נתון עולמי מבהיל: 1 מ-3 סובל מלחץ דם גבוה
יותר ממיליארד איש בעולם סובלים מלחץ דם גבוה, הנקרא גם "הרוצח השקט", כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת. כך עולה מנתונים חדשים של ארגון הבריאות העולמי, שמתפרסמים לרגל יום הבריאות שחל השבוע. היבשת עם השיעור הגבוה ביותר של חולים: אפריקה
אחד מכל שלושה צעירים ומבוגרים מעל גיל 25, כמיליארד איש ברחבי העולם, סובל מיתר לחץ דם גבוה: כך מפרסם היום ארגון הבריאות העולמי, לרגל יום הבריאות שמצויין השבוע ברחבי העולם. בשל היקף התופעה, שעדיין לא זוכה למודעות מספקת, בחר הפעם הארגון להתמקד ב"רוצח השקט", לחץ הדם הגבוה של האוכלוסייה.
עוד על יתר לחץ דם:
בזכות הכושר: כך תפחיתו לחץ דם תוך 4 שבועות
מוריד לחץ דם: סיבות בריאות לאכול אורז מלא
בלי תרופות: 25 דרכים להוריד את לחץ הדם
מנתוני הארגון עולה כי בראש רשימת המדינות הסובלת משיעור גבוה של יתר לחץ דם ממוקמת אפריקה, עם 46% מהאוכלוסייה. היבשת עם שיעור יתר לחץ הדם הנמוך ביותר היא דווקא אמריקה, המגיעה ל-35% מכלל האוכלוסייה הלוקה במחלה."המטרה שלנו היום היא לגרום לאנשים להיות מודעים ללחץ הדם שלהם, להתייחס אליו כאל מחלה חמורה ולטפל בו", אמרה ד"ר מרגרט צ'אן, יושבת ראש ארגון הבריאות העולמי. בשנה שעברה הסכימו המדינות החברות בארגון לעשות מאמצים להביא לירידה של 25% במקרי התמותה המוקדמים ממחלות לא מדבקות, ובהן גם יתר לחץ דם.
בארגון קוראים לתושבי העולם להפחית את הסיכונים ליתר לחץ דם על ידי נקיטת מספר צעדים: הפחתה בצריכת המלח, אכילת תזונה מאוזנת, פעילות גופנית קבועה, הימנעות מעישון והפחתת צריכת האלכוהול - כל אלה מהווים גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות יתר לחץ הדם, ועמו למחלות לב וכלי דם.
אני סובל מיתר לחץ דם. מה לעשות?
אחד מכל חמישה ישראלים סובל מיתר לחץ דם, המכונה גם הרוצח השקט משום שמדובר במחלה שאינה נותנת סימנים עד למצב בו מתרחשת פגיעה חמורה בגוף. אבל לחץ דם גבוה הוא לא גזר דין מוות: הרפואה המודרנית מציעה טיפולים חדשים שמפחיתים את סיבוכי המחלה ואת אחוזי התמותה ממנה.
מהו לחץ הדם?
לחץ דם הוא הלחץ המופעל על כלי הדם בזמן מחזור הלב. לחץ דם סיסטולי הוא לחץ של זרם הדם על כלי הדם בזמן התכווצות הלב.
לחץ דם דיאסטלי הוא לחץ דם של זרם הדם על כלי הדם בזמן התרפות הלב.
לחץ דם מורגש גם על ידי אברים שונים בגוף כמו המוח, הכליה ואף הלב עצמו. על מנת לשמור על מבנה ותפקוד תקין של אברים חיוניים אלו לחץ דם הדם צריך להיות בגבולות תקינים.
האם יש דרגות חומרה ליתר לחץ דם?
כן, ליתר לחץ דם דרגות שונות:
-ערכים אופטימליים שאינם מצריכים טיפול תרופתי: עד 120 סיסטולי ועד 80 דיאסטולי.
-מצב מקדים יתר לחץ דם: בין 120-139 סיסטולי ובין 80-89 דיאסטולי.
-יתר לחץ דם בדרגה ראשונה: בין 140-159 סיסטולי ו/או 90-99 דיאסטולי.
-יתר לחץ דם בדרגה שנייה: בין 160-179 סיסטולי ו/או 100-109 דיאסטולי.
-יתר לחץ דם בדרגה שלישית: מעל 180 סיסטולי או/ו מעל 110 דיאסטולי.
האם ישנם מצבים של יתר לחץ דם גם בילדים ובני נוער?
עם העלייה במשקל הממוצע של ילדים ובני נוער, מדווחת עלייה בשיעורי יתר לחץ דם גם אצלם.
מה הסיבות ליתר לחץ דם?
ב-90% מהמקרים הסיבה ליתר לחץ דם אינה ידועה ומכונה "יתר לחץ דם ראשוני", שעל פי ההשערות נגרם בשל נטיה גנטית. סיבות נוספות הגורמות ליתר לחץ דם כוללות השמנה, צריכת מזון עם כמויות גדולות של נתרן והעדר פעילות גופנית. בכעשירית מהמקרים מדובר ביתר לחץ שניוני, הנגרם מבעיות רפואיות אחרות כמו מחלות כליה, לב והפרעות הורמונליות.
כיצד מאבחנים יתר לחץ דם?
מקובל לבצע בין שתיים לשלוש מדידות לחץ דם בשתי הזדמנויות שונות, לאחר מנוחה בת עשר דקות והימנעות של כשעה לפני הבדיקה משתייה או אכילת מוצרים המכילים קפאין והימנעות מעישון.
לעתים עולה לחץ הדם בשל תסמונת המכונה "החלוק הלבן": לחץ הדם גבוה במרפאה, אולם כשאדם מודד בעצמו לחץ דם בביתו, הערכים תקינים. במקרים כאלה מבצעים ניטור לחץ דם אמבולטורי, כלומר בבית המטופל, באמצעות מכשיר המורכב על הזרוע למשך 24 שעות בזמן שהמטופל מבצע פעילות יומיומית רגילה, כולל שינה.
כל כמה זמן צריך לבדוק לחץ דם?
אין הנחיות מדוייקות לגבי אנשים בריאים, אולם מעל גיל 40 רצוי לבדוק את לחץ הדם לפחות פעם בשנה, במיוחד באנשים בהם יש סיפור משפחתי של יתר לחץ דם בקרוב מדרגה ראשונה. יש לזכור ששכיחות יתר לחץ דם עולה עם הגיל: מעל גיל 70 ניתן למצוא יתר לחץ דם אף בשכיחות של מעל 40% באוכלוסיות בהן יש צריכת מלח רבה.
אילו בדיקות יש לעבור לאחר שאובחן יתר לחץ דם?
לאחר שהמטופל אובחן כסובל מיתר לחץ דם יש צורך לעבור בדיקה גופנית מלאה ולבצע מספר בדיקות דם ושתן הכוללות תפקודי כליה, רמת נתרן, אשלגן, רמת סוכר ופרופיל שומנים בדם וכן בדיקת שתן לחלבון ולנוכחות כדוריות אדומות. כמו כן יש לבצע בדיקת אק"ג ולעתים גם בדיקות אולטרסאונד כליות ובדיקת אקו לב. אם הבדיקות אינן תקינות מופנה המטופל לבדיקות נרחבות נוספות.
במקרה בו כל הבדיקות תקינות - מה השלב הבא?
הטיפול הראשוני כולל שינוי באורח החיים: ירידה במשקל, הפסקת עישון, פעילות גופנית וצמצום צריכת מלח. במידה ומדובר ביתר לחץ דם מדרגה ראשונה, ללא סוכרת וללא כל תחלואה נוספת - ניתן במשך שלושה עד שישה חודשים להימנע מטיפול תרופתי, ולערוך שינוי באורח החיים בלבד. אם השלב הזה כשל, מתחילים בטיפול תרופתי יחד עם אורח החיים הבריא.
כיצד יודעים איזו תרופה מתאימה?
הרופא המטפל צריך להתאים לכל חולה באופן אינדיבידואלי את הטיפול המתאים לו. לא תמיד הבחירה הראשונה היא הבחירה המתאימה. יש צורך להתאזר בהרבה סבלנות עד שמוצאים את הטיפול והמינון המתאימים והן את חלוקת התרופות על פני היממה. חשוב לזכור שאחת התכונות של לחץ דם הינו שונות טבעית במהלך היממה בהתאם לפעילות המטופל. בתוך כך, חלק מהתרופות עלולות שלא להתאים עקב תופעות לוואי כאלה ואחרות.
מהן הקבוצות העיקריות של התרופות?
לפי ההמלצות האחרונות שתי הקבוצות העיקריות של טיפול ביתר לחץ דם הן תרופות שמעכבות או מפחיתות את הפעילות של חלבון הקרוי אנגיוטנסין. לחלבון זה יש תפקידים ומגוון רב של השפעות על מערכת כלי הדם, הלב הכליות ואף המוח. אחת מתכונותיו הבולטות של אנגיוטנסין היא כיווץ כלי הדם, ועל כן הפחתה בפעילותו או רמתו גורמת לירידת לחץ דם.
קבוצת תרופות נוספת הינה חסמי תעלות סידן, הגורמות להרחבת כלי הדם ובכך לירידת לחץ הדם. הקבוצה השלישית היא של תרופות מסוג משתנים: מאחר שחלק מהגורמים ליתר לחץ דם כוללים אגירת מלח, טיפול במשתנים עוזר לאיזון לחץ הדם.
חוסמי בטא אף הם מורידים לחץ דם אולם יעילותם בכך פחותה לעומת מעכבי אנגיוטנסין וחסמי סידן. אם כי יש לציין שחולים לא מעטים עם יתר לחץ דם זקוקים לתוספת חסמי בטא, הן כטיפול ביתר לחץ דם והן בהתוויות אחרות, כגון מחלת לב.
על פי הידוע כיום אצל רוב החולים הטיפול היעיל הוא על ידי מתן יותר מתרופה אחת. כיום משווקות מספר תרופות הכוללות כמה קבוצות של תרופות בכדור אחד.
מדוע חשוב לטפל ביתר לחץ דם?
איזון לחץ דם מוריד את שיעור הפגיעה באיברי מטרה. איברי המטרה העיקריים שנפגעים כתוצאה מלחץ דם לא מאוזן הינם מוח, לב, כליות וכלי דם גדולים כמו אבי העורקים. איזון לחץ דם מוריד את הסיכוי ללקות בארוע מוחי, מפחית את הסיכוי לפתח אי ספיקת לב, הפרעה בתפקודי כליה והרחבה של אבי העורקים. הדבר חשוב במיוחד באנשים הסובלים מתחלואה נוספת המגבירה את הסיכוי לחלות במחלות הללו, בעיקר חולי סוכרת.
שכחתי לקחת היום תרופה ללחץ דם, מה לעשות?
רוב התרופות פועלות למשך כ-24 שעות. ברוב המקרים תהיה במקרה כזה עליית לחץ דם מעבר לרצוי, אולם לא לרמה מסוכנת - כך שיש לחזור ולקחת את הטיפול למחרת בשעה הקבועה. במידה ויש עליית לחץ דם מעבר ל 170/100 מ"מ כספית מומלץ ליטול את הטיפול גם לא בשעה הקבועה - ולמחרת לחזור לשעה הקבועה.
לחץ הדם שלי עולה אחת לשבוע. האם להחליף את התרופה?
במקרה של שינויים תכופים בלחץ הדם כדאי לשקול יחד עם הרופא המטפל לבצע שינוי בטיפול.
האם יש פעילויות מסויימות שאסורות?
אין פעילות שהינה אסורה, אולם אם מדובר באדם שעוסק בפעילות ספורטיבית מאומצת מומלץ לאזן את לחץ דם לפני שעוסקים בפעילות זו באופן קבוע. כדאי לדעת שכאשר עולים לגבהים מאוד גבוהים, כמו למשל להרי האלפים, לחץ הדם עולה, בעוד שכאשר יורדים למקומות נמוכים כמו ים המלח לחץ הדם יורד, כך שלעתים יש צורך בהתאמת הטיפול התרופתי במידה ומתכננים טיול ארוך למקומות אלו.
האם ישנם מזונות מהם צריך להימנע?
מומלץ לא לצרוך מזון עם תכולת נתרן גבוה במיוחד, כמו חטיפים. ככל שהמזון מעובד יותר, כך הוא מלוח יותר. כך, למשל, יש יותר מלח בחטיף אנרגיה לעומת פתיתי תירס לא מסוכרים. גם במשקאות קלים, אפילו דיאטטים, קיימת תכולת נתרן גבוהה.
קפה, לעומת זאת, אינו אסור, משום שהוא מעלה את לחץ הדם, אך רק לזמן קצר של כחצי שעה לכל היותר, בעוד שאכילת
מזון עתיר מלח גורמת לעלייה קבועה בלחץ הדם.
כל כמה זמן צריך לגשת לביקורת לחץ דם אצל הרופא?
אדם הסובל מיתר לחץ דם מאוזן צריך להיבדק אחת לחצי שנה על ידי הרופא המטפל. בנוסף מומלץ לבדוק לחץ דם במדידה ביתית בין שלוש לחמש פעמים בחודש, בשעות שונות של היממה.
בנוסף מומלץ לבצע פעם אחת ניטור לחץ דם אמבולטורי במכשיר "הולטר", מכשיר לחץ דם המורכב למשך 24 שעות על החולה בזמן שהוא מבצע פעילות יומיומית רגילה, כולל שינה. מטרת הדיקה היא לוודא איזון לחץ דם.
אחת לשישה עד 12 חודשים מומלץ לבצע בדיקות דם כלליות הכוללות תפקודי כליה, כבד, רמת סוכר, רמת מלחים בדם (כולל אשלגן ונתרן) ובדיקת שתן לחלבון.
האם הגוף "מתרגל" לתרופות ללחץ דם?
הגוף אינו מתמכר או מתרגל, אולם יש לזכור שיכולים להיות שינויים בכלי הדם עם הגיל או עקב עלייה במשקל הגורמים לכך שיש ירידה בתגובה לטיפול אנטי היפרטנסיבי. לעתים יש להחליף את התרופות לתרופות פוטנטיות יותר ואף להוסיף עוד טיפול או לעלות את המינון. לעתים הדבר הפיך ולעתים בלתי הפיך.