מטפלת שדדה ניצולת שואה, הבנק יפצה

מטפלת גנבה כספים מקשישה ניצולת שואה, ולא נתפסה עד שזו הלכה לעולמה. מנהל העיזבון תבע את הבנק בו התנהל החשבון של הקשישה ואת קופות הגמל - מה הפיצוי שנקבע?

PsakDin.co.ilעדכון אחרון: 07.04.13 , 20:01

מטפלת הסיעוד הזרה גנבה בשיטתיות מהקשישה, מי יפצה? המחוזי חייב את בנק הפועלים וקופות הגמל - גדיש, קציר ויתר, לשלם למנהל עיזבון של ניצולת שואה כשני מיליון שקל, לאחר שקבע כי התרשלו כשאפשרו למטפלת הזרה של המנוחה לגנוב כספים מחשבונה.

העמוד המשפטי החדש של ynet

קשישה ניצולת שואה נשדדה על-ידי המטפלת הזרה, מי יפצה?(צילום: shutterstock)

לאחר שהתחוור למנהל העיזבון של ניצולת שואה ערירית שהלכה לעולמה, כי המטפלת שלה גנבה כספים מחשבונה באמצעות משיכת שיקים על שמה ופידיון קופות הגמל שלה, הוא הגיש בשם העיזבון תביעה של 2.48 מיליון שקל נגד בנק הפועלים וקופות הגמל גדיש, קציר, ויתר, בה טען כי ניהלו את חשבון המנוחה ברשלנות, שאפשרה את גניבת הכספים.

בית משפט השלום בתל-אביב, שדחה את התביעה, קבע כי מי שהתרשלו הם דווקא האחיין של הקשישה, אשר כלל לא התעניין במצבה, ועורך דין נוסף שהיה איש אמונה, אך לא דאג לפעול כדי למנוע את אשר אירע.

בערעור שהגיש מנהל העיזבון לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב באמצעות עו"ד דוד גדנסקי, הוא טען כי ביהמ"ש כלל לא בחן את רשלנות הבנק וקופות הגמל, ובמקום התמקד בהתנהגות עורך הדין והאחיין, שכלל לא היו בעלי דין בתובענה. כן נטען כי כל הפעולות החריגות שבוצעו בחשבון המנוחה מאז שנכנסה המטפלת לתמונה, היו אמורות להדליק אצל הבנק וקופות הגמל נורות אזהרה.

עו"ד עינן שחר טען בשם הבנק וקופות הגמל, כי לא נפל פגם בהתנהגותם, שכן לא הוכח כי הפעולות נעשו שלא מרצונה החופשי של המנוחה או שהייתה לא כשירה לעשות כן, מה גם שהמטפלת פעלה באמצעות ייפוי כוח מקורי שאושר על-ידי נוטריון, ולא הייתה כל סיבה לפקפק בכשרותו.

פנסי האזהרה הבהבו

השופטת יהודית שבח קיבלה את הערעור. "פנסי האזהרה הבהבו, הפעמונים צלצלו, אך המשיבים עצמו את עיניהם מראות ואטמו את אוזניהם משמוע", כתבה.

בפסיקתה נקבע כי האחיין ועורך הדין לא היו בעלי דין בתיק, לפיכך לא ניתן לייחס להם את הרשלנות - שממילא לא הוכחה - שכן לאחיין לא היה ייפוי כוח לפעול בחשבון המנוחה, ואילו עוה"ד לא היה האפוטרופוס שלה בזמנו, ולא החזיק בייפוי כוח מטעמה.

להבדיל, נפסק כי הבנק וקופות הגמל התרשלו, שהיו שלל סימנים חריגים, בהם העובדה שהמנוחה הערירית שלא הייתה בקו הבריאות, בחרה ליפות את כוחה של מטפלת זרה, והעובדה שזו פדתה באוושה אחת שלוש קופות גמל ומשכה המחאות של עשרות אלפי שקלים. כל אלו חייבו אותם לחקור את הפעולות החשודות ולעצור את משיכת הכספים.

לפיכך, חויבו הבנק וקופות הגמל לשלם למנהל העיזבון 1,883,415 שקלים, בתוספת ריבית והצמדה, בקיזוז הכספים אותם גבה מהמטפלת, וכן בהוצאות שכר טרחת עורך דין של 100 אלף שקל.