הגנת שדות הגז: בישראל מקווים שארה"ב תשלם
חיל הים דורש 2.7 מיליארד שקל להגנה על תמר ולוויתן, ובישראל מקווים כי העובדה שנובל אנרג'י האמריקנית היא המפעילה תשכנע את וושינגטון לשלם חלק מהחשבון. ספינות סיור, מל"טים ימיים וסירות לא מאוישות יגנו מטילים וספינות התאבדות
תחילת העברת הגז הטבעי ממאגר תמר אמורה להביא להוזלת החשמל, אבל במקביל מגיעות איתה גם העלויות: בחיל הים נערכים להגן על שדות הגז הישראליים בים התיכון, כשברקע קיצוץ צפוי בתקציב הביטחון. סוכנות הידיעות UPI דיווחה שצה"ל מתכוון להשקיע 760 מיליון דולר (כ-2.75 מיליארד שקל) במטרה להגן על מאגרי הגז של ישראל, בהם תמר שממנו כבר החלה השאיבה, ולוויתן הגדול ממנו.
שדות הגז - כתבות אחרונות ב-ynet:
- הגז מ"תמר" הגיע למתקן הקליטה באשדוד
- פרס ליצחק תשובה: "עשית מעשה אדיר"
- תרומת הגז למשק: כ-10 מיליארד שקל בשנה
חיל הים מתכוון לכלול בכוח ההגנה בין שתיים לארבע ספינות משמר למטרות סיור, שעליהן יוצבו מערכת ההגנה
"ברק" ("כיפת ברזל" ימית, כהגדרת צה"ל), וכן מכ"מים מתקדמים ומערכות מעקב. בנוסף תכלול ההגנה כוח אווירי ובו מל"טים לגילוי מגוון רב של איומים - מצוללנים מתאבדים ועד טילים נגד ספינות.
הבעיה צפויה להיות תקציבית. הגירעון העצום והכוונה לקצץ את תקציב הביטחון צפויים להקשות על התוכנית הזאת, אבל בישראל מקווים שהעובדה שהחברה האמריקנית נובל אנרג'י היא המפעילה של שדה הגז תוביל את וושינגטון לשלם חלק גדול מהחשבון.
צה"ל מעוניין שארבע ספינות הסיור יצוידו במערכות ליירוט טילים נגד ספינות, שנמצאים ברשות סוריה ובן בריתה חיזבאללה. טילים אלה עלולים לפגוע גם בפלטפורמות ייצור המופעלות בשדות תמר ולוויתן. גורמים בחיל הים אמרו כי משרד הביטחון יצר קשר עם קרוב לעשר חברות זרות, אבל טרם הוחלט איזו ספינה של איזה מפעיל תגן על שדות הגז.
חיל הים מצפה כי המל"טים מסוג הרון שיופעלו כדי להגן על תמר ולוויתן יצוידו במערכות אלקטרו-אופטיות מיוחדות לפעולות ימיות. אפשרות נוספת היא ספינה רובוטית שנשלטת מרחוק, שאותה פיתח רפאל.
מדובר בספינה לא מאוישת הנקראת "פרוטקטור". אורכה עשרה מטרים והיא יכולה לשאת טילים נגד ספינות ומכונות ירייה. המכ"ם ומערכות הסונאר שלה מאפשרות לה לפעול גם בשעות הלילה. מהירותה המקסימלית - 42 מייל בשעה - מאפשרת לה להתמודד גם מול ספינות התאבדות של חיזבאללה ומשמרות המהפכה של איראן.
לגז שיגיע מהשדות צפוי להיות משמעות כלכלית רבה. בבנק ישראל העריכו שתרומתו שווה לכ-1 אחוז מהתוצר המשקי הגולמי - כ-9.3 מיליארד שקל. מדובר בתרומה כוללת שמורכבת בין מהוזלת עלות החשמל לצרכן הפרטי ולתעשייה, וכן מאספקת גז טבעי למפעלים שעד כה כללו תחנות כוח צמודות.
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי אין שחר לטענה כי ישראל תבקש מהאמריקנים סיוע כספי לאבטחת השדות.