פרופילי תמונה שונים (כמו רגיל, טבעי, פורטרט וכולי) בהם ניתן לשנות פרמטרים כמו ניגודיות, בהירות, אופי צבע וכו'. במצב ברירת המחדל, התמונות יוצאות מעט רכות היות שניקון קבעה את רמת החידוד על מינימום, אני העדפתי להעלות את הרמה בשלושה ערכים וגם להגביר את הניגודיות במעט, כך שהתמונות יוצאות יותר "פאנצ'יות" לעין.
כצפוי, רמת הפירוט התמונה מרשימה ברזולוציה המקסימלית וגם בפחות ממנה. האם רוב חובבי הצילום זקוקים לרזולוציה הזו? לא בהכרח, לטעמי האישי אפשר להגדיר את רזולוציית התמונות ל- 16MP ולקבל איכות מספקת בהחלט עבור רוב מצבי הצילום בהם תתקלו. אם בכוונתכם לפתח תמונה בגודל פוסטר, תמיד אפשר לעבור למצב 24MP ולרשותכם עומדת כמובן גם האפשרות לצלם ב- RAW – שם משקל הקבצים יעבור גם את ה- 30MB (כדאי לקחת את זה בחשבון לפני קניית כרטיס זיכרון מתאים).
בענין הצבעים, אמנם אופי התמונה הכללי ממשיך את המסורת של ניקון (כולל גווני העור האופייניים), אבל כנראה בגלל החיישן החדש, צבעים כמו סגול, אדום, כתוב וצהוב מוצגים באופן שהייתי מגדיר אותו כיותר חי ו-"תוסס" מאשר בעבר, יש למצלמה הזו אופי צבעים "שמח" והיו מקרים בהם יצא צבע קסום בתמונה.
פרחי צבעונים בפארק קוקנהוף:
בנוסף, איזון הלובן מוצלח באופן יחסי, בהרבה מצלמות, כאשר מדובר בתאורת פנים "חמה" בגווניה, התמונה מקבלת צבע כללי כתום, ב- D5200 הגוון הוא צהבהב דווקא ובחלק מהמקרים, היא הצליחה להפתיע באיזון לובן מדוייק בסיטאציות מתעתעות.
ה- D5200 קיבלה גם מערכת מדידת אור מתוחכמת יותר מקודמתה אשר עושה עבודתה נאמנה. ביחד עם הטווח הדינמי של החיישן, חשיפת האור הינה מוצלחת מאוד במרבית המקרים וגם חובבי הצילום אשר מעדיפים לעבוד במצב "אוטומט" יקבלו לרוב תמונות מוצלחות היישר מהמצלמה.
המצלמה מגיעה עם תכונות שלמדנו להכיר, כמו תיקון אוטומטי של עיוותי עדשה, צילום תמונות במרווח זמן קבוע מראש, צילום HDR וכמות קטנה של אפקטים "אומנותיים" כמו למשל מיניאטורה:
צילום בחשיכה
כאשר החשיכה יורדת ומתחילים לעלות בערכי ה- ISO, מתגלה כי ה-D5200 ממשיכה לשמור על רמת רעש דומה בערכי ISO גבוהים ביחס לקודמתה למרות הקפיצה במספר הפיקסלים. מנגנון הסרת הרעשים של תמונות ה- JPEG עושה עבודה טובה בהעלמת הרעש הדיגיטלי הצבעוני, לאחר מספר ניסיונות, התברר כי אכן ערך ברירת המחדל במנגנון ה- NR (הסרת רעשים דיגיטליים) עושה שילוב מוצלח של הסרת רעשים תוך שמירה על הפרטים בתמונה. "מציצי הפיקסלים" (אלו שנוהגים לחפור בתמונות בהגדלה של 100% על מסך המחשב) יראו התחלה של סימני רעש צבעוני בתמונות כבר מעל ISO 400, אולם בהצגה של כל תמונת הענק בת 24 מגה הפיקסלים על מסך המחשב (בהגדלה שמתאימה לשטח המסך), זה לא נראה בעין, בטח שלא בהדפסה בגדלי תמונות מקובלים.
ISO 6400 הוא הערך המקסימלי בטווח הטבעי המוגדר במצלמה ואכן לא מומלץ לעלות לערך יותר גבוה ממנו (טווח ISO מקסימלי הוא 25,600).
היו מספר דיווחים ברשת האינטרנט על הופעה של Banding (הופעה של פסים אופקיים בתמונה אם מנסים להבהיר אותה בתוכנת עיבוד תמונה), בדקתי את העניין, הצלחתי לשחזר את התופעה אבל היא הופיעה בקטעים חשוכים בחלק קטן מהתמונות ובכדי לראות את זה היה צורך בהבהרה ניכרת דרך תוכנת עיבוד תמונה (רמה של +3EV). לטעמי האישי, זה משהו שהחובב הממוצע לא אמור להתייחס אליו כבעיה.
שימוש בפלאש: ה- D5200 מגיעה, כמקובל עם פלאש פנימי וניקון לא מאכזבת כאן עם חשיפה מדוייקת גם בצילום של אנשים ממרחק קרוב יחסית. החזקת לחצן שחרור הפלאש ביחד עם סיבוב הגלגלת האחורית מעבירה בין מצבי הפלאש השונים (סנכרון איטי, ביטול עיניים אדומות וכו').
וידאו מוצלח
הפתעה חיובית נוספת נרשמה בסעיף הווידאו, עם איכות תמונה משופרת ביחס לדגמי ניקון הקודמים ואפילו כזו שמתקרבת למצלמה יקרה בהרבה כמו קנון 6D שעולה יותר מפי שניים. איכות הפלט טובה מאוד, עם פירוט מרשים וטווח דינמי אשר ממשיך להרשים כפי שהרשים בצילום סטילס. ניקון הוסיפה את האפשרות לשליטה ידנית על צילום וידאו (אם כי את גודל הצמצם צריך לבחור קודם לפני הכניסה למצב Live View) אך גם צילום במצב אוטומטי מספק חשיפות מדויקות וצבעים טובים מאוד. בחשיכה, עד ISO 3200 ניתן לצלם ללא בעיה מיוחדת, כאשר מעל לערך זה, מתחיל להופיע רחש דיגיטלי בולט בתמונה.
ה- D5200 מתמודדת היטב גם עם תופעת ה- Moire בווידאו (הופעה של קשתות צבעוניות על פני מרקמים צפופים) והיא הרבה יותר טובה בענין הזה מאשר הקנון 6D למשל.
בדומה למצב הקיים ברוב מצלמות ה- DSLR, אל תבנו כאן על ביצועי מיקוד אוטומטי מהיר בווידאו, האפשרות קיימת, אבל מנגנון המיקוד איטי יחסית ובכל פעם שאתם מכוונים לנקודה מסויימת, המנגנון מבצע מהלך קדימה ואחור (מה שקרוי Hunting) עד שהמיקוד המבוקש מתבצע (ראו את הקטע עם זר הפרחים בווידאו הדוגמה). המצלמה כוללת מיקרופון פנימי סטריאופוני (אך הוא קולט גם את רחש מנוע העדשה) וכניסה למיקרופון חיצוני.
צילום וידאו לדוגמה (מומלץ לצפות באיכות 1080p):
קבצי ה- MOV אותם מייצרת המצלמה מציגים רוחב פס נתונים צנוע יחסית שנע סביב 20Mbps-25Mbps, מה שנראה קטן ביחס לקבצי ענק אותם מייצרות מצלמות כמו ה- 6D או GH3, אבל, מסתבר כי ניקון בחרה באלגוריתם דחיסה יעיל ביותר, מה שאומר כי קשה להבחין בעין בפגמי הדחיסה ואיכות התמונה נראית מרשימה עוד יותר ביחס לנתון הזה. ניתן לצלם ברזולוציית 1920x1080 בקצבים של 24p/25p/30p ולראשונה אצל ניקון גם ב- 1080/50i-60i ואם תסכימו לרדת לרזולוציית 720p, אפשר יהיה לצלם גם בקצב של 60 תמונות לשניה – 60p.
סוללת המצלמה, באם עושים שימוש ב- D5200 כמצלמת DSLR מסורתית (צילום בעזרת העינית האופטית בלבד) מאפשר לצלם כ- 500 תמונות, אבל אם אתם מתכוונים לעשות שימוש רב בצילום דרך המסך (Live View) כמו גם צילום וידאו, אזי כדאי שתביאו עמכם עוד סוללה נוספת אחת לפחות ליום הצילומים.
מעניינת עבור הצלם החובב
ניקון חידשה את ה- D5200 עם חיישן 24MP, הטמיעה בה כמה תכונות שמגיעות מדגמים יקרים יותר כמו מערכת מיקוד בת 39 נקודות, חיישן חשיפת אור מתקדם, מעבד תמונה משופר (Expeed 3) ושיפור קל במהירות הצילום (5 תמונות בשניה במקום 4) תוך שהיא שומרת על יתרון המסך המפרקי ועל משקל גוף קל יחסית בקטגוריית ה- DSLR. החיישן החדש מביא עימו גם אופי תמונה שונה, אותו אהבנו באופן כללי והוא מאפשר להגיע לתוצאות מצוינות, הברירה כאן היא בהחלט ביד הצלם.
בעולם העדכני של הצילום, ה- D5200 מתמודדת לא רק אל מול מצלמות DSLR אחרות, אלא גם מול מול מצלמות ללא מראה (Mirroless), לעומתן, היא מציעה גוף נוח לאחיזה, חיישן רב פיקסלים ומערכת פוקוס מהירה ורבת נקודות, אך היא עדיין יותר גדולה וכבדה מרוב דגמי ה-"ללא מראה" וגם המיקוד האוטומטי בווידאו איטי ביחס אליהם.
בשורה התחתונה, מחירה של ה- D5200 הופך אותה למעניינת עבור הצלם החובב אשר מחפש מצלמה בעלת מפרט מודרני ומתקדם, מה גם שגודלה – ביחס למצלמת DSLR נמצא על הצד הקטן והקל יותר של הסקאלה.
מחיר
גוף מצלמה: גוף 3,366 שקל
מצלמה + עדשת קיט 18-55 מ"מ F3.5-5.6: מחיר 3,775 שקל
אחריות היבואן הרשמי הדר: לגוף שנתיים, לעדשה שלוש שנים
בעד: צבעים בתמונה, טווח דינמי, פלט הווידאו מרשים עם אפשרות לשליטה ידנית, מסך מפרקי, גוף קל יחסית למצלמות DSLR.
נגד: אין מספיק לחצני גישה ישירה לפונקציות, מיקוד אוטומטי איטי בווידאו
לתמונות לדוגמה נוספות הכנסו לכתבה ב-Dtown
