פציעה בדרך למשרד - לא בטוח שזו תאונת עבודה
תאונות עבודה הן מהתאונות הנפוצות ביותר, אך רבים לא יודעים שהתאונה שאירעה להם בדרך חזרה הביתה מהעבודה מוגדרת כ"תאונת עבודה" - ושהם זכאים לקבל גמלה מהביטוח הלאומי. איך תדעו אם אתם זכאים וכיצד עליכם לנהוג במקרה כזה?
תאונת עבודה היא, למרבה הצער, מהתאונות הנפוצות ביותר לאורך החיים. בשבועות הקרובים נציג לפניכם מדריכי התמודדות עם תאונות עבודה ונבחן את זכויות העובדים וחובות המעסיקים. בשבוע שעבר בדקנו כיצד מתמודדים עם פציעה בעבודה, והפעם נבדוק מה נכלל בהגדרה של תאונה כזו ואיך נדע אם התאונה שאליה נקלענו שייכת להגדרה הזו.
עוד על תאונות עבודה בערוץ הקריירה :
- המחיר המגוחך שמשלמים על מוות בעבודה
- נחבל בדרך מבית הכנסת לעבודה: תאונת עבודה?
- שליח נורה במשלוח - האם זו תאונת עבודה?
- עוד עדכונים בעמוד הפייסבוק של ynet
מתי תאונה נחשבת לתאונת עבודה?
רבים אינם יודעים שתאונה שאירעה להם מוגדרת כ"תאונת עבודה", ולפיכך הם זכאים לקבל גמלה בגין הפגיעה מהביטוח הלאומי. תאונת עבודה מוגדרת בחוק כ"תאונה שאירעה (לעובד), תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".
הפסיקה קבעה כי גם תאונה המתרחשת במהלך "פעילות נלווית לעבודה" יכולה להיחשב כתאונת עבודה, בהתאם למידת הזיקה בין העבודה לבין הפעילות שנעשתה בעת התאונה, לאינטרס של המעסיק באותה פעילות נלווית ולמבחנים של סבירות.
הפסיקה הכירה בתאונות שאירעו במהלך פעולות של נופש, לימודים ואף אירועים חברתיים כתאונות עבודה. בנוסף, בתי הדין קבעו שגם תאונה שאירעה מחוץ למקום העבודה ולשעות העבודה, עדיין יכולה להיחשב כתאונת עבודה, אם היא קשורה לעבודה. למשל, כאשר העובד נדרש לבצע עבודה שלא בשעות העבודה הרגילות או בימי העבודה הרגילים.
חוק הביטוח הלאומי מרחיב את הכיסוי על פגיעה בעבודה גם למי שנפגע בתאונה בדרך לעבודה ובדרך ממנה. לכאורה, ההגדרה פשוטה, אך המציאות המשפטית מסובכת קצת יותר, שכן הכיסוי הוא רק לגבי סיכוני הדרך.
עם זאת, החוק מצמצם את הגדרת "הדרך לעבודה ומהעבודה", ואף קובע שאם חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, הרי שגם אם המבוטח היה בדרכו מהעבודה או לעבודה - האירוע לא יוכר כתאונת עבודה.
באופן מעשי בית המשפט יבדוק אם המבוטח נפגע באחד המסלולים בהם הוא נוסע באופן קבוע לעבודה או ממנה. אם יימצא שכך הדבר, הרי שהדרך תוכר "כדרך מקובלת" ודרכו לגמלה סלולה. במקרה שמדובר בדרך שהיא לא הדרך "הטבעית", יבחן בית המשפט את מידת הסטייה מהדרך שהוא יגדיר כ"רגילה" וידון באם מטרת הסטייה הייתה להגיעה לעבודה או לבית. לדוגמא, נסיעה בדרך עוקפת, עקב פקקי תנועה, מוגדרת כסטייה סבירה.
במקרה שבו מבוטח נוסע לביתו בדרך הרגילה, ועוצר את רכבו על מנת לרכוש דבר מה במרכול, קרוב לוודאי כי ייקבע שאין מדובר בסטייה של ממש. החוק קבע שהפסקה וסטייה מהדרך המקובלת למטרות לקיחת ילד לגן או על מנת להתפלל לא ישללו הכרת בפגיעה כפגיעה בעבודה.
הגמלה המיוחלת מצריכה מעבר גם מעל למשוכת הבדיקה של סוג המבנה בו אתם גרים. מי שגר בבית פרטי, הדרך לעבודה בהתאם לפסיקה מתחילה לאחר שהמבוטח יצא משטח החצר המגודרת. ואילו כאשר מדובר בבית משותף, כבר בחדר המדרגות רואים את המבוטח כמי שהתחיל את דרכו לעבודה.
10 צעדים מהירים לנפגעי תאונות עבודה
1. על הנפגע לדווח על האירוע למעסיק מיד. יש לדווח כאמור, וזאת בין שהתאונה אירעה במקום העבודה ובין במקום אחר.
2. הדיווח נחוץ, גם אם בסופו של דבר לא תוגש תביעה, שכן היה ויתגלה בשלב מאוחר יותר נזק כלשהו - ניתן יהיה לקשר אותו לתאונה.
3. על נפגעים הפונים לרופא או לחדר מיון בעקבות האירוע, להקפיד לציין בעת מסירת הפרטים כי האירוע קרה בעבודה או בעקבות העבודה.
4. נפגעים הנמצאים במצב פיזי המאפשר להם זאת, יוודאו ככל האפשר שהרופא המטפל או הרופא בחדר המיון רשם את דיווחם במדויק. דיווח לא מדויק עלול להיות קריטי לקביעת התאונה כתאונת עבודה.
5. יש לרשום את פרטי העדים לאירוע, וככל האפשר את עדותם לגבי האירוע, סמוך ככל האפשר לאירוע. רישום קרוב לאירוע יבטיח את שימור זכרונם של העדים למקרה שיחקרו לגבי האירוע בעתיד. עדותם של עדים אלה עשויה להיות ההבדל בין תביעה שתוכר לתביעה שתידחה. בהתאם לקבוע בחוק, על הנפגע להגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי תוך שנה. אם לא ייעשה כן, עשויות להיות לכך השלכות על הזכויות אשר יקבל, אם בכלל, בגין הפגיעה.
6. לאחר שהאירוע מוכר כתאונת עבודה, זכאי הנפגע אשר יש לו נכות כתוצאה מהתאונה לקביעת דרגת נכותו. הנפגע רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי.
7. בכל מקרה בו מדובר באירוע שאינו תוצאה מפגיעה של גורם חיצוני (לדוגמא אירוע לבבי) או אירוע חד פעמי מובהק (לדוגמא פגיעה בשמיעה), רצוי להתייעץ עם עו"ד לפני הגשת התביעה לביטוח הלאומי. התייעצות עם עו"ד תבהיר לנפגעים מה עליהם להוכיח כדי שהפגיעה תוכר כתאונת עבודה, ולמה יהיו זכאים אם הפגיעה תוכר.
8. גם אם הנפגע אינו מעוניין בייצוג מלא בהליכים מול הביטוח הלאומי, עליו לשקול קבלת ייעוץ לפני התייצבותו בפני ועדה רפואית, על מנת לדעת בגין אילו ליקויים, אם בכלל, הוא זכאי לאחוזי נכות ובאיזה שיעור.
9. לנפגע (ולמוסד לביטוח הלאומי) זכות לערער על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון, בפני ועדה רפואית לעררים. חשוב לשקול בשלב זה ייצוג על ידי עורך דין, שכן ערעור על החלטת הוועדה לעררים לבית הדין לעבודה הוא רק בגין טעויות משפטיות ולא טעויות רפואיות של הוועדה. מכל מקום, חשוב להצטייד בחוות דעת של רופא מומחה.
10. המוסד לביטוח הלאומי נועד לשרת את הזכאים לכך, ומשתדל לעשות זאת כמיטב יכולתו. אולם אין בכוחו לסייע בידי מי שאינו מסייע לעצמו. העובדות כולן ידועות לנפגעים עצמם וכל שעליהם לעשות הוא להציג אותן באופן הנכון בפני המוסד לביטוח לאומי או בפני הוועדות הרפואיות.
בשבוע הבא נבדוק את היתרונות והחסרונות בהכרה בתאונה כתאונת עבודה
הכותב הוא עורך דין ממשרד עו"ד צבי יעקובוביץ, העוסק בדיני ביטוח ונזיקין
לפנייה לכתב/ת 
