הרשות ניצלה, מומחים לא מבינים למה

הממשלה הצילה את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מסגירה. פחות מחודש לפני שיפוג תוקפו, אישרה אתמול (א') הממשלה את הארכת תוקף חוק הרשות בחמש שנים - חוק שאושר בכנסת ב-2006, ואמור לקבוע את מעמדה וסמכויותיה. בממשלה ובמשרד התחבורה בירכו על המהלך, אך האם הארכת תוקף החוק באמת תשרת את הבטיחות בדרכים?

הכביש משובש? הרשות יכולה להתקשר למוקד לקוחות(צילום: רותם מלנקי מישל דור חגי אהרון)

"כמעט ואין לה סמכויות"

מאז אושר החוק בכנסת נשמעת נגדו ביקורת חריפה מצד מומחי בטיחות, משרד מבקר המדינה ואפילו בכירים ברשות עצמה. הבעיה העיקרית בחוק, כך נטען, היא הקמת הרשות כגוף הכפוף בפועל למשרד התחבורה. הרשות מעבירה מדי שנה מאות מיליוני שקלים לגופים העוסקים בבטיחות, אך אין לה סמכות או יכולת של ממש לפקח על השימוש שנעשה בתקציבי העתק.

ב-2011, בהתאם לאחד מסעיפי החוק, הקים שר התחבורה, ישראל כץ, ועדה לבחינת הצלחת הרשות. חברי הוועדה לא התרשמו מהחוק שאת תוקפו האריכה אתמול הממשלה. "כמעט ואין לה (לרשות) סמכויות מכוח החוק", כתבו חברי הוועדה בדו"ח שהוגש לשר. "חלק ניכר מהתקציב (של הרשות) יועד על-ידי הממשלה לגופים אחרים, והרשות נהייתה רק צינור להזרמת תקציבים".

למשל, אחד הגופים שזוכים לתקציב גדול במיוחד הוא אגף התנועה של המשטרה. בשנים האחרונות הועברו לאגף בין 65 ו-100 מיליון שקלים בשנה. אלא שלמרות זאת, האגף הוא שקובע בפועל את השימוש בתקציב. על כך העידו גם הוועדה שמינה השר וגם משרד מבקר המדינה. "הוועדה התרשמה כי בפועל, אין הידברות ושיתוף פעולה פורה בין הרשות לאגף", נכתב בדו"ח שהוגש לשר התחבורה.

אמנם בשנה האחרונה נטען כי נרשם שיפור בשיתוף הפעולה בין האגף והרשות, אך הארכת תוקף החוק ללא חיזוק מעמד הרשות הופכים את מערכת היחסים בין הגופים לכזו הנתונה לגחמות וסכסוכים אישיים - כפי שכבר קרה בעבר. למעשה, בזמן כהונת ראש אגף התנועה הקודם, ניצב אבי בן חמו, נרשם שפל כה חמור ביחסים בין שני הגופים, עד כי האגף אף הפסיק להעביר לרשות נתונים שוטפים אודות תאונות דרכים.

"על-פי החלטה של מע"צ"

דוגמה חמורה למעמדה המעורער של הרשות לבטיחות, אפשר למצוא בנוהל עבודה משותף שפרסמו הרשות ומע"צ. בין השאר, קובע הנוהל כי עותק של תוכנית העבודה השנתית של מע"צ יועבר לידי הרשות "לאחר אישור של הגורמים המוסמכים". אלא שלרשות לא מוגדרת כל סמכות להעיר או לשנות סעיפים בתוכנית, גם בנוגע לתיקון ליקויי בטיחות.

עוד קובע נוהל העבודה כי תחקירי תאונות דרכים שעורכת מע"צ יופצו אך ורק לגורמים בתוך החברה. את הרשות לבטיחות רק תעדכן החברה - אחת לשלושה חודשים - באשר לממצאי תחקירים והמלצות שהתקבלו. מנגד, הנוהל מבהיר כי תחקירי התאונות שעורכת הרשות יועברו לידי מע"צ "תוך שבועיים ממועד קרות האירוע". במע"צ מבטיחים רק כי ממונה הבטיחות מטעמם "בכל מקרה יעביר התייחסות לרשות".

נקודה בעייתית במיוחד בנוהל העבודה המשותף נוגעת לאיתור ליקויי בטיחות חדשים. "במסגרת הסיורים של גורמי הרשות מאותרים מדי פעם ליקויי תשתית", מובהר בנוהל. ומה יכולה הרשות לעשות עם הליקויים החדשים, שעלולים לסכן חיים? "ליקויי התשתית ידווחו למוקד שירות הלקוחות של מע"צ". ובמלים פשוטות - דיווחי אנשי המקצוע של הרשות זוכים למעמד זהה לזה שמעבירים עוברי אורח.

למעשה, הנוהל קובע כי הטיפול בליקויים חדשים שידווחו על-ידי הרשות, יעשה אך ורק לפי שיקול דעתה של מע"צ ואנשי המקצוע שלה. מנהל אגף הבטיחות של החברה הוא שיחליט מה רמת הדחיפות של הטיפול באותם ליקויים, ואם יש צורך להגדיר ליקוי כ"נקודת תורפה". בנוהל גם מובהר כי "ביצוע נקודות התורופה הנו על-פי החלטה של מע"צ".