אחרי 70 שנה: ניצולות שואה נפגשו במקרה בבי"ח
שרה ווגזיאק בת ה-102 שאושפזה במחלקה האורתופדית בביה"ח 'קפלן', פגשה בליזה לינגו בת ה-91 המתנדבת במחלקה. במפגש הן גילו כי גדלו באותו אזור והתרגשו לשמוע האחת את סיפור הצלתה של השנייה מציפורני הנאצים
מפגש מרגש במחלקה האורתופדית בבית החולים קפלן ברחובות. ליזה לינגו בת ה-91 היא מתנדבת מצטיינת במחלקה האורתופדית בבית החולים קפלן מזה 27 שנים. כשבאחד הימים היא פגשה בשרה ווינגאיזק, בת 102, שאושפזה
במחלקה, וגילתה שהן נולדו וגדלו באותו אזור, לא היה גבול להתרגשותה.
עוד כתבות
- להיות עסוק כדי לשכוח - הטרגדיה של סטפן וויס
שרה נולדה בטרסקון, מולדובה, ובמהלך בגרותה עברה להתגורר באוקראינה ושם שימשה מהנדסת בטכניון באודסה. במהלך פלישת הגרמנים היא נמלטה יחד עם בנה, גנאדי, לאוזבקיסטן והצליחה להינצל מציפורניהם האכזריות של הנאצים.
לאחר המלחמה חזרה למולדובה עד לשנת 1994, שבה עלתה לישראל. השבוע היא נפלה ושברה את הירך. היא הובהלה לבית החולים קפלן, שם עברה ניתוח וכעת תחל שם תהליך שיקום.
מפגש שריגש את כל המחלקה
ליזה נולדה וגדלה בקשנייב, מולדובה. "הנאצים נכנסו לעיר הקימו מחנה עבודה קשה ביותר כשהייתי בת 17", היא מתארת, "ושרדתי את מחנה העבודה בסחיבת אבנים לבניית פסי הרכבת בעבודה פיזית קשה ומחלות איומות שהיו מסביב.
"אלוהים רצה שאצליח לצאת משם ואשאר בחיים, ולאחר שעליתי לישראל התחלתי לעבוד בבית החולים קפלן ונשארתי להתנדב עוד 27 שנים מכל הלב במחלקה האורתופדית. כל יום של התנדבות הוא חוויה חדשה בשבילי שמחזקת אותי".
המפגש ביניהן ריגש את צוות המחלקה. "דיברתי עם שרה על העובדה שהצלחנו לשרוד ולהמשיך לחיות ולתפקד כל כך הרבה שנים", אומרת לינגו. "שתינו הסכמנו כי הסוד לחיים ארוכים הם עבודה רצופה ונשימה נכונה".
שרה חייכה חיוך רחב והושיטה ידיה לחיבוק מכל הלב למתנדבת שהצליחה לשרוד את השואה, והיום, בגיל 91, ממשיכה לתמוך ולסעוד את כל החפץ בכך.
לפנייה לכתב/ת 
