יאיר, אל תעזור לי

יאיר שלום,

אנחנו לא מכירים. זה בסדר, אנחנו לא אמורים להכיר. אתה שר אוצר. אני עובד היי-טק שמרוויח 20 אלף שקלים בדרום הארץ. לרגע אחד הצטלבו דרכנו. אתה הזכרת אותי אצלך בפייסבוק כדוגמה למעמד הביניים. אני קראתי ורציתי לכתוב לך כמה מילים אישיות. אפשר לסכם אותן במשפט בן שלוש מילים: "אל תעזור לי". כן, שמעת נכון. אני בעלה של "ריקי כהן מחדרה" שאליה התייחסת בפוסט האחרון שלך בפייסבוק.

יאיר לפיד והפוסט שחולל סערה(צילום: רויטרס)

אני מרוויח 20 אלף שקל ברוטו - ואני דורש ממך לא לעזור לי. מופרך? כלל לא. אני דווקא הייתי שמח מאוד אם תוכל לעזור לאשתי. אתה מבין, היא קלינאית תקשורת שעובדת עם ילדים אוטיסטים בקופת חולים. היא עושה עבודת קודש אבל למרות שהיא עובדת משרה מלאה ויש לנו שלושה ילדים, היא מרוויחה רק 5,500 שקלים. ברוטו. היא מהלא-מחוברים. התשלום שלה נקבע לפי שעות. לא משלמים לה על חגים וחופשות. היא שייכת למגזר היצרני והעובד - וקשה לה. קשה לה עם שלושה ילדים קטנים ולצאת לעבוד במשרה מלאה שמרוויחים בה שכר ממוצע מינוס.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

מכתב לאחיי החרדים / יזהר אופלטקה

התאבדויות בישראל - דרושה תוכנית לאומית / אבשלום אדרת

קראתי לא מעט עליך בחודשים האחרונים. אני מאמין שהלב שלך במקום הנכון. בגלל זה הצבעתי עבורך. אתה באמת רוצה לשנות ולתקן, אבל ראיית העולם שלך מקולקלת. כתבת שאתה גאה להיות "ש"ס של מעמד הביניים". לכאורה אני אמור להיות מרוצה. אני לא. אני ממליץ לך לקרוא את המחקרים האחרונים של פרופ' דן בן דוד, הם מרתקים. אני מרשה לעצמי לצטט פסקה אחת מהדו"ח האחרון שמסבירה בצורה הטובה ביותר את הבעיה: "ישראל מתקדמת בכמה תוואים חברתיים-כלכליים ארוכי טווח בעייתיים מאוד מאז שנות השבעים. שיעורי העוני ואי-השוויון בהכנסה במדינה גבוהים בהרבה מבעבר, וגבוהים יותר מאשר במרבית מדינות המערב כיום... הסיבה העיקרית לאותן תופעות ארוכות טווח היא שחלק גדול מאוד - שעוד הולך וגדל - מאוכלוסיית ישראל אינו מקבל את הכלים הדרושים ואת התנאים המתאימים לעבוד במשק גלובלי תחרותי".

אתה מבין, יאיר, אני הצלחתי. אני עובד בחברה שמתחרה בשוק הגלובלי והתחרותי. למדתי בבית ספר יסודי שסיפק לי תנאים טובים. אומנם הכיתה היתה מיושנת, הכיסאות והלוחות היו מרופטים, אבל החינוך שזכיתי לו - גם לאחר מכן בחטיבת ביניים ובתיכון - אפשרו לי להיות מי שאני היום: עובד היי-טק עם תואר אקדמי. אבל הבעיה העיקרית של ישראל היא לא אני או רבים אחרים כמוני. אנחנו שכבה צרה של אוכלוסייה. "סטארט-אפ ניישן" שמונה כ-200 אלף עובדים. נכון גם לנו קשה. יוקר המחייה. גם לנו קשה לקנות דירה בלי משכנתה גדולה. גם אנחנו לא מצליחים להבין איך מ-20 אלף שקלים אפשר לחסוך. על מה לוותר. על מורה פרטי לילד? על חוג ריפוי בעיסוק לילד שמתקשה במוטוריקה? קשה, אולי יותר קשה ממדינות אחרות - אבל אנחנו מסתדרים. צפים על פני המים.

מה נשאר להם מ-5,500 שקלים בחודש?

אבל יש משפחות רבות מאוד בישראל שלא נמצאות במצב שלנו. הן לא שייכות ל"סטארט-אפ ניישן". אם תבדוק את השכר החציוני במדינת ישראל תגלה דברים מדהימים. השכר הממוצע במשק מושפע משמעותית מבעלי רמת השכר הגבוהה. האמת המרה היא שמחצית מהישראלים רושמים הכנסה של פחות מ-5,500 שקלים. תגיד, יאיר, נגיד שאתה מוותר על מותרות ופינוקים כמו אייפון, סרט קולנוע בכמה חודשים ועושה יום הולדת צנוע לילד במקום חגיגה גדולה, כמה כסף מ-5,500 שקלים אתה יכול להרשות לעצמך להשקעה בעצמך? מה שמכנים הכלכלנים "השקעה בהון האנושי": השגת תואר אקדמי מתאים, קורס שיקדם אותך, הכשרה מקצועית שתניב שכר גבוה יותר או אפילו לשכור מטפלת שתשמור על הילדים כדי שתוכל לצאת לעבוד.

יאיר, שלא תבין לא נכון, גם אני בהיי-טק מודאג. אני עובד בדרום. אני רואה את הכותרות. מיקרון מפטרת 1,300 עובדים ונמצאת על סף סגירה, אינטל החליטה לקבל את הטבות המס באירלנד משום שבישראל התמהמהו. אין כאן הרבה פרנסה בדרום, אין כאן הרבה היצע, אני חושש. ברגע אחד הכול יכול להשתנות. ממעמד בינוני גבוה של 20 אלף שקלים אני יכול בקלות להתדרדר. אתה צריך להמשיך ולעודד את התעשייה בישראל, את ההיי-טק. אני לא שותף לעליהום הפופוליסטי שיש לחלק מהפרשנים בנוגע להקלות לחברות בפריפריה. הן מספקות לנו לחם על השולחן, אין משהו אחר במקומן. ואנחנו צריכים עוד אנשים שיקחו חלק ב"סטארט-אפ ניישן". וכדי שזה יקרה, צריך לעזור לאנשי ה-5,500 שקלים.

אני מרוויח 20 אלף שקלים ומתחנן בפניך: יאיר, אל תעזור לי.

רונן לב (שם בדוי) מהנדס בחברת היי-טק בדרום הארץ, שמרוויח 20 אלף שקל לחודש (ברוטו). 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il