הראל ביטלה פוליסה שלא כדין, ותשלם למבוטח

בעקבות תאונה שגרמה נזק לרכב, שילמה חברת הביטוח, הפניקס, את עלות הנזקים לנהגת המבוטחת, והגישה תביעה להשבתם נגד הנהג הפוגע. הנהג, בתגובה, ביקש מחברת הביטוח הראל לשלם את הכספים. הראל טענה כי הפוליסה לא הייתה בתוקף במועד התאונה, כיוון שהנהג לא שילם את הפרמיה. את מי חייב בית המשפט לשאת בתשלום?

מכונית טיוטה של נהגת שהייתה מבוטחת בחברת הפניקס, ניזוקה בתאונה. הפניקס שילמה לנהגת פיצוי בסך 24,646 שקלים בגין הנזק, והגישה תביעה באמצעות עורך הדין ישראל עובדיה לבית משפט השלום בצפת, להחזר הכספים מהנהג הפוגע שבוטח בחברת הראל. הנהג מצדו הגיש לה באמצעות עורך הדין באסם דקואר, הודעת צד שלישי, על-מנת שתשפה אותו על כל סכום שיחוייב לשלם לפניקס במסגרת התביעה.

אין פוליסה, אין תשלום

אלא שהראל טענה כי הפוליסה בוטלה על ידה חודש לפני התאונה, עקב אי תשלום הפרמיה, ואף זאת לאחר שהנהג לא נענה לשתי פניות בכתב, בהן דרשה ממנו לשלמה. הנהג טען בתגובה כי לא קיבל את המכתבים.

במהלך הדיון בבית המשפט הגיעו הצדדים להסכם, על-פיו הפניקס תקבל חזרה 90% מהסכום שהעבירה למבוטחת, וכן 300 שקל בגין שכר טרחת העדה מטעמה, כמו-גם 10% מסכום הפיצוי כשכר טרחה לעורכי דינה.

נותרה השאלה מי יישא בתשלום - הנהג או הראל? החוק אמנם מאפשר לחברת ביטוח לבטל פוליסה עקב אי תשלום פרמיה, אך הוא מתנה את הביטול במשלוח שתי הודעות בכתב, ומתן ארכה לשלם את הפרמיה. האם במקרה זה הראל פעלה בהתאם לחוק וביטלה את הפוליסה כדין?

הראל ביטחה את הנהג בגין נזקי הרכוש שייגרמו באשמתו לרכב צד ג', למשך שנה. על-פי הפוליסה, היה על הנהג לשלם לה 1,776 שקלים, אולם הוא שילם רק 500 שקל. בא כוחה של הראל, עורך הדין משה גולני, טען כי הראל שלחה לנהג מכתב דרישה לתשלום יתרת הפרמיה בדואר רגיל, ולאחר כחודש שלחה לו מכתב דרישה שני בדואר רשום. מאחר שהמכתב השני חזר כ"א נדרש" והנהג עדיין לא שילם, שלחה לו מכתב נוסף, בו נאמר לו כי הפוליסה בוטלה.

חברת ביטוח צריכה לוודא שהודעותיה הגיעו

השופט אורי גולדקורן קבע, כי חיוב חברת הביטוח לשלוח למבוטח מכתבי דרישה, ולאפשר לו לשלם את החוב טרם ביטול הפוליסה, נועד להגשים את מטרתו הסוציאלית של החוק, ולאזן בין המבוטח החלש לחברת הביטוח החזקה. אולם במקרה זה, הראל לא הוכיחה שההודעות ששלחה הגיעו ליעדן.

השופט קיבל את עדות הנהג, כי לא קיבל את המכתבים. "ישנה הסתברות בלתי מבוטלת לכך שמכתב אשר נשלח בדואר רגיל... ללא ציון מספר תעודת זהות ו-או שם האב של הנמען, וללא כתובת ממוקדת יותר (למשל, תיבת דואר), עלול שלא להגיע ליעדו", כתב השופט.

"חברת הראל, ולמצער סוכנות הביטוח, אמורות היו לדעת כי ביישוב טובא זנגרייה מתגוררים מאות תושבים הנושאים שם משפחה זהה, ובהעדר איפיון ממוקד יותר של הנמען, עלולה להיווצר תקלה עקב אי הגעת מכתב המיועד אל הנמען הנכון".

במקרה זה, הבהיר בית המשפט, כי לא די בכך שחברת הביטוח שולחת למבוטחים מכתבים רשומים, אלא עליה להיות ערה לנסיבות, ולוודא כי המכתבים שהיא שולחת יגיעו אכן למבוטח.

לפיכך נפסק, כי הראל ביטלה את פוליסת הביטוח שלא כדין, וכי הפוליסה הייתה תקפה במועד התאונה, ועל כן, הראל היא זו שתשיב לפניקס את הכסף, בקיזוז 1,276 שקלים, יתרת הפרמיה שחייב לה הנהג. כמו-כן, חויבה הראל בהוצאות משפט של 3,000 שקלים.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"