איך הופכים זבל ביתי לנכס סביבתי?

מי שעוקב מקרוב אחר פעילות המשרד להגנת הסביבה יודע שבשנים האחרונות פרויקט הדגל שלו עוסק בהפרדת פסולת ביתית. התחום נמצא בזינוק בלתי רגיל, ויש לכך סיבות מצוינות - מפני שהנתונים הסטטיסטיים זועקים "הצילו!".

פסולת בשווי חצי מיליארד שקל נקברת מדי שנה

בסיוע הרשויות: פסולת בניין מושלכת לנחל דישון

משפחה בישראל מייצרת בממוצע כ-2 טון פסולת בשנה. כמות זו גדלה מידי שנה בשיעור של 5%, וכ-42% ממשקלה היא פסולת אורגנית (שאריות מזון וירק) אשר מוטמנת כיום באדמה. כתוצאה מכך, עוברת הפסולת האורגנית תהליך "אנאירובי" (ללא אוויר) שגורם לחומר לתסוס ולשחרר גז מתאן - גז פעיל שמגביר את אפקט החממה. 12% מסך פליטות גזי החממה בישראל מקורם במטמנות (מזבלות). איש לא העלה בדעתו שרעיון ההטמנה יוביל אותנו יום אחד לקטסטרופה המכונה "משבר הזבל העולמי".

האשמים: גידול האוכלוסייה ותרבות הצריכה

איך זה קרה לנו? ראשית, האוכלוסייה גדלה: בעשור האחרון חל גידול שנתי של 1.8% במספר התושבים בישראל, והמספר הכללי עומד כיום על 7.98 מיליון איש. המשוואה פשוטה: יותר אנשים = יותר זבל.

שנית, תרבות הצריכה אשר מעודדת אותנו לקנות מוצרים בכמות גדלה והולכת, מבוססת על הרעיון שקניית מוצרים הופכת אנשים למאושרים יותר. תרבות זו מעודדת אותנו תמיד לשאוף למוצר חדש יותר, טוב יותר ולפיכך "לקנות ולזרוק".

ולבסוף, קצב החיים המהיר גורם לנו להעדיף במקרים רבים מוצרים חד-פעמיים: חיתולים, מגבונים, כוסות, צלחות, שקיות ועוד - כל אלה הם דוגמאות למוצרים שחוסכים זמן, אך תורמים את חלקם לגידול המהיר בכמות הפסולת.

כיצד להפוך זבל לנכס?

מה ניתן לעשות? הפסולת האורגנית מהווה כמחצית ממשקל הפסולת הביתית, לכן, אם נוציא אותה מהאשפה נפחית במידה נכרת את כמות הפסולת המוטמנת, ונפחית באופן משמעותי את פליטות גזי החממה.

אחת הדרכים היעילות לעשות זאת היא באמצעות הפרדת הפסולת האורגנית ומיחזור בקומפוסטר: מיכל שמדמה את פעולת הטבע ומספק תנאים לפירוק הפסולת לדשן, אשר חוזר לאדמה ומעשיר אותה. הרעיון הוא להפוך זבל לנכס ולהחזיר למחזור הטבע את החומרים שנלקחו ממנו.

פח קומפוסט(צילום: עמיעד לפידות)

מעבר להיבט הסביבתי התוצאה היא פח "נקי" ויבש שגם מקל על מיחזור חומרים אחרים. מי שכבר התנסה בהפרדת אשפה, מעיד שבנוסף נחסכת ממנו החוויה של השקית המסריחה שמטפטפת כל הדרך עד לפח האשפה. את הפח "היבש" ניתן לרוקן אחת ל-3 ימים ואף לעיתים רחוקות יותר. הנה מספר הצעות ליישום העיקרון:

כיום, 31 רשויות מיישמות הפרדת פסולת "במקור" (בבית התושב). רשויות אלו מספקות לתושב פח קטן לאיסוף הפסולת האורגנית בבית ופח חום גדול שמוצב בחדר האשפה, אליו מרוקנים את הפח הביתי. לרשימת הרשויות המלאה.

אם אינך תושב אחת הרשויות הללו, אבל מתגורר בבית צמוד קרקע, תוכל לקבל קומפוסטר בעלות מסובסדת. רשויות כדוגמת מזכרת בתיה מסבסדות קומפוסטרים (לחצר) ומספקות הדרכה וליווי. אם אתה גר בבניין - רשויות כמו עיריית תל אביב, מסבסדות ומעודדות שימוש בקומפוסטר שניתן להציב בחצר הבניין. חשוב לציין שברוב הרשויות קיים אמנם מלאי קומפוסטרים אבל לא כולן מקדמות את הנושא. לכן יש סיכוי טוב שאם תפנה ביוזמתך למחלקה לשיפור פני העיר, תוכל לזכות בקלות בקומפוסטר משלך.

אם אתה גר בבניין ולא הצלחת לגייס את הסכמתם של דיירי הבניין לטובת קומפוסטר בחצר - אל ייאוש, תוכל להציב במרפסת "קומפוסטר תולעים": מדובר בתולעים אדומות שאוכלות ומעכלות את שאריות המזון בקומפוסטר ומפרישות "הומוס" - סוג של דשן מרוכז ואיכותי. ניתן לקנות אותן באינטרנט והן יגיעו אליך עד פתח הדלת. זהו פתרון שכבר הפך לאופציה מקובלת ואינו מיועד "למשוגעים" בלבד.

אם קראת עד כאן ועדיין לא מצאת את הפתרון המתאים לך, לפחות תוכל לשקול מחדש את הרגלי הקניה שלך - גם זו תרומה ידידותית לסביבה. אם תקפיד לקנות כמויות יותר קטנות לפי רשימת קניות מוכנה מראש, החיסכון יהיה כולו שלך.

שיקום מטמנה עולה לנו מיליונים. לכן כאזרחים יש לנו אינטרס שהמדינה תשקיע במציאת פתרונות טובים יותר לטיפול בפסולת, בחינוך ובשיפור איכות החיים שלנו במקום להשקיע באתרי הטמנה. כעת, כאשר אנחנו מודעים לנזקי הטמנת הפסולת, אנו מחויבים לרמת אחריות גבוהה יותר - בואו ננסה לא לייצר פסולת מלכתחילה.

הכותבת היא מנכ"לית RE3 , חברה המתמחה בשירותי ייעוץ וליווי לרשויות מקומיות בנושאי איכות הסביבה והתייעלות אנרגטית. RE3 מקדמת אורח חיים בר-קיימא וניהול פסולת