מכתב מסתורי על הקבר איחד משפחות מהשואה

כמעט כל משפחת דצקר הענפה מהעיירה בודזנוב שבמזרח פולין נרצחה על-ידי הנאצים ועוזריהם. אריה, סימה, לייבוש ורחל לא שרדו את התופת, אך אחיותיהם - פנינה, אסתר וחדווה - הצליחו להינצל. עלייה לקברה של אחת האחיות - פנינה שטאוב - שהלכה לעולמה בשנת 1989, הצליחה לייצר מפגש מרגש בין קרובי המשפחה המורחבת שלא ידעו אלה על קיומם של אלה.

יום השואה תשע"ג ב-ynet:

זיכרונות: משדר מיוחד ליום השואה

הנאום המצונזר של בן גוריון ב-42': 'ילדינו נקברים'

טיסה אחת בשבילו: ניצול השואה שהגשים חלום

נורית ברוך ודורית עוז-גרוס, שתיים מנכדותיה של פנינה, פוקדות מדי שנה את קברה ומקיימות אזכרה משותפת לזכרה ולזכר האחות אסתר אברמוביץ' שנפטרה בשנת 1986. השתיים מקפידות על שימור זיכרון המשפחה, בין היתר מכיוון שהן הנצר היחידי למשפחה הענפה שנרצחה בשואה. "מאז ומתמיד גדלנו בתחושה שאנחנו הנצר האחרון והיחיד למשפחה", סיפרה דורית, "וחשוב לנו, גם לאימא שלנו, לשמור על המשפחתיות ועל זיכרונות המשפחה מתקופת השואה".

באזכרה האחרונה הופתעו השתיים לגלות מכתב ששינה את חייהן. "כמו בכל שנה", משחזרת דורית, "הגענו לקבר. מילאנו מים, השקינו וניקינו את הקבר. מתחת לבית נר הנשמה מצאתי שקית ניילון מחוברת באטב ובתוכה מכתב". לשתיים היה ברור כי המכתב המאובק הושאר שם כמה חודשים לפני כן.

המפגש המרגש בין בני המשפחה המורחבת

במכתב, שהוקלד והודפס באותיות מחשב, נאמר: "שלום רב. אני הנכד של אסתר אברמוביץ'. אימא שלי ז"ל גולדה מירקה-פרידה היא האחיינית שלה. הבת של רחל - אחותה של אסתר. שמי אלכסנדר גולד". עם קריאת המכתב אחזה בדורית ובנורית התרגשות. "היינו כל-כך נרגשות שלא האמנו למה שאנחנו רואות", סיפרה נורית. אלכסנדר צירף למכתב פרטי התקשרות.

כשנורית ודורית החלו לנבור במכתב הן הבינו מיד שמשהו בסיפור של אלכסנדר לא מסתדר. "כשראינו שהוא כותב שסבתו היא אסתר אברמוביץ' חשבנו שזה בן אדם שטעה וקצת ריחמנו עליו כשהוא חשב שמצא קרובי משפחה. לאסתר היה ילד אחד שהנאצים רצחו בתלייה, אמרנו לעצמנו 'הוא בטח התבלבל'".

משפחת דצקר: ארבעה אחים נספו, שלוש אחיות ניצלו

לאחר כמה דקות נורית עצרה לרגע וחשבה לעצמה שאולי כותב המכתב הוא בעצם הנכד של רחל גולד שנספתה בתאי הגזים בנובמבר 1942 ולא של אסתר אברמוביץ'. "החלטנו פשוט להתקשר לטלפון שהופיע במכתב", סיפרה דורית. המספר היה שייך לבנו של אלכסנדר, אלכס. "השארנו את הטלפון שלי כי אבא לא יודע עברית טוב ופחדנו שהוא יפספס את השיחה", נזכר אלכס. "הטלפון צלצל ומהצד השני נשמע קול של אישה נרגשת שאמרה: 'מצאנו את הפתק שלכם'".

האב אלכסנדר ניסה לאתר את שרידי משפחתו במשך ארבע שנים וחצי. אמו פרידה נסעה לאזור הולדתה במזרח אוקראינה אחרי המלחמה, וחיפשה בארכיונים המקומיים כל שביב מידע שנשמר בניסיון להבין אם מישהו שרד. "אבא תמיד עשה חיפושים במאגרים לפי אוקראינה, ולא חשב לחפש אולי לפי פולין, כי העיירה בודזנוב הייתה ממש על הגבול. הוא הקיש שנים 'אוקראינה' ופתאום כשהקיש 'פולין', הוא מצא את השם אסתר אברמוביץ' - אחות של סבתו".

אסתר אברמוביץ' ורחל גולד

המכתב המבלבל שהושאר בקבר

הבן אלכס סיפר עוד כי עזר לאביו לנסות ולאתר את קברה של אסתר אברמוביץ' לאחר שהבין כי מדובר באחות סבתו. אחרי שיחה עם אנשי חברה קדישא קיבלו בני משפחת גולד הסבר היכן ממוקם הקבר בתוך

מתחם בית העלמין סגולה בפתח תקווה. אלכסנדר הלך עם אחיו לחלקת הקבר והותיר את המכתב בתקווה שמישהו מהמשפחה יימצא.

"כל-כך התרגשנו, ממש לא הצלחנו להירגע. לא העלנו בדעתנו שיש עוד נצר למשפחה הזאת", תיארה נורית. אלכס אמר בעקבות האיחוד כי "זה היה כל-כך חשוב לאבא שלי. שנים הוא עושה את המחקר הזה, מנסה למצוא משפחה שנשארה לו, זה היה מאוד מאוד מרגש".

וכבר בשבת שלאחר מכן, אורגנה פגישה בביתה של נורית במודיעין. "גם כשנפגשנו לא היינו בטוחים שזה הסיפור ושכולנו משפחה", הדגישה נורית. מטרת המפגש הייתה להצליב מידע, להשוות תמונות ומסמכים מ"יד ושם" ולהבין אם באמת מדובר באיחוד של בני הדודים אלכסנדר וזהבה, אמן של נורית ודורית. "ראינו שבתמונות יש את אותן חולצות ושבמסמכים יש את אותם השמות", נזכר אלכס, "וזה היה ממש רגע מיוחד".