קל אוטו מגלה - שיטת מצליח לא תמיד עובדת

זה סיפורו של א. אשר שכר ב-29 בינואר השנה מכונית מסוג ניסן מיקרה ידנית למשך יומיים. א' מגדיר עצמו כלקוח ותיק של "קל אוטו", וככזה בחר לרכוש בחברה - במסגרת חוזה השכירות - גם "כיסוי לנזק תאונתי" ו"כיסוי לנזק שאינו תאונתי". בנוסף רכש ב-41.40 שקלים ביטול השתתפות עצמית דרגה A, למקרי נזק וגניבה.

א' חתם על ההסכם והרכב נמסר לו ב-29- בינואר בשעה 12.33, כאשר מד הק"מ הראה 15,088 ק"מ. אלא שלמחרת היום, שלוש שעות לפני מועד החזרת הרכב, נתקעה הניסאן על כביש החוף. א' התקשר לחברה, ולאחר שלוש שעות הגיע גרר כדי להחזיר את הרכב לתל אביב. כשפנה לחברה וביקש לקבל רכב חלופי, נענה כי הוא אינו זכאי לכך שכן בזמן ההמתנה לגרר, הסתיימה תקופת השכירות . א' ויתר, וחשב שבכך הסתיימה הפרשה.

להפתעתו הרבה, לאחר כחודש קיבל הודעה מקל-אוטו שכרטיס האשראי שלו - שנמסר כבטחון לחברה - חויב בסכום של 4,611 שקל . נציג החברה נימק זאת ב"פגיעה במרכב התחתון". אלא שא' היה משוכנע כי אין לכך סיבה, וביקש לברר את מהות החיוב. בדו"ח השמאי - מיליאד מלשה מחיפה - שנשלח אליו כתוב כי לבקשת "קל-אוטו" ביקר השמאי במוסך קרסו, בתאריך 19.2.13 - כמעט שלושה שבועות לאחר שהרכב הוחזר בגרירה.

השמאי כותב בבדיקת הרכב כי "מצמד הרכב שרוף עקב שימוש לא סביר, לפיכך נוצר הצורך להחליף את הערכת המצמד כולל גלגל תנופה". סה"כ נזק - 4,611 שקלים. כדאי לציין שוב - בדו"ח השמאי לא הוזכרה פגיעה כלשהי במרכב התחתון, בניגוד לטענת "קל-אוטו".

א' פנה לחברה כדי להבין מדוע חויב בתיקון מצמד, וכיצד הגיעה החברה למסקנה כי הוא האחראי לנזק. "האם סביר שבנהיגה של 130 ק"מ הצלחתי לשרוף מצמד"? שאל. עוד שאל - "מדוע החברה לא אפשרה לי לשלוח שמאי מטעמי לבדוק את הרכב, מדוע לא המציאה לידי את החלקים שהוחלפו, למה נשלח השמאי לבדוק את הרכב רק כשלושה שבועות לאחר המקרה ומדוע מחייבת אותי החברה בתיקון בלאי שנוצר ברכב במהלך כל תקופת השימוש שנעשה בו, למרות ששילמתי גם על כיסוי לנזק שאינו תאונתי.

פנינו לקל-אוטו כדי לקבל הסברים, ורק אחרי פניות חוזרות ונשנות קיבלנו את התגובה הזו: "מדובר ברכב חדש שנסע כ-10,000 ק"מ בלבד והועבר ללקוח במצב תקין לחלוטין, לרבות הגיר האוטומטי שבקילומטרז' כה נמוך אין כלל אפשרות לשחיקה שלו. לראיה דו"ח השמאי שקבע חד-משמעית כי הנזק המכאני לגיר נגרם כתוצאה מרשלנות הנהג בלבד. לכן החיוב נקבע על-פי מחירון חלפים מסודר של היבואן וחשבונית של מוסך מורשה. קל-אוטו מאפשרת לכל לקוחותיה למנות שמאי גם מטעמם וכך היה גם הפעם, רק שהלקוח בחר מרצונו שלא לעשות זאת".

תשובה מפורטת, אך עמוסה באי דיוקים. ראשית, הרכב עבר 15,088 ק"מ בטרם נמסר לא', 50% יותר מהמוזכר בתגובתם. שנית, הרכב היה עם תיבת הילוכים ידנית, ולא אוטומטית. וחשוב אולי יותר מכל, דו"ח השמאי אינו מייחס רשלנות "לנהג בלבד", אלא מדבר על שימוש לא סביר - מבלי לייחס אותו למישהו.

שיחה שניהלנו עם השמאי העלתה כי הוא בדק את הרכב במוסך מיד כשהתבקש לעשות זאת על-ידי החברה (כלומר, כשלושה שבועות לאחר האירוע). לדבריו, קביעתו בנוגע ל"שימוש לא סביר" אינה מתייחסת דווקא לשוכר האחרון של הרכב. אגב, תגובת החברה מתעלמת כליל מנושא הביטוח שרכש הלקוח, ואמור לכסות נזקים כאלה.

אם תשאלו אותנו, להתנהלות הזו יש רק שם אחד - "שיטת מצליח". כך חושב גם שמאי הרכב ויקטור עידן, אשר אומר כי "לא סביר שבנהיגה בכביש רגיל למרחק של 130 ק"מ ישחק המצמד עד דק. בנוסף, מדוע נבדק הרכב רק אחרי כשלושה שבועות, מדוע לא יידעו את הלקוח בממצאי הבדיקה  ולא אפשרו לו להביא שמאי או מומחה מטעמו? האם בעת מסירת הרכב נבדק מצב המצמד בנוכחות השוכר, ומדוע חייבו את השוכר בעלות תיקון כאשר הביטוח שלו מכסה נזק כזה?. היה כאן ניסיון לגלגל על הלקוח עלות תיקון שנגרמה מבלאי הרכב שנגרם במשך תקופה ארוכה, וזה ממש לא מריח טוב...".

מוני בר, יו"ר איגוד חברות השכרת הרכב ומנכ"ל חברת באדג'ט, אמר כי "מעולם לא שמעתי על מקרה שבו חברת השכרה מחייבת לקוח בנזק מכני שנגרם לרכב במהלך תקופת ההשכרה, אלא אם מדובר ברשלנות פושעת של השוכר או בגרימת נזק במכוון. איני מכיר מקרים שבהם חברת השכרה מחייבת לקוח בעלות תיקון של מצמד שנשרף, בוודאי לא כאשר הסכם השכירות כולל כיסוי לנזקים שאינם תאונתיים, וכאשר האיש רכש כיסוי להשתתפות העצמית".