"משחקי הכס": טוב שחזרתם, עכשיו תעלו הילוך

חודשים ארוכים של המתנה הגיעו אתמול (ב') לקיצם וזיכו את הצופים ב"משחקי הכס" בפרק קל לעיכול, שמטרתו בעיקר לרענן את הזיכרון. פרק הפתיחה של העונה השלישית (מהיום ב-yes VOD ומיום חמישי ב-yes Oh) לא העיף מהכסא, ולמרות היותו מרובה בדיבורים פוליטיים ודל יחסית במעשים ובשדיים, הוא חלף במהירות, והציג ניצנים חדשים של פוטנציאל להתפתחות עלילתית, כוח הרסני ודרקונים הרבה יותר גדולים.

"משחקי הכס": לקלקל לעצמי או לא לקלקל?

עיקר המתח התרכז בנעשה מחוץ לקינג'ס לנדינג. בשלג המאיים שמעבר לחומה ג'ון סנו עומד להתחיל פרק חדש בחייו, אחרי פגישה עם מאנס ריידר, "המלך שמאחורי החומה". לא נצפו הרבה לבנים מהלכים (שהם בעצם מתים מהלכים) שסיימו בחיל ורעדה את העונה הקודמת, אבל הדיבורים עליהם עושים את שלהם.

לא הובהר כמה זמן זה ייקח, אבל הזומבים הפנטסטיים מקבלים יחס של הדבר האיום והנורא הבא, שעשוי להפוך את כל המלחמה על מי יהיה המלך על שבע הממלכות למיותרת לגמרי, אם הם לא ייעצרו בזמן.

בגזרת היצורים החדשים הופיע ענק אחד, בשירות אנשיו של מאנס ריידר. הוא אמור להיות ביישן ובעל כוח בלתי משוער. מתבקש להשוות מי חזק ומפחיד יותר, הוא, או דווקא אלפי החיילים-העבדים המיומנים שדאינריז טארגאריין שוקלת לרכוש כדי לבסס עוד קצת את כוחה. הסיכויים נוטים לטובת החיילים, שתיאורי האימונים המחרידים שהם עוברים, מזכירים משטרים אפלים. הם מתוארים כלא אנושיים, כמכונות מלחמה מיומנות, שצריכות לרצוח תינוק מול אימו כדי להשלים את הכשרתם.

פוטנציאל להתפתחות

ואם זה לא מספיק, חיתוך הפטמה של אחד מהם כדי להוכיח עד כמה הם עמידים לכאב, הספיקה כמנת האלימות עבור הפרק כולו. דנריז, מרשימה כבעונות הקודמות עם שיערה הלבן, ולבושה יותר עכשיו בשמלה כחולה מטאלית, מובילה אותנו למפגש עם שילוב האימה הקלאסי: ילדה חמודה, שהיא בעצם שורש כל רע.

דנריז שנוטה להאמין בטוב שבאדם עדיין, שבויה בקסמה של הילדונת הבלונדינית שמציעה לה כדור עם הפתעה קטלנית בפנים. התקרית הזו מזכירה לנו שדנריז עדיין בסכנה, ושהמכשפים שעליהם התגברה בסוף העונה הקודמת, עדיין בעקבותיה.

בהתאם לתלבושת של דנריז, גם כמות הסקס והנשים הערומות בפרק בכלל הייתה מצומצמת מאוד, לעומת כוח נשי בולט שהופגן כמעט בכל הגזרות. יכול להיות שאחרי שתי עונות שהתקבלו יפה, מישהו נרגע ולא חש צורך להציף אותנו בכמויות של ארוטיקה מייד בפרק הראשון. ואולי, כמו המלחמות (הרבות) שפתח, גם סצנות כאלו עוד ישובו.

צריך להעלות את הקצב

אחת מהדמויות החדשות יחסית שקיבלה דגש היא ליידי מרג'רי (נטלי דורמר היפהפייה), שעתידה להינשא לג'ופרי ולהיות המלכה החדשה. במפגן פוליטי חכם וחינני, היא נפגשת עם יתומים, עיין ערך "אחיי העבדים", מחלקת להם מזון וצעצועים ומתמודדת בגבורה עם ביקורת מצד סרסיי, המלכה האם.

סרסיי מוטרדת יותר ממעלליו של אחיה, טיריון. הוא מספק את הרגע הנוגע ללב של הפרק, כשבחסות דרישות של כסף ורכוש, מה שהוא באמת מבקש מאביו, הוא קבלה. חבול ומצולק, סגור בחדר קטן וצנוע, אחרי שהוא זה שפחות או יותר הציל את קינג'ס לנדינג בקרב בעונה שעברה, טיריון חרד לחייו, ושוב צריך לשמוע מאביו עד כמה הוא לעולם לא יתקבל כבן מן השורה.

עוד בענייני אבות ובנים, סטאניס והאישה האדומה שיולדת שדים שחורים לצדו, הפגינו קשיחות ורוע כשדאבוס, שאיבד את בנו בקרב, העביר על הגברת

 ביקורת. הדמות שלה נותרת חידתית, וקשה לפענח אם בהמשך העונה יתברר שהיא בעלת כוח אמיתי שיסייע לסטניס בקרב, או שהיא תיוותר קלישאה של מכשפה רעה ומעט מעייפת.

עם תום הצפייה בלטו בהיעדרם: הצעירים שבחבורה. גם אריה וגם בראן, הילדה החכמה והעצמאית שקל לאהוב ומתחמקת מכל צרה, ואחיה משותק הרגליים בעל נבואות העורבים לא הופיעו בפרק. התחושה בקשר אליהם, כמו בקשר לפרק כולו, היא שטוב שהסדרה חזרה, אבל שהדברים הטובים והמעניינים יותר עוד לפנינו. יש רק לקוות שבפרקים הבאים הקצב יעלה מעט, ולא נתאכזב.