ניצולי שואה: "העבר עדיין מכאיב, זקוקים לעזרה"
בסקר לקראת יום השואה העידו 40% מהניצולים כי הם חוששים שהשואה תחזור. רוב הניצולים אינם מרוצים מהטיפול שניתן להם על ידי המדינה. "יש הרבה הוצאות - שכר דירה, חשמל, אוכל ותרופות. הכסף פשוט לא מספיק", העיד אוטו גולדמן בן ה-80
19% מניצולי השואה מעידים שוויתרו על מזון לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בשל מצוקה כלכלית. כך עולה מסקר שערכה הקרן לרווחת נפגעי השואה בקרב 500 מהם, לקראת יום השואה. 14% מהנשאלים בסקר שהוצג היום (ד') במסיבת עיתונאים בתל אביב, העידו כי נאלצו לוותר על תרופות לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בשל מצוקה כלכלית. 37% העידו על מצב כלכלי לא טוב, 67% אמרו שאינם מרוצים מהטיפול שניתן להם על ידי המדינה, ו-92% העידו כי הממשלה לא מקצה די כסף עבורם, וכן נמצא כי 40% מהניצולים שהשתתפו בסקר חוששים שהשואה עלולה לחזור.
הסקר נערך בפיקוחו של רפי סמית, מנהל מכון סמית לייעוץ ומחקר. על פי נתוני הקרן, עמותה שהקימו ניצולים בתחילת שנות ה-90, בישראל חיים 192 אלף ניצולים אך בכל יום הולכים לעולמם 37 מהם. על פי הדו"ח, הגיל הממוצע של ניצולי השואה בישראל הינו 84, כשליש מהם (מעל 36%) חיים בגפם ונאלצים להסתדר לבדם.
האם אתה חושש כי השואה עלולה לחזור?
כשליש מניצולי השואה בישראל (כ-60 אלף) פנו לקרן בשנה האחרונה לקבלת סיוע, רובם בעלי הכנסה נמוכה או כפי שמגדיר משרד האוצר, "נזקק- נצרך". בקרן אומרים כי הצרכים הגוברים של ניצולי השואה עם הזדקנותם, מביאים גם לאוכלוסייה הולכת וגדלה של ניצולי המתקשים לשרוד כלכלית: 89% מניצולי השואה הפונים לקרן לסיוע כלכלי חיים מהכנסה של פחות מ-5,000 שקל בחודש, 68% חיים מהכנסה של עד 3,000 שקל בחודש בלבד.
בקרן אומרים כי הגידול בצורכי הניצולים יימשך עד שנת 2015, וזוהי תקופת זמן קריטית בה הקרן צופה גידול בצרכים. בשנת 2016 המגמה תתייצב ומהשנה שלאחר מכן המגמה תתהפך, אך למרבה הצער קצב התמותה של הניצולים יהיה מהיר יותר מהגידול בצרכיהם. לפיכך חלון הזמנים של חמש השנים הקרובות מהווה הזדמנות האחרונה למאמץ לאומי ביחס אליהם.
"אני זקוק לעזרה"
אוטו גולדמן, ניצול שואה סיעודי בן 80, הוא שם אחד שמסתתר מאחורי המספרים הבלתי נתפסים הללו. "הבדידות הורגת", הוא מספר. מאז שרעייתו פאולינה נפטרה לפני 16 שנה הוא מתגורר בגפו בדירה קטנה בבאר שבע. "רוב שעות היום אני בבית לבד. אין את מי לשתף ואין מי שיעזור כשכואב", התוודה. לדבריו, שני ילדיו בגרו ועברו להתגורר הרחק ממנו. "הם מנסים לעזור אבל יש להם גם את הצרות שלהם", הסביר.
ניצולי שואה לפי גיל
את מלחמת העולם השנייה הוא שרד כילד בגטו בודפשט בהונגריה, שם נולד לאחר שהופרד מהוריו ונותר עם סבו וסבתו. "כל מה שקרה שם עדיין חי אצלי ומכאיב כל יום". הוא מתאר התמודדות עם זכרונות ועם פציעה מירי שספג ברגלו לאחר שניסה להבריח מזון לתוך הגטו. אביו נרצח על ידי הנאצים, כשנשלח לעבודת פרך ולא שב. אמו נפטרה חודשיים אחרי שחזרה ממחנה הריכוז מאוטהאוזן. "היא לא הצליחה לעמוד במה שעברה שם", סיפר.
מלבד הפציעה ברגל הוא סובל ממחלת הסוכרת ומכליות שאינן מתפקדות כהלכה, ולכן מסתייע במטפלת שמגיעה לביתו לכמה שעות כמה פעמים בשבוע, אך לדבריו "זה לא מספיק, אני זקוק לעזרה נוספת". כל הכנסתו מסתכמת ב-3,900 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי וקצבת נפגעי הנאצים שהוא מקבל ממשרד האוצר. "יש הרבה הוצאות, שכר דירה, חשמל, אוכל ותרופות. הכסף פשוט לא מספיק", אמר וסיפר כי צבר חובות בגין תשלומי חשמל ומים "המדינה צריכה לראות אותנו יותר ולעזור לנו", סיכם.
רוני קלינסקי, מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, אמר לכתבים כי "חלון ההזדמנויות של חמש השנים הקרובות הינו ההזדמנות האחרונה של מדינת ישראל להגביר את המאמצים למען ניצולי השואה שעוד איתנו". לדברי השר לשעבר אבי דיכטר, יו"ר הקרן הנכנס, "את הטעות שלא לטפל כראוי בניצול השואה שעודם בחיים - אנחנו כמדינה וכעם לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות. זאת המשימה, היעד המטרה - לזכור ואחד לא לשכוח או לזנוח".
בשנה האחרונה מתחו בכירים במשרד האוצר ביקורת על הוצאות השכר והמנגנון הפנימי של הקרן. מנגד טענו אנשי העמותה כי אין די בתקציב שמעביר לה משרד האוצר. בחודש נובמבר האחרון איימה הקרן כי לא תעביר החזרים כספיים ליותר מ-8,000 ניצולים שזכאים לכך בגין טיפולים רפואיים, כיוון שהכסף בקופתה אזל. משרד האוצר אומנם מחה על ניהולו השוטף של הארגון, אך בהמשך אושרה הקצבת כ-15 מיליון שקלים לקופתה בהחלטה של ועדת הכספים של הכנסת הקודמת והבעיה נפתרה באופן חלקי בלבד. במרץ האחרון הודיעה הקרן על קיצוץ בשעות הסיעוד לכ-6,000 ניצולים, משבר שנפתר רק לאחר שההסכמים הקואליציוניים בין יש עתיד לליכוד ביתנו חייבו העברת כספים מחודשת לקרן.
Read this article in English