רוכבות ה-XC הטובות בעולם. וכן, הן מהירות מכם

כידוע, פסגות נראות ממרחק כמקום רגוע, אפילו דומם. כשמתקרבים, התמונה משתנה באופן קיצוני, והכוחות החזקים הפועלים שם, מתגלים באופן מאד מוחשי. והפסגה שנביט בה כעת, אינה שונה. נמצאות בה רוכבות אופניים ממגוון לאומים, קשת גילאים בלתי מוסברת, מבני גוף שונים, תכניות אימונים אחרות, אינספור תחרויות, יצרים, סיבולת, כוח ושאיפות שמתנקזות לנקודה אחת ויחידה - אליפות עולם!

ריטה גאן, באליפות אירופה שנערכה בחיפה(צילום: רותי פולוילר)

כדי להיכנס לאווירה יוצאת הדופן, הצטרפו אלי לביקור קצר בתחרות שנערכה ב-Windham במדינת ניו יורק, במסגרת סבב גביע העולם 2012. הנשים הסופר-תחרותיות מזנקות למסלול, וג'ורג'יה גולד פותחת יתרון משכנע כבר בסיבוב הראשון, בסיבוב השני כולם בטוחים שהדרמה היחידה העשויה להתרחש, תהיה הקרב על המקום השני, עליו מתחרות ראש-בראש קתרין פנדרל (בת קבוצתה של גולד) והרוכבת הצ'כית קתרינה נאש.

בסיבוב האחרון מגדילה גולד ב-10 שניות נוספות את היתרון המשמעותי בו החזיקה עד אותה נקודה, ורוכבת בבטחה לעבר קו הסיום. אלא שאז - 50 מטר לסיום - נכנסות לפתע לתמונה פנדרל ונאש. גולד לא נראית אפילו באופק. שכן תקר בגלגל האחורי הותיר אותה המומה וחסרת אונים, כשהיא רצה עם אופניה לכיוון קו הסיום, בעוד מתחרותיה עוקפות אותה וחוצות לפניה את הקו. מסוג הרגעים הממחישים באופן חד, חלק וצורב, את הדרמות, חוסר הצדק והשבריריות של פסגת הספורט המקצועני באשר הוא

נא להכיר, רוכבות השטח הטובות בעולם

לפני שנמשיך, שימו לב כי הרוכבות הטובות בעולם עליהן תקראו מיד, אינן רק ספורטאיות מקצועיות מהמעלה הראשונה. במשך כמה ימים בשנה הן מחליפות את הקליטים בעקבי 12 ס"מ, משליכות את חזיות הספורט, מחליפות את האבק והסלעים בפרוות, ומשתתפות בפרויקט מעניין בשם לוח השנה של  Cyclepassion. ואתם ממש רוצים גם קישור מתאים לעניין, האמינו לי:

סבין ספיץ - בעלת שלוש מדליות אולימפיות: ברונזה ב-2004, זהב ב-2008 וכסף ב-2012, ואלופת העולם לשנת 2003. סבין פעילה ומצליחה בזירה הבינלאומית כבר יותר מעשור, הישג חסר תקדים בפני עצמו. באמתחתה רשימת תארים אינסופית, ונראה שהיא משתבחת עם הזמן. כאשר נשאלה אם תתחרה גם בריו 2016, השיבה כי כעת, כשאוסף המדליות האולימפיות שלה שלם, הסיכוי לכך קטן. אולי בתור מאמנת, היא אמרה.

כשנשאלה לגבי שימור היכולת שלה בשלוש אולימפיאדות, הדגישה כי מאמציה היו מרוכזים ומכווני מטרה, וכי ויתרה אפילו על מירוצים בסבב העולמי לטובת האירועים הגדולים באמת. באולימפיאדת לונדון היתה סבין המבוגרת בין 30 המזנקות. בסיבוב הרביעי איבדה שליטה על האופניים בקטע שידוע בכינויו "גינת הסלעים" ונפלה. בסיום הודתה כי הנפילה הוציאה אותה מהקצב, ולקח לה בין חצי הקפה להקפה לחזור לעצמה. בכך גנזה את סיכוייה להגן על הזהב בו זכתה בבייג'ינג. לבסוף סיימה עם מדליית כסף והחמיאה למתחרתה הצעירה ג'ולי ברסט.

ג’ולי ברסט - פרצה בסערה אל זירת הבוגרות ב-2012, עם ניצחונות מרשימים באולימפיאדה ובאליפות העולם (תוך שלושה שבועות), הישג כפול ונדיר, כמותו לא נרשם מאז הישגה של ריטה גאן ב- 2004. ג'ולי ברסט בסך הכל בת 23, אלופת צרפת בשלוש השנים האחרונות, רוכבת בקבוצת BH SR Suntour ששלטה בזירת ה"צעירות" (מתחת ל-23) ב-2010 וב-2011.

לג'ולי היתה חיבה לדאונהיל כשהיתה ילדה, ומאז ומעולם אהבה קרבות צמודים, שני מאפיינים שציידו אותה כראוי בדרך להיות רוכבת קרוס קאונטרי מחוננת. מסלולים טכניים מקנים לה יתרון רב על מתחרותיה, כפי שהודגם במסלול האולימפי בחוות האדלי, שם הובילה כבר מהסיבוב השני בפער שהלך וגדל לכדי יותר מדקה על סבין שפיץ בסיום. באופן דומה גם על המסלעות והשורשים הרטובים באליפות העולם שנערכה בלאוגנג, אוסטריה, שם פתחה פער של 10 שניות תמימות בכל אחד מהסיבובים על פני מתחרותיה, שסבלו מהתרסקויות ותקלות טכניות. אתר אינטרנט קנדי היטיב לתאר את רכיבתה באולימפיאדה, בכך שציין כי הצליחה להפוך מסלול סלעי ל"רכיבה קטיפתית".

ג'ורג'יה גולד - עדיין לא קטפה את תואר "אלופת העולם", אך מחזיקה בזוג מדליות ארד משני האירועים החשובים ב-2012: האולימפיאדה ואליפות העולם. 2012 הייתה יכולה להיות אף מוצלחת יותר, אלמלא חוסר מזל שדבק בה בשתי תחרויות מכריעות. בתחרות הסבב העולמי במונט סיינט אן (קנדה), כשהיא מובילה את המירוץ באופן משכנע על קתרין פנדרל, סבלה גולד מהתכווצות שרירים שהאטה אותה ומנעה ממנה את הניצחון. פניתי לג'ורג'יה דרך אתר הבית שלה, ואלה תשובותיה לשאלותיי:

מה המטרות העיקריות שלך ל-2013? "המטרה הגדולה היא לנצח את סבב אליפות העולם, ובנוסף להגן על תוארי כאלופת ארה"ב. בנוסף אני רוצה מדליה באליפות העולם".

האם יש לך "משימות מיוחדות" לשנה הבאה (דברים שדורשים שיפור)? "כן, אני צריכה להיות קצת יותר מהירה. בכל שנה אני ממשיכה את הבנייה של השנה הקודמת".

כמה שעות את מתאמנת בשבוע? "זה תלוי, בשבועות ה'כבדים' של האימונים, 15-17 שעות. שבועות קלים מסתכמים ב-5-6 שעות, וחוץ מזה אני עושה 30 דקות יוגה כמעט בכל יום".

מה הסיבה העיקרית להיותך רוכבת מקצוענית? "אני אוהבת לרכוב על אופניים ואני אוהבת תחרויות".

קטרין פנדרל - פעמיים אלופת העולם. למרות תקוות גדולות לאולימפיאדת לונדון, אכזבה פנדרל והגיעה רק למקום התשיעי. פנדרל החלה את דרכה התחרותית דווקא ברכיבת סוסים, ושם גם רכשה את הבסיס ליכולות הטכניות שלה. אחיה, ג'ף פנדרל, מתחרה עלית בדאונהיל, והוא זה שהכיר לה את ספורט הרכיבה על אופני הרים. לסבב המקצועני נכנסה רק לאחר שהשלימה תואר בפסיכולוגיה, ועד אז מימנה את עצמה מעבודה בשלוש עבודות שונות.

בניגוד לכישרונות הבולטים שהוצגו כאן, לפנדרל לקח זמן עד שהקריירה המקצוענית שלה נסקה, והיא נדרשה לערוך שיחות מוטיבציה למאמן שלה על מנת שימשיך להשקיע בה. באולימפיאדת בייג'ינג הגיעה למקום הרביעי, רק תשע שניות אחרי יריבתה. לגבי הניצחון שלה ב-Windham על בת קבוצתה ג'ורג'יה גולד, אמרה קתרין: "I never thought winning a world cup could feel crappy" ובתרגום, "מעולם לא חשבתי שזכייה באליפות העולם תרגיש כל כך רע".

ריטה גאן - אלופת העולם לשנים 2003-2006 ומחזיקת מדליית הזהב באולימפיאדת אתונה 2004, כמו-גם אינספור תארים נוספים, כולל במרתון ו-XC. ריטה, עיתונאית במקצועה, החלה את דרכה בספורט כאצנית, והגיע לאופניים די במקרה לאחר שהוזמנה לטיול רכוב. החיבור לאופניים היה מיידי, ואחרי חודשיים כבר הוכתרה כאלופת נורבגיה. שלושה חודשים לאחר מכן כבר היתה האלופה הנורדית, ולאחר פחות משנה החזיקה ביד חוזה בקבוצה מקצוענית.

ההצלחה היתה מטאורית. ב-2001 נישאה לבן זוגה שהפך גם למאמן האישי והמעסה שלה. ב-2009 נולד בנם, וריטה קטפה גם את התואר "אמא", לדבריה התואר החשוב בקריירה. שישה חודשים אחר כך שבה לפעילות. גם לריטה פניתי,ואף היא נאותה להשיב על השאלות הבאות:

מה התכניות המיוחדות ל-2013? "'המנוע' שלי צריך לגדול, ולכן אני צריכה לעבוד קשה ולהתאמן על אינטרוולים 'קורעים' ואימוני כוח על אופניים. אני צריכה גם לשפר את היכולת הטכנית שלי".

מה הסיבה העיקרית להיותך רוכבת מקצוענית? "אני פשוט אוהבת אופני הרים, אוהבת את האתגר ברכיבת שבילים, ההרגשה שכל הגוף עובד בכל תנועה, ההתרגשות ו'מכת' האדרנלין, ולבסוף ההרגשה העילאית של התמזגות עם הטבע".

תוכלי לפרט על החזרה המהירה לתחרויות לאחר הלידה? "אני מאוד גאה בזה, ומחשיבה זאת כהישג הגדול ביותר בקריירה. זה לא היה קל, אבל יחד עם בעלי הוכחנו שהדבר בהחלט אפשרי. הכל מסתכם בעבודה קשה, סדר עדיפויות וחשיבה שונה.

איך את משלבת בין חייך כרוכבת מקצוענית ובין חיי המשפחה? "חיי כרוכבת מקצוענית וכאם, לא היו אפשריים ללא העזרה הגדולה מההורים. בנוסף, ההוצאה הכספית הכרוכה בהבאת המשפחה המורחבת למחנות אימונים ותחרויות, גדולה ביותר. אך זה בהחלט שווה.

אירנה קלנטייבה - אלופת העולם לשנים 2007, 2009. אלופת רוסיה לשנת 2012, מקום רביעי באולימפיאדת לונדון. אירינה גדלה בכפר קטן, ולפי עדותה היתה חסרת מנוחה מאז שהיא זוכרת את עצמה. קריירת הרכיבה שלה החלה ברכיבה יומיומית לבית הספר, שהחליפה את הנסיעה באוטובוס המאחר. בגיל 14 התגלתה על-ידי פרופסור לספורט שחיפש כישרונות, ועזבה את הבית לטובת אימונים במסגרת פנימייה. קטנת קומה (1.54 מ') שנוהגת לפצות על כך בעליה על המדרגה הגבוהה של הפודיום.

המירוץ המטורף של חייה (לפי עדותה) היה זה שנערך ב-2009 באליפות העולם בקנברה, אוסטרליה. היא פתחה מצוין והובילה את המירוץ, עד שנתקעה לה השרשרת. נדרשה לה יותר מדקה(!) כדי לשחרר את הסוררת, ולמרות זאת הצליחה לחזור להובלה, לנצח את המירוץ ולזכות (שוב) בתואר אלופת העולם. 

שתי רוכבות נוספות ששווה להכיר

כמובן שיש רוכבות נוספות שנמצאות בפסגה, ועל כל אחת מהן אפשר לכתוב כתבה שלמה. קחו למשל מיה ולוסזווקה (Maja Włoszczowska) הפולניה, עם השם שובר שיניים אבל במדליית הכסף בבייג'ינג ותואר אלופת העולם בשנת 2010, אשר ביקרה גם אצלנו באליפות אירופה. את האולימפיאדה ואליפות העולם פספסה, בגלל פציעה בקרסול. רוכבת אחרת היא שבדית צעירה וכישרונית בשם אלכסנדרה אנגן (Alexandra Engen), שהגיעה למקום השישי באולימפיאדת לונדון.

• הכתבה באדיבות אתר בייקפאנל