מתחבא מאחורי הצל? זהה איזה סוג מנהל אתה

זהו, סוף סוף קיבלת את התפקיד, עכשיו אתה מנהל. אחרי כל הסמולטוק והחיוכים, אתה נשאר בחדר שלך לבד, יושב על הכיסא החדש שלך ומביט בסיפוק מסביבך. יש לך את כל התכונות הנדרשות, אלה שהביאו אותך עד הלום: אומץ, אסרטיביות, התמדה, ביטחון עצמי. לא חסר לך כלום. עכשיו נותר רק להצליח.

אבל פתאום, משום מקום, מחלחלת מחשבה ממעמקי הצד האפל של הנפש. המחשבה הזו מסיטה לרגע את המבט שלך אל השלט הקטן, זה שנושא את שמך על הדלת, על השולחן או על כרטיס הביקור, ואומרת לך משהו בסגנון: "זה באמת אני? אני זה ששמו כתוב שם? איך הצלחתי לעבוד על כולם. אם הם רק היו יודעים מה מסתובב לי בראש, מי אני באמת, הם לא היו נותנים לי את התפקיד".

אתה מתעשת. מדחיק את המחשבה, מסיח את דעתך. "אין מקום למחשבות כאלה, תישאר חיובי", אתה מדרבן את עצמך. לא עוברות כמה דקות, שעות או ימים והפחד חוזר שוב, אבל הפעם במתכונת אחרת. פחד מביקורת, פחד שלא יאהבו אותך, פחד להיראות חלש, פחד מכישלון, פחד להישאר מאחור ביחס לשאר המנהלים. פחד, פחד, פחד.

ככל שהפחד הזה עולה, כך אתה משתדל להסתיר אותו יותר, כדי שלא יראו, אוי לבושה. אתה מפתח אגו שדבוק לך לעור כמו חליפת צלילה אטומה, והאגו הזה עוזר לך לנצח את הפחד, או לפחות כך זה נראה. הוא גורם לך להיכנס חזק לתפקיד, לא משאיר צל של ספק מי כאן הבוס, יוצר דיסטנס בינך ובין העובדים, עורך שינויים מהירים עד תזזיתיים, דבק בעקרונות שלך, עושה את עצמך מקשיב אבל לא באמת, כי כבר יש לך אג'נדה משלך, העיקר שלא תרגיש שום חוסר ודאות.

אתה קורא ספרי ניהול כדי ללמוד מהצלחות של אחרים, כדי לנסות ולחקות אותם. "אם סגנון הניהול הזה התאים למנכ"ל של חברה גדולה ומצליחה, אני בטח אוכל ללמוד ממנו דבר אחד או שניים", אתה אומר לעצמך. ותוך כדי כך, אתה מתרחק מעצמך, מטפח תדמית מסוימת שבעיניך נראית מתאימה לתפקיד.

אם שייקספיר היה יועץ ארגוני

המלך ליר, גיבור מחזהו הנודע של שייקספיר, שואל את שוטה הכפר: "מי הוא זה שיכול להגיד לי מי אני?". השוטה עונה לו: "הצל שלך".

הצל שלך הוא חלק ממי שאתה, מהאמת הפנימית שלך. והוא מורכב מכישלונות, מחולשות, ממגרעות ומפחדים שהם מנת חלקו של כל אדם, גם אם הוא מלך. אבל לצל הזה יש כוח עצום, כי באמתחתו נמצא המפתח לנינוחות שלך, ליכולת שלך להניע עובדים מתוך חופש, מתוך ספונטניות וביטחון עצמי, מתוך סגנון הניהול הייחודי לך.

היכרות עם הצל הזה היא אחת הדרכים לכתוב את ספר הניהול הפרטי שלך. אם שייקספיר היה יועץ ארגוני, הוא היה מייעץ לך להסתכל טוב-טוב בצל שלך, זה שהולך אחריך ומכיל את החלקים שאותם אתה מנסה להסתיר מאחורי כרטיס ביקור נוצץ.

אם תשאלו אותי, הדרך האמיתית לנצח את הפחד היא ללמוד להיות עצמך. בלי הפוזה שפיתחת. להיישיר מבט אל עצמך ולומר: "בזה אני טוב, בזה אני גרוע, ובאלה אני צריך להשתפר, בלי פחד". כיועץ ארגוני, אחד הכלים היפים שאני עושה בהם שימוש כדי לערוך למנהלים היכרות עם עצמם ועם צילם הוא "תורת האניאגרם". האניאגרם זוכה להצלחה רבה בסדנאות ניהול ובאימון אישי בארץ ובעולם.

9 סגנונות הניהול לפי תורת האניאגרם

מנהל מטיפוס 1: סגנון ניהול פרפקציוניסטי, מוסרי, דקדקני ואחראי. "אני בעל ציפיות וסטנדרטים גבוהים של התנהלות, ואני מצפה מעצמי ומעובדיי לעמוד בסטנדרטים אלה. יש לי נטייה לראות מה שגוי, לא בסדר או לא נכון, ולפיכך העובדים שלי חווים אותי לעתים כביקורתי ותובעני מדי. כאשר העובדים שלי מפגינים חוסר אחריות או חפיפניקיות עולה בי טינה, כי פשוט קשה לי שדברים לא נעשים בדרך הנכונה. אני שואף לשלמות וכאשר אני עושה משהו, אני משתדל שהוא יעשה באופן מושלם".

מנהל מטיפוס 2: סגנון ניהול תומך, מסייע, מייעץ ומעודד. "החוזקה העיקרית שלי היא הרגישות לצרכים של עובדיי, גם לאלה בארגון שלא ממש קרובים אליי. זה כאילו שיש לי אנטנה בראש שיכולה לקרוא מה אחרים צריכים. אני מחשיב את עצמי מנהל של אנשים לא פחות ממשימות: חם, חברותי ועוזר. יחסי עבודה טובים, קשר ריגשי ושיתוף פעולה בתוך הצוות חשובים לי ואני עובד כדי לפתח אותם. לפעמים אני עלול להיתפס כפולשני או מתערב מדי בעבודתם של אחרים".

מנהל מטיפוס 3: סגנון ניהול ממוקד מטרה, הישגי, תחרותי ותדמיתי. "אני בעיקר מונע על ידי הרצון להצליח, להשיג ולהיות הטוב ביותר. בדרך כלל אני משיג את המטרות שהצבתי לעצמי. אני מאוד מזוהה עם העבודה שלי ומאמין שערכו של מנהל קשור למה שהוא משיג. אני מתוסכל מעובדים איטיים, שלא מנצלים היטב את הזמן, או שלא נותנים את כל כולם למשימה ב-100%. חשוב לי שאנשים מסביבי יעריכו ויכבדו את ההשגים שלי בארגון".

מנהל מטיפוס 4: סגנון ניהול ייחודי, אישי, הומני ויצירתי. "אני מנהל רגיש מרוב המנהלים שאני מכיר, ואני ער למצבי הרוח והרגישויות של עובדיי. אני מוצא משמעות במערכות יחסים אותנטיות עם אנשים בצוות. לעתים אני מרגיש מיוחד ושונה מיתר המנהלים ובעל טעם מעודן וייחודי. אני מעריך עובדים כנים ואותנטיים ובעלי מחשבה ייחודית ויצירתית. אני יכול להגיב בכעס או בעצבות כאשר אני מרגיש לא מובן או דחוי. אני במיטבי כאשר אני עסוק בפרויקטים מיוחדים ולא שיגרתיים".

מנהל מטיפוס 5: סגנון ניהול אנליטי, רציונלי, חקרני ופרטי. "אני רואה עצמי כמנהל אנליטי שאוהב לבלות זמן עם עצמו בלימוד ובהבנה של דברים. אני אוהב לצפות בסיטואציות יותר מאשר להיות במרכזן, ולפיכך קשה לי לעתים בישיבות מרובות אנשים. אני אוהב לנהל באופן פשוט, שבו כל עובד לוקח אחריות על עצמו ולא דורש ממני הרבה תשומת לב או מעמיס עליי ציפיות גבוהות. כאשר סיטואציה עם עובדיי הופכת ריגשית מדי, אני נוטה להתנתק ולסגת אל תוך המחשבות שלי".

מנהל מטיפוס 6: סגנון ניהול מנתח, מחושב, זהיר ומתוכנן. "אני מנהל בעל כושר אבחנה דק, במיוחד למצבים המצריכים זהירות, תכנון והערכות לכל תרחיש אפשרי. אני לא סומך באופן טבעי ואוטומטי על עובדים ומנהלים, ובודק לא פעם מניעים ואינטרסים נסתרים. כאשר אני מרגיש בטוח, אני נהנה להיות חלק מצוות ולחפש שותפים לדרך. יש לי נטיה לדאגנות והססנות, אולם כאשר משהו משתבש אני דרוך ומוכן להתמודדות עם הבעיה באופן ישיר ואמיץ".

מנהל מטיפוס 7: סגנון ניהול יוזם, סימולטני, נלהב ותזזיתי. "אני מנהל אנרגטי, מעלה רעיונות חדשים בתכיפות, נוטה לקפוץ מדבר לדבר ונהנה להיות בתנועה מתמדת. אני אופטימי, נוטה להתעלם מקשיים ולא אוהב להתעכב על בעיות. אני אוהב לעבוד על דברים שמעניינים אותי, כיפים ומהנים, וקשה לי עם חברי צוות ביקורתיים מדי, קוטרים או שליליים. אני אוהב לנהל מתוך חופש ואפשרויות מרובות ואיני אוהב להיתקע בעבודה שיגרתית שחוזרת על עצמה".

מנהל מטיפוס 8: סגנון ניהול בוסי, סמכותי, ישיר ושולט. "אני מנהל שמחשיב עוצמה, ישירות ועצמאות בי ובעובדים ואני ניגש לדברים באופן ישיר ושלא משתמע לשני פנים. אני לא סובל חולשה, התבכיינות, צביעות ועובדים שלא עומדים על שלהם. אם אני רואה שנעשה אי צדק עם עובדיי, אני לא מהסס להתעמת עם אחרים, גם אם הם בעלי סמכות, ולקחת את הדברים לידיים, כדי לתקן את מה שנראה לי לא צודק. לפעמים אני נתפס כמנהל כוחני שאומר את אשר על ליבו בישירות ובחוסר רגישות".

מנהל מטיפוס 9: סגנון ניהול שיתופי, הרמוני, מתחשב ומתון. "אני מנהל שנוטה לראות, להבין ולקבל נקודות מבט שונות, ולפיכך יש לי יכולת לגשר בין עובדים שונים ולצמצם מחלוקות. אני משתדל להימנע מקונפליקטים וקשה לי להביע את הכעס שלי באופן ישיר. כמנהל אני נוח, קשוב לאחרים, מתחשב בדעתם וחותר להרמוניה בצוות. קשה לי לפעמים לנקוט עמדה נחרצת או להילחם על דעתי, ואני נוטה להתפזר כאשר אני ניצב בפני משימה או החלטה חשובה".

הכותב הוא יועץ ארגוני, מנחה קבוצות ומטפל בעל ניסיון בעבודה פרטנית וקבוצתית בארגונים שונים. באתר תוכלו לקרוא עוד על האניאגרם ועל סדנאות פיתוח מנהלים וכן למצוא את סגנון הניהול הדומיננטי שלכם בשאלון אניאגרם