לפיד ספד לדנקנר: העולם בלעדיו יהיה משעמם
בפוסט נרגש בעמוד הפייסבוק שלו ספד יו"ר יש עתיד במילים חמות לעיתונאי ולסופר שהיה חבר קרוב של אביו המנוח. "אני כועס עליו שהוא מת", כתב לפיד שהשווה את דנקנר לדון קישוט. "רע וטוב, גאון ואינפנטיל". יחימוביץ': "משכיל ורב ידע בכל תחום, עם חוש הומור מדהים". טיבי: "נהגנו להתווכח ולהתקוטט"
שר האוצר יאיר לפיד, ספד בצהריים (שבת) בעמוד הפייסבוק שלו לעיתונאי ולסופר אמנון דנקנר שהלך אמש לעולמו בגיל 67. "דוד אמנון מת", כתב לפיד. "הלב שלו, שתמיד היה נוח ונימוח, נעמד פתאום דום".
לפיד הוסיף וכתב: "לפני שש וחצי שנים, ביום הולדתו ה-60, הוא הסתובב כל הערב עם זר אידיוטי של פרחים על הראש, נראה כמו שילוב של האלה אפרודיטה וילד שמנמן שברח מגן ילדים ברומניה, והסביר לכולנו שוב ושוב שפעם הוא היה רשע מרושע אבל עכשיו הוא החליט שיותר טוב להיות טוב.
"הוא לא צריך היה להסביר. אני מכיר את כל תולדות הרשעות הדנקנרית, ומחבב כל פרק ופרק בה, אבל מה ששדרת נפגעיו המצקצקת והצדקנית לא הבינה מעולם, הוא שגם הנטייה הזו שלו, להיכנס בהם בכל הכוח הלא מבוטל של אישיותו המתפרצת, היה בעצם תוצר של תפיסת עולם שאמרה: אנשים טובים באמת אינם נרתעים ממלחמות רק בגלל שאין סיכוי לנצח בהן.
"ואיזה מלחמות מפוארות הן היו! דון קישוט הרוכב לבדו על רוסיננטה כנגד המיתוס המופרך של דן בן אמוץ; ההגנה הטיפשית להפליא והמופלאה בטיפשותה על אריה דרעי; הבזבוז המשווע של כישרונו המופתי בשדות הקטל של מעריב בימי משפחת נמרודי; ההתייצבות לצד אולמרט בשוחה האחרונה, על הגבעה האחרונה, מאייש את מקלע המילים האחרון של הציבוריות הישראלית".
לפיד כתב עוד: "כי לא רק את חבריו דנקנר בחר בקפידה, אלא גם את אויביו. הוא העדיף אותם חזקים וגדולים כדי שיוכל ליהנות מן הקרב. לא היה דבר שגרם לו עונג גדול יותר מאשר לצלול אל שכבות הקצפת של החשיבות העצמית המאפיינת את הממסד הכאילו-אינטלקטואלי, כאילו-נאור, כאילו-יודע-משהו-מהחיים-שלו. בין שלל כישרונותיו הרבים הייתה לו גם יכולת מיוחדת לחשוף את הנלעג, את המגוחך, את העדריות הנחותה המאפיינת פעמים רבות את השיח שלנו.
"אני אדם בר מזל, כי הכרתי בחיי שני אנשים כאלה. בשנים האחרונות, בכל פעם שחסרונו של אבא שלי הפך לבלתי נסבל, הייתי מצלצל לדוד אמנון, והיינו הולכים לקיים את מועדון הגעגוע שלנו ב'רביבה וסיליה'. שנינו חשבנו שזהו חוסר אחריות משווע מצדו של המנוח לא להיות פה דווקא בימים מסעירים שכאלה, ונהגנו לנזוף בו ממושכות בעוד דנקנר מזמין אספרסו וסודה אחרי אספרסו וסודה בקצב שגרם לפקיעת הוורידים ברגלי המלצריות הצעירות שטופפו סביבנו ובדיעבד גם בלבו הגדול והמלא באהבה.
"אני עוד לא יודע איך בדיוק ייראה עולם שאין בו דנקנר, אבל מה שבטוח הוא שמעכשיו יהיה פה משעמם יותר. כי מלבד כישרון הכתיבה הבאמת נדיר שלו, דנקנר גם עמד על זכותו ההיסטורית להיות כל מיני דברים ביחד - רע וטוב, גאון ואינפנטיל, אינטלקטואל בהיקפים שכבר אינם מצויים במקומותינו ואדם שמתגלגל על הרצפה עם נכדתו ועושה קולות משונים.
"המאמר האחרון שפרסם היה כתב-הגנה מצחיק להפליא עליי, שבו הוא הסביר איך במשך שנים אני נכשל מחיל-אל-חיל בעוד עדרי המצקצקים עוקבים אחרי נפילתי הבלתי נמנעת כלפי מעלה. רק דנקנר יכול היה לכתוב מאמר כזה, מפני שבעולם שבו כולם נשמעים כבר כמו שיבוטים אחד של השני, רק דנקנר יכול היה להיות דנקנר.
"אני כועס עליו שהוא מת, שהרי יכולות היו להיות לנו עוד עשר או אפילו 15 שנות דנקנר, אבל אני מתנחם בזה שאם ללכת אז ככה: ברגע אחד, בלי מחלות ממושכות, בשיא אונו האינטלקטואלי, מוקף אוהבים, כשעל לחייו פירורי קממבר ושפתיו מבהיקות מיין בורדו משובח. יהי זכרו ברוך".
יחימוביץ': "דנקנר היה אישיות סוערת"
גם יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) ספדה לדנקנר בעמוד הפייסבוק שלה כשכתבה: "הוא היה סופר, עיתונאי, פרשן, עורך – מה לא. מתפוצץ מכישרון ומשנינות, משכיל ורב ידע בכל תחום, עם חוש הומור מדהים, לשון חדה כתער, יכולת כתיבה נדירה, ואישיות סוערת".
יחימוביץ' הוסיפה וכתבה: "הכרנו היטב והיינו מיודדים כעיתונאים, אבל החוט המקשר החזק בינינו היה טומי לפיד ז"ל, אבא של יאיר, שהיה אמנם בר פלוגתא אידיאולוגי חריף שלי, אבל חבר קרוב ואהוב מאוד.
"גם דנקנר ואני לא הסכמנו כמעט על כלום, אבל אנשים כמוהו, שאפשר לריב אתם מריבה הגונה אבל אף פעם לא לזלזל בהם – הופכים את החיים למעניינים, משעשעים ועשירים יותר. הוא היה אבא ובעל מסור, וחבר נאמן ואוהב לחבריו. יהי זכרו ברוך".
גם חבר הכנסת אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל) ספד לדנקנר ואמר: "הכרתי את אמנון דנקנר מאז ימי פופוליטיקה. נהגנו לשוחח ולהיפגש, להתווכח ולהתקוטט כמיטב סגנונו ה'דנקנרי' של אמנון. לפני מספר שבועות הוא התקשר כדי לתהות מדוע אנחנו לא נפגשים. בפופוליטיקה הוא היה 'מגונן' עליי מהתקפותיו של 'טומי' שהוא כל כך אהב. הוא השכיל להבין את ההתרסה שלי והכעס שלנו. ידע לקרוא את המפה הישראלית ולאבחן את שיגעונותיה. הוא היה רופא שידע לאבחן וידו קצרה מלהגיש טיפול".
טיבי הוסיף כי דנקנר "כל כך רצה לטפל עד כדי כך שיצר לעצמו אויבים רבים, בוטים וחזקים שאותם הוא נהנה לסנוט ולהכאיב. וכל הזמן עם חיוך דנקנרי טיפוסי. אני אוהב את ההשוואה שאתה עושה בין טייבה לבין כפר סבא או כוכב יאיר היה נוהג לומר ומיד ממשיך 'אבל רבים מכם לא הצליחו לפצח את הקוד המורכב של הישראלים'.
חבר הכנסת הוסיף ואמר: "אני זוכר שהוא התקשר אליי אחרי 'נאום השואה' שלי בכנסת לפני שנים כדי לומר לי 'נגעת לנו בעצב הכי הרגיש וריגשת את כולנו, אפילו את טומי בקברו. אמנון דנקנר, אדם אמיץ שאהב להיות שנוי במחלוקת ונהנה מכל רגע. קרוב לוודאי שבקברו הוא יהיה עם חיוך ערמומי ו'דנקנרי' טיפוסי".
לפנייה לכתב/ת 
