בנק ישראל: להעלות את המסים על שוק הדיור
בנק ישראל ממליץ לממשלה החדשה לזנק את המסים בשוק הנדל"ן כדי לרסן את מחירי הדירות - שממשיכים לעלות בקצב הולך וגובר. במגזר העסקי הדעות חלוקות: מצד אחד סבורים שמיסוי שוק הדיור יצנן את הביקוש ויוביל לירידות מחירים, אך יש הטוענים: "הבנק לא מחובר למציאות הנדל"נית במדינה"
בוועדה המוניטרית של בנק ישראל , הגוף הקובע את הריבית במשק, סוברים כי הממשלה החדשה תידרש להגביר את קצב שיווק הקרקעות של מינהל מקרקעי ישראל ואף לנקוט בצעדי מיסוי כדי לרסן את מחירי הדירות , שממשיכים לעלות בקצב הולך וגובר. הצעד העומד על הפרק: ביטול הפטור ממס שמוענק אחת ל-4 שנים בגין מכירת דירה שנרכשה להשקעה.
כותרות נוספות בערוץ הנדל"ן :
- ירידה של 6% ברכישת דירות מתחילת 2013
- ירושלים: 10,000 דירות רפאים מחכות לשר שיעז
- הקבלנים עם לפיד: 20 אלף שקל לא מספיקים
רוצים להישאר מודכנים? עשו לנו לייק בפייסבוק
בחישוב שנתי, הצביעו הנתונים על עלייה של 8.6% ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר, לעומת 6.7% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר. כלומר, לא בלבד שהדירות ממשיכות להתייקר - אלא שקצב ההתייקרות הולך וגובר.
בבנק ישראל מייחסים את ההתייקרויות הללו לירידה בהיקף הבנייה ובהיקף שיווק הקרקעות לבנייה. על פי הנתונים שהוצגו לחברי הוועדה, מספר הדירות שבנייתן החלה בשנת 2012 נמוך בכ-13% ממספרן ב-2011. נוסף על כך, ניכרת ירידה חדה גם בקצב שיווק הקרקעות על ידי מינהל מקרקעי ישראל.
מסר חד וברור לרה"מ ולשר האוצר
חברי הוועדה המשיכו במגמה הניכרת בבנק המרכזי לאחרונה, שעיקרה לדחות את הלחצים המופעלים על הבנק להעלות את הריבית במשק, על מנת לייקר את המשכנתאות - וכך לדכא את הביקוש לדירות. בוועדה הדגישו כי המדיניות המוניטרית מוגבלת ביכולתה להשפיע לבדה על שוק זה, והציעו כי הממשלה תטפל במחירים על ידי הגברת קצב הבנייה וצעדי מיסוי.
ממשלת ישראל נקטה בעבר בצעדי מיסוי על מנת לרסן את מחירי הדירות. בתחילת 2011 העניקה הממשלה פטור גורף ממס שבח לשנים 2011-2012 למשקיעים בגין מכירה של דירות שנרכשו לצורך השקעה. בחודש מאי הכריז שר האוצר כי החל משנת 2013 יבוטל הפטור ממס שבח על מכירת דירה שנרכשה להשקעה כליל. עם זאת, ביטול הפטור נתקל בהתנגדות נחרצת מצד יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ולא עבר את אישור הכנסת.
"המדיניות המוניטרית מוגבלת ביכולתה להשפיע לבדה על שוק זה, דרך השפעתה על הביקוש לדירות", אמרו חברי הוועדה המוניטרית לפרוטוקול הדיונים. "על כן, תידרש הממשלה החדשה לנקוט במקביל בצעדים פיסקליים להרחבת ההיצע (זירוז הליכי התכנון והגברת שיווק הקרקעות בעיקר באזורי הביקוש) ואולי גם לריסון הביקוש (כגון צעדי מיסוי)".
אמירה זו היא מסר חד וברור ששולחים חברי הוועדה לראש הממשלה ולשר האוצר. עיקר המסר הוא שאין לצפות מבנק ישראל להורדת ריבית, ועל הממשלה לטפל במחירי הדירות באמצעים העומדים לרשותה: הורדת מחירי הקרקעות, הסרת חסמים ביורוקרטים וביטול הפטור ממס שבח על מכירת דירות שנרכשו להשקעה.
"מישהו בירושלים עלול להתאהב במיסוי מוגבר של הדיור"
במגזר העסקי מיהרו להגיב להמלצה של בנק ישראל על הטלת מסים על רכישת דירות. "מיסוי שוק הדיור, אם באמצעות מסי רכישה, מס שבח, מס על הכנסות משכירות או באמצעים אחרים, בהחלט יצנן את הביקוש של המשקיעים; אולם ללא פעילות נחרצת ומעמיקה בתחום הגדלת ההיצע - לא נחזה בבלימת עליית מחירי הדיור", אמר האסטרטג הראשי של קבוצת הביטוח "איילון", יניב פגוט.
פגוט גם הביע חשש כי "מישהו בירושלים עלול להתאהב במיסוי מוגבר של הדיור, זאת על מנת להגדיל את תקבולי המדינה ממסים ולהקטין את הגירעון הממשלתי העצום, ולאו דווקא במסגרת צעד משלים לטיפול בצד ההיצע, על מנת לפתור את מצוקת הדיור במדינת ישראל". עוד הוסיף פגוט כי "פישר דואג לקראת סיום תפקידו להבהיר לממשלה החדשה מעל לכל במה אפשרית כי תפוח האדמה הלוהט הועבר אליה, מונח על שולחנה ודורש נואשות טיפול".
ישנם גם אלה המביעים חשש כי הממשלה לא תסתפק בביטול פטורים ממס על רכישת דירות להשקעה ותגדיל את שיעור המס המוטל על כל רוכשי הדירות, לרבות הזוגות הצעירים. "המלצות בנק ישראל בנושא שוק הדיור ממחישות שוב עד כמה הבנק אינו מחובר למציאות הנדל"נית במדינת ישראל", אמר אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. "העלאת המיסוי על שוק הדיור, מעבר לעובדה שתביא להעמקת ההאטה הכלכלית עד כדי מיתון של ממש במשק - תביא בהכרח לפגיעה נוספת במעמד הביניים ובאפשרות של זוגות צעירים לרכוש דירה".
לדברי דנוס, מיסוי לא יגרום לירידה בביקוש אלא רק להקטנת ההיצע. "לדוגמא, הגדלת מס השבח תביא יותר אנשים שברשותם דירה להמשיך ולהחזיק בה. מובן כי כל מיסוי נוסף על שכר הדירה (מעבר ל-10% שכיום מושטים על משכירי הדירות) יגולגל באזורי הביקוש אל השוכרים. מוטב אילו בנק ישראל היה מתייעץ עם גורמי מקצוע מוסמכים, בטרם היה יוצא בהצהרות שכל השפעתן על השוק ועל המשק בכללותו היא שלילית".