משומשים במצב טוב: שרים טום ווייטס בעברית
מה שהחל כמופע מחווה צנוע לטום ווייטס, הפך לפרויקט מיוחד בהשתתפותם של איה כורם, זאב טנא ואחרים, שמציגים פרשנויות עבריות לשיריו הגדולים של הזמר. עכשיו אתם מוזמנים לשמוע על תהליך היצירה, וגם להוריד את האלבום החינם
בואו נשים את הקלפים על השולחן: לתרגם שירים לעברית (בהנחה שלא מדובר בריהאנה, ויסלחו לי המעריצים) זאת לא משימה פשוטה, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר ביוצר ענק כמו ווייטס. צריך לא מעט אומץ בשביל לגעת ביוצר בסדר גודל כזה. הטקסטים שלו, צורת ההגשה הייחודית שלו וכל הפרסונה התיאטרלית שעוטפת את היצירה שלו - כן, צריך הרבה תעוזה בשביל לגעת בזה, ולא סתם לגעת אלא לתרגם את השירים שלו לעברית.
"אני חייב להודות, אף פעם לא הייתי מעריץ פנאטי של טום ווייטס. למעשה, רק בשנים האחרונות התחלתי לצלול מעבר ל-'Closing time', אלבום הבכורה הפנומנלי שלו מ-1973, שהציג לעולם את הטרובדור השיכור, נווד הברים הרומנטי" - כך נפתחת ההקדמה לפרויקט הייחודי הזה באתר המוקדש לו, שעליו מנצח גיא חג'ג' (שהוא גם בעל הטור השבועי שלנו "איים בזרם").
אז למה בעצם טום ווייטס? למה עכשיו ולמה בכלל לתרגם לעברית?
"הרעיון הזה התחיל להתגלגל כבר בינואר 2010, עם מופע ההשקה לאלבום שעשינו באוזןבר. כל הכרטיסים לאירוע הזה נמכרו מראש".
2010? אז למה האלבום יצא רק עכשיו?
"המכשול הראשון היה עניין הזכויות. צריך אישור מיוחד כשאתה מתרגם טקסטים של אמן מחו"ל. לאחר שנה וחצי שהעניין הזה פשוט לא זז, לקחתי את זה לידיים ופניתי לחבר שמעורב בתעשיית המוזיקה באירופה. הוא עזר לי מאוד וקישר אותי לאדם הנכון ומשם הדברים התגלגלו - תוך שבוע קיבלנו אישור".
ומשם הכל הלך כבר חלק?
"לא ממש. הבעיה היתה שזה היה ארוך מדי לדיסק. התלבטנו מה לעשות עם זה ואיך להוציא את זה, ושוב הדברים התחילו להתמסמס. זה פשוט נתקע. משהו פה הרגיש לא נכון כי התכנון המקורי היה להוציא את זה חינם - אף אחד לא בא להרוויח על זה כסף, זה פרויקט מחווה.
"לא מזמן קלטתי שעכשיו ממש חוגגים 40 שנה לאלבום 'Closing Time', אז נתתי פוש אחרון לעיצוב האתר ולמאסטרינג, וזהו - נותר רק להוציא את זה. המון זמן זה נתקע כי לא ידעתי מאיפה להביא כסף. לא רציתי שהאמנים יתנו את הכסף, לא רציתי חברת תקליטים שתתערב ובסוף פניתי לקהל. העלנו קמפיין באתר Headstart ותוך 5-6 שעות גייסנו את כל הסכום. זה די מדהים. היו אנשים שכתבו לי: 'לא הספקתי לתרום!'.
מתוך "Closing Time" של טום ווייטס. מתנה לחגיגות ה-40
"בסופו של דבר, כמעט כל האמנים הקליטו באופן עצמאי - אצל חברים, בבית וכו'. לרותם אור למשל היה חסר בס, אז יהוא ירון הקליט עבורה. למי שלא היה איפה להקליט - דאגנו לאולפן. היה די קל לחבר בין כל האמנים כי כולם פחות או יותר מגיעים מסצנת האינדי הישראלי, שקצת התפזרה לה בשנים האחרונות".
לא פחדת שזה יישמע קצת מוזר בעברית?
"היה סיכוי שהאוסף יהיה קצת מוזר - זה חורק לתרגם מאנגלית, אבל האמנים עשו עבודה מדהימה בתרגומים. טום ווייטס מטבעו קצת חורק, אז גם כשהטקסט חורק - זה עדיין יושב טוב, זה נשמע טוב ובסופו של דבר זה יצא, לדעתי, מקסים".
היה מישהו שהפתיע אותך בעיבוד או בתרגום שלו לשירים?
"איה כורם. לא חשבתי עליה בכלל, והיא זאת שיצרה קשר איתי. היא התקשרה אלי ואמרה: 'תקשיב, אני המעריצה הכי גדולה של טום ווייטס, אני חייבת להשתתף'. אמרתי שאני לא יודע אם היא תספיק כי כבר לא נשאר זמן, ובסוף היא הספיקה לשלוח לי תוך שבוע-שבועיים שני שירים מעולים, ושניהם נכנסו לאלבום. הם יצאו כל כך טוב שאין סיבה להשאיר אף אחד מהם בחוץ".
מצעד המושפעים
"ניסיתי לתרגם כל מיני שירים והרגשתי שאני בכלל לא מתקרב לרגישות של הטקסט המקורי - רק את השיר הזה, 'עפר באדמה', הצלחתי לתרגם כמו שצריך", מספר יהוא ירון על חלקו בפרויקט. "זה אחד השירים האהובים עלי. הייתי מבצע אותו המון בהופעות ובסופו של דבר, השיר הזה היה סנונית ראשונה לאלבום השני. היה בו משהו קצת שונה מהאלבום הראשון שלי".
תמיד התחברת לווייטס?
"עברתי איתו תקופה ארוכה, אני מאוד אוהב את האלבומים שלו. הוא אחד האמנים הכי משפיעים, ולא רק עלי - על כל מי שמחפש לעניין מבחינה מוזיקלית. העיבודים והלחן שלו מדהימים וכל כך שונים מהרבה להקות רוק שהיו בתקופתו".
כאמור, טום ווייטס מתאפיין בלא מעט תיאטרליות, בהופעתו וגם בהגשת הטקסט שלו. העובדה שהוא טיפח לצד הקריירה המוזיקלית שלו גם קריירת משחק מכובדת, רק מחזקת את הטענה הזאת. ויש יוצר אחד שאולי מתחבר יותר מכל שאר המשתתפים דווקא לחלק התיאטרלי הזה, לפרסונה הדרמטית של ווייטס. "זה היה תהליך אינטימי ביני לבין טום ווייטס", אומר המוזיקאי זאב טנא. "יש לי סיפור איתו עוד מסוף שנות ה-70, אז חייתי בארצות הברית ושם נתקלתי בו לראשונה.
"מאוד אהבתי את הדברים שלו, הוא השפיע על העשייה שלי בצורה דרמטית. כשחזרתי לארץ התחלתי להופיע, ועם הזמן הבנתי שהוא ואני יונקים מאותם מקורות, במובן של מקורות הנפש. גם לי הקטע של הפרפורמנס חשוב, וכך גם כל עניין ההבעה הפיזית. לא רק הטקסט והלחנים אלא גם צורת ההופעה. טום ווייטס נתן לי את הגושפנקא לעשות את מה שאני עושה, כמו שאני עושה אותו".
זה לא הרגיש לך קצת מוזר לשיר טקסטים של מישהו שכל כך השפיע עליך, ולא בשפת המקור בה נכתבו?
"מאוד נהניתי לשיר שיר שלו. לקחתי את זה כמובן למקום שלי, עם פירוש משלי. מעולם לא רציתי לגעת בטקסט של מישהו אחר, אבל עם השנים קיבלתי קצת יותר ביטחון ויותר תחושה של איפה אני בתוך השיר. אין ספק שלתרגם אותו זה להיכנס לנעליים גדולות. מצד שני, אני מרגיש שהוא מאפשר לי לעשות את זה. כשהוא שר, הוא כאילו אומר לך בין השורות - כך אני עושה, תעשה אתה איך שאתה רוצה, העיקר שבאמת תהיה שם, ושתהיה אמיתי, ותביא משהו מעצמך. עשיתי את זה בדרך שלי והבאתי לתוך זה את הפרפורמנס שלי".
בניגוד לטנא, היו גם יוצרים שלא תמיד הרגישו כל כך מחוברים לווייטס, ושלמדו להכיר אותו באמת בעיקר בזכות הפרויקט. "אני לא מכירה את היצירה שלו לעומק, ולכן ביקשתי מגיא חג'ג' שיבחר עבורי שיר שלדעתו ידליק אותי. הוא שלח לי את 'Lie To Me' ומשהו ברוח האלביס-פרסלית שלו מיד תפס אותי", אומרת המוזיקאית עינב ג'קסון כהן.
"כשנולד הפרויקט ההיכרות שלי עם וייטס הסתכמה בעיקר ב-'Closing Time' - אלבום פסנתר מכונן, שבור ויפה. שמחתי שבשונה ממנו, 'Lie To Me' הזמין ממני התכווננות אחרת לגמרי. אחרי שהתרגום היה מוכן הזמנתי אלי את חברי הטוב עידו שטרנברג, איתו הקלטתי את הדמו הראשון שלי. ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הגרוב הבסיסי של השיר, שהוא זה שמחזיק את כל המתח ומשחרר אותו במנות קטנות ומדודות.
"לא היה תוף בדירה, אז הרכבנו לופ שהורכב מנקישה על דלת ארון, מחיאות כף ונקישת סרגל על כוס. היו גם פסנתר, גיטרה, גלוקנשפיל, חתול וקולות. לכולם ניסינו לתת צבע אדיש וטיפה עקום, ולא לירי או מתפייט. זו היתה יצירה משותפת לחלוטין. אחר צהריים אחד של יום שישי בחדר השינה שלי והשיר היה מוכן".
אז הפרויקט כבר יצא ונותרה שאלה אחת - מה הלאה? "עשינו לשם העשייה", מדגיש חג'ג'. "בהתחלה חשבנו שאולי נעשה מופע שיתכתב עם הפרויקט, אבל בסוף נשארנו רק עם האלבום. ולמה בכלל צריך לקחת את זה הלאה? ההישג כאן הוא שאנשים מדברים על זה, שומעים את זה. זה מספיק. התחיל דיבור על הופעה נוספת אבל אין סיכוי שאצליח להפיק את זה עכשיו. אם מישהו ירים את הכפפה - אז אולי זה יקרה. כרגע, לא נראה שיש הלאה".
