שנאה ברשת: אנטישמיות בעידן המידע

"תוך חמש דקות, כל אדם בעל ראש פתוח יכול להיות משוכנע כי השימוש בגז בזמן השואה במלחמת העולם השנייה הינו תרמית (...)", כך מציין אתר נוצרי-אנטישמי בטקסט הנושא את הכותרת "Holohoax" (תרמית השואה). אתר אחר, טוען בתוקף כי אירוע הטרור של ה-11 בספטמבר הינו "מזימה ציונית", ואף מביא נימוקים מלומדים מתוך "הפרוטוקולים של זקני ציון", הברית החדשה והתנ"ך. הכחשת שואה ושנאת ישראל מצויות בכל מקום ברשת, ונדמה כי הגולש המעוניין למצוא מידע על ישראל והיהדות לא יכול שלא להיתקל בהן. אולם מהם בדיוק ממדי התופעה, במה היא מתבטאת והאם בכלל ניתן לעשות משהו על מנת להתמודד איתה?

אנטישמיות בכסות אקדמית

"בעוד שבעולם קיימים רק קרוב למאה מכחישי שואה 'מקצועיים', האינטרנט יוצר תופעה של העצמת נושא האנטישמיות והגזענות לאורך השנים", כך קובע אלי הכהן, עיתונאי והמנהל המקצועי של מכון אורנג' לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב. הכהן חוקר השפעות תרבותיות-חברתיות של הרשת ועוקב אחר נושא האנטישמיות המקוונת מקרוב מזה 18 שנים. בנוסף הוא מציין כי "החברות הגדולות שבליבת האינטרנט, מאפשרות לפעילות הגזענית והאנטישמית להתקיים, מה שמעורר תהיות רבות" ואף מוסיף כי "מאז הקמתו של האתר האנטישמי בראשון ב-1995, Stormfront.org, ניתן להצביע על מגמה ברורה של התפתחות וגדילה של האנטישמיות המקוונת."

הדוגמאות הינן רבות, הבולטות והצורמות שבהן מופיעות דווקא בעולם האקדמי: בעוד שבעבר עבודות של מכחישי שואה היו מוגבלות לקבוצות שנאה והסתה, או לאנשי אקדמיה דחויים, כיום מנועי חיפוש ובראשם גוגל, והגרסא האקדמית שלו Google Scholar מאפשרים גישה קלה ל"פרסומים אקדמיים" שעניינם הכחשת שואה.

הכהן טוען שמדובר בפעילות ענפה שבמסגרתה פועל, בין היתר, "המכון לבחינה מחדש של ההיסטוריה" שמתהדר בכסות אקדמית אך למעשה עוסק אך ורק בפרסומים אנטישמיים והכחשת שואה. "מכון זה שולח מסר חד וברור ברשת: בואו ננהל ויכוח לגיטימי האם היתה בכלל שואה באמצע המאה שעברה או לא", הוא קובע. "דוגמה נוספת לכך הינם מנועי החיפוש. חיפוש פשוט של המילה Jew בגוגל יציג תוצאות בעמוד הראשון כמו האתר האנטישמי Jew watch. הדאגה הגדולה ביותר שלי הינה הפן החינוכי והעובדתי, והעובדה שסטודנטים וילדים נחשפים לחומרי שנאה רבים, בלי יכולת אמיתית של ההורים ומוסדות החינוך להתמודד עם התופעה."

ממים של שנאה

נדמה שפעילות גזענית וקבוצות שנאה תמיד היו ותמיד יהיו ברשת, אולם האם אכן מדובר בתופעה אשר גדלה וצריכה לעורר דאגה אמיתית? לפי הכהן, למרות הקושי המובנה להצביע על נתונים ומדדים אמפיריים מדויקים במחקר הרשת, נדמה כי יש סיבה אמיתית לחשש: "אם בעבר חיפוש של מושגים אנטישמיים מובהקים כגון Israhell, ו-holohoax היו מציגים כעשרת אלפים תוצאות בלבד, כיום מדובר כבר בקרוב למיליון תוצאות."

הפעילות אינה מוגבלת למנועי החיפוש בלבד. דו"ח חדש של "המכון האוסטרלי למניעת שנאה מקוונת" מצביע על פריחה אנטישמית של ממש ברשתות החברתיות: טוויטר, אינסטגרם ופייסבוק. הדו"ח, אשר נכתב על ידי ד"ר אנדרה אובלר, מצביע על תופעה של "סייבר-גזענות", ועל עלייה מתמדת בכמות התלונות שמקבלת האגודה האוסטרלית לזכויות האדם בנוגע לחומרים גזעניים ואנטישמיים ברשת.

הדגש בדו"ח הינו אודות פעילות של קבוצות אנטישמיות בפייסבוק, אשר למרות פניות ותלונות רבות, ממשיכות לפעול באין מפריע. כך למשל תעשיית הממים המשגשגת אינה פוסחת על קבוצות אנטישמיות וניאו-נאציות, ובממים רבים מככב אדולף היטלר בעצמו, או לחילופין אנה פרנק כנציגת היהודים. דוגמה נוספת היא עמוד פייסבוק אשר מטרתו להציג את "הפרוטוקולים של זקני ציון" וסיפורי קנוניות נוספים אודות היהדות והציונות. הדו"ח אף מצביע על כך כי הפעילות האנטישמית מכוונת גם לכיוונו של מארק צוקרברג, ההוגה היהודי של הרשת החברתית, ועמוד שנאה בשם "Hat Jews", קורא "לערוף את ראשו".

האקרים נגד ישראל

הפעילות האנטישמית ברשת אינה מתבטאת אך ורק בקבוצות שנאה ופרסומים פוגעניים, אלא גם בפעילות האקינג, כפי שאנו עדים לה היום עם יוזמת OpIsrael. למרות הרעש ותשומת הלב, לרוב הפעילות האנטישמית בתחום הפריצות לאתרים אינה מתוחכמת במיוחד: האקרים המעוניינים לקדם אידיאולוגיה אנטישמית מבצעים קידום וטיוב של תוצאות החיפוש (SEO) על מנת לקדם תכנים גזעניים ואנטי-ישראלים.

הפעילות, שזכתה לכינוי "Black Seo", משתמשת בשיטות שנעות בין מפוקפקות ללא חוקיות על מנת להביא את הגולש המחפש מידע אודות זיכרון השואה לאתרים שעוסקים בהכחשתה. למרות ניסיונות של גוגל להתמודד עם התופעה על ידי שינוי ושיפור אלגוריתמי החיפוש שלה, היא לא נחלה הצלחה מרובה, והמאבק ממשיך להתקיים במרץ. גוגל אף פרסמה מעין דף התנצלות, אשר מנסה להסביר את הסיבה למתן תוצאות חיפוש מפוקפקות למילה Jew, בו היא טענה בין היתר שבניגוד למונח Jewish, המילה Jew מצויינת לרוב בהקשרים אנטישמיים שליליים.

ניצול מגבלות החוק

כמו במקרים אחרים של פשיעה קיברנטית, כמו פיראטיות או פורנוגרפיה, לרשויות החקיקה והאכיפה יש קושי אמיתי להתמודד עם הבעיה. האופי הגלובלי של הרשת מקשה מאוד על יצירת חוקים וכללי אכיפה ברורים שיעצרו ויגבילו הפצה של תכנים זדוניים, ופעילות סייבר-גזענית נוטה לפעול מתוך מדינות בעלות הסדרים חוקיים מקלים יותר. אלי הכהן מסביר: "בעוד שבאירופה מתקיים פיקוח הדוק יותר על פעילות שכזו, בארה"ב קיימים הסדרים מקלים יותר בכל הנוגע לחופש הביטוי, ולכן אתרי שטנה רבים פועלים מתוך גבולותיה. לכן, לדעתי אחת הבעיות העיקריות הינה אי כינונה של אמנה בינלאומית בנושא הסתה ואנטישמיות ברשת."

כאמור, ליבת הפעילות של מכחישי השואה הינה עדיין נחלתם של קבוצות קטנות יחסית וקיצוניות. אולם החשיפה ואפקט הויראליות של הרשת, אשר לעיתים מהווים פן חיובי ומועיל, פועלים במקרה זה כחרב פיפיות וגורמת לתפוצה נרחבת של הרעיונות המזיקים. לצד סנקציות חוקיות, נדמה שניתן לעשות יותר על מנת להילחם בתופעה. ברשת אמנם קיימים אתרים אשר חרטו על דגלם את המלחמה במכחישי השואה, אשר הבולטים בהם הינם מכון ויזנטל והליגה נגד השמצה, אולם נדמה כי הרשתות החברתיות, אשר בהן מרוכזת עיקר הפעילות חסרת הרסן, מהוות מעין "מערב פרוע" של הסתה, ומחייבות תשומת לב מידית.