סקר: הנכונות להעסיק מילואימניקים ממשיכה לצנוח

תמונה מדאיגה כלפי מילואמניקים בשוק התעסוקה לקראת יום העצמאות: הנכונות של מעסיקים להעסיק עובדים משרתי מילואים, ממשיכה לרדת ברוב המכריע מבין ענפי המשק. כך עולה מסקר שערכה לאחרונה חברת עוקץ מערכות.

• מובטל שעושה מילואים? תתקשה למצוא עבודה
• למה מעסיקים מפחדים מזה שאני מ"פ במילואים?
• מילואימניקים מקבלים תגמול הולם?
  

נתוני הסקר, שנערך בחודש מרס וכלל מקבלי החלטות בבתי עסק וחברות, הושוו עם סקר שערכה החברה לפני כחצי שנה, במטרה לבחון את מידת הנכונות להעסיק מחפשי עבודה שמשרתים תדיר במילואים. מהנתונים עולה כי הנכונות של המעסיקים ירדה בכל הענפים: 36.2% השיבו שלא יעסיקו משרתי מילואים, לעומת 34.1% מהעסקים בסקר הקודם.

אם אתה עובד חדש שמרבה בימי מילואים, המעסיק יחשוש להעסיק אותך, למרבה הבושה(צילום: דובר צה"ל)

מחפש עבודה 9 חודשים

את א', בן ה-38, נשוי+2, הנתונים הללו לא מפתיעים. כמי שעושה לעדותו 50-40 ימי מילואים בשנה בשירות קרבי, הוא חווה את התופעה על בשרו. לפני כ-9 חודשים פוטר בסבב קיצוצים מעבודתו הקודמת כמנהל שיווק בהיי-טק, ומאז הוא מחפש עבודה בקדחתנות, ללא הועיל. 

"כששומעים כמה ימי מילואים אני עושה, בדרך כלל מרימים גבה. לאחר מכן אני כבר לא שומע מהם", הוא מעיד מניסיונו בראיונות עבודה. "בהתחלה חיפשתי בתפקיד שלי, ברמות שכר בכירות. היום, אחרי תקופה כה ארוכה שלא מצאתי כלום, אני מוכן להתפשר ולרדת בדרגה וברמות השכר, ובלבד לחזור לשוק העסוקה, אך זה עדיין קשה".

במקום עבודתו הקודם, הוא מספר, זה לא היווה מכשול. "הביצועים שלי היו מספיק טובים כדי שזה לא יהפוך לעניין", הוא מעיד. "המצב שונה לחלוטין כשלא מכירים אותך. למרות כל ההמלצות, תמיד כשעולה עניין המילואים ומספר הימים, זה מסתיים בכך שחוזרים אלי ואומרים שאני לא מתאים, ולפעמים אפילו לא חוזרים".

"אני מניח שיש קשר ישיר לעובדה שאני עושה הרבה מילואים ולא מתבייש בזה, נהפוך הוא, אני גאה לשרת את המדינה", הוא מוסיף. "מצד שני, לצערי זה גם מקשה עלי למצוא עבודה. אני מכיר אנשים נוספים שהיו בסיטואציה דומה לשלי ואינם עושים מילואים או שעושים מעט ימים, וכן מצאו. אני עובד טוב ומנהל טוב, אין סיבה שלא אוכל למצוא עבודה במשך תקופה כל כך ארוכה".

עיקר האפליה: בעסקים קטנים

שני הסקרים בוצעו בקרב 289 עסקים, המעסיקים 11,097 עובדים. את הרשימה פותחים גם הפעם העסקים הקטנים בענף המזון - כ-63.8% בתחום השיבו כי יבחרו שלא להעסיק מחפשי עבודה שמשרתים במילואים, לעומת כ-60.5% שהשיבו כך בסקר הקודם. 

סקר: כמה לא יעסיקו משרתי מילואים?

תחום	עסקים קטנים	עסקים בינונים	עסקי גדולים	ממוצע
חנויות מזון (מרס 2013)	63.8%	52.7%	18.8%	47.3%
חניות מזון (אוג' 2012)	60.5%	50.3%	18.5%	45.7%
מוסכים (מרס 2013)	50.1%	37.7%	-	45.2%
מוסכים (אוג' 2012)	48.6%	35.5%	-	43.1%
תעשייה (מרס 2013)	42.2%	30.5%	17.1%	32.5%
תעשייה (אוג' 2012)	40%	29.8%	16.4%	29.7%
מסחר ושירותים (מרס 2013)	37.5%	25.9%	16.5%	27.9%
מסחר ושירותים (אוג' 2012)	36.8%	24.7%	15.3%	26.2%
ביטוח ופיננסים (מרס 2013)	23.6%	16.1%	7.1%	15.7%
ביטוח ופיננסים (אוג' 2012)	22.5%	14.7%	6.5%	14.9%
היי-טק (מרס 2013)	14.9%	8.4%	5.6%	9.9%
היי-טק (אוג' 2012)	13.5%	7.4%	4.8%	8.7%

אחריהם נמצאים בעלי העסקים הבינוניים בתחום המזון, שם כ-52.7% העידו כי יעדיפו שלא להעסיק עובדים משרתי מילואים לעומת 50.3% בסקר הקודם. גם בקרב בעלי העסקים הגדולים חלה ירידה קלה בנכונות, מ-18.5% בסקר הקודם ל-18.8% בסקר הנוכחי.

את הרשימה ממשיכים בעלי העסקים הקטנים בתחום המוסכים - שם כ-50.1% השיבו שלא יעסיקו משרתי מילואים, לעומת כ-48.6% בסקר הקודם. בקרב בעלי העסקים הבינוניים בתחום נרשמה גם ירידה - 37.7% בסקר הנוכחי לעומת 35.5% בסקר הקודם.

גם בענפי התעשייה חלה ירידה: 42.2% מהעסקים הקטנים השיבו שלא יעסיקו משרתי מילואים לעומת 40% בסקר הקודם, בעסקים הבינוניים 30.5% השיבו כך לעומת 29.8% ובעסקים הגדולים - 17.1% בסקר הנוכחי לעומת 16.4% בסקר הקודם.

המגמה מלא פסחה גם על התחום של מסחר ושירותים, שם בקרב העסקים הקטנים נרשמה ירידה בנכונות מרמה של כ-36.8% בסקר הקודם, לרמה של כ-37.5% בסקר הנוכחי. בקרב העסקים הבינוניים חלה ירידה מ-24.7% ל-25.9% ובקרב בעלי העסקים הגדולים מ-15.3% לרמה של 16.45%.

בקרב בעלי העסקים הקטנים בענף הביטוח והפיננסים, חלה ירידה בנכונות להעסיק משרתי מילואים, מ-22.5% ל-23.6%. בקרב בעלי העסקים הבינוניים חלה עלייה מ-14.7% ל-16.1% ובקרב העסקים הגדולים - מ-6.5% לרמה של 7.1%.

לעומת שאר התחומים, בהיי-טק המצב מעט יותר טוב כאשר 14.9% מבעלי העסקים הקטנים השיבו שיעדיפו לא להעסיק משרתי מילואים, לעומת 13.5% בסקר הקודם. מבין הבינוניים 8.4% השיבו הפעם בשלילה לעומת 7.4% בקודם ובעסקים הגדולים - כ-5.6% לעומת 4.8% בקודם. 

(צילום: AFP)

"תמרור אדום"

מדובר בסקר השלישי של עוקץ מערכות בנושא, זאת לאחר שהסקר הראשון, מבפברואר אשתקד, עורר סערה ואף הגיע לדיון מיוחד בוועדת ביקורת המדינה. "הנתונים אמורים להוות תמרור אדום בפני מקבלי ההחלטות", אמר עמי ברגמן, מנכ"ל החברה.

"הם מעידים על המשך הכרסום במוטיבציה של בעלי העסקים להעסיק חיילי מילואים. נשאלים רבים ציינו כי חוסר הוודאות הכלכלית והדריכות לקראת הצעדים שיינקטו מטרידים אותם מאוד ומאלצים אותם להקטין ככל שניתן את האפשרות לפגיעה נוספת בתפקוד בית העסק".

"כבר שנים שאנחנו מתריעים בפני ממשלות ישראל על המצב הזה", אומר עלה מיקנובסקי, מנהל פורום המילואים "צו קריאה" ב-ynet וחבר העמותה למען משרתי המילואים. "מספר האנשים שמשרתים במילואים הוא מיעוט שבמיעוט, 3% במקרה הטוב. כשמעסיק שוקל את מי להעסיק, הוא לוקח בחשבון שהאדם הזה יכול להעלם לו למספר שבועות בשנה, ושבכל ארוע ביטחוני הוא יכול להיות מגויס מהיום להיום בצו 8".

עם זאת הכי חמור לדבריו, הוא שגם אם המעביד מוכן לספוג - המדינה לא מחזירה לו את עלות העובד מבחינת התוספות לשכר הברוטו. "כתוצאה יש פגיעה בתפקוד העסק ובנוסף המעסיק מפסיד כסף", מסביר מיקנובסקי. "הבעיה היא שזו חרב פיפיות - אם זה כזה כאב ראש, המעסיק מעדיף לא להעסיק משרתי מילואים".

 
העמותה, שהוקמה על ידי פורום מג"דים, מח"טים וטייסי במילואים ופורום החפ"שים, פועלת לקידום מערך המילואים ובין היתר הביאה לחקיקת חוק המילואים ב-2008. יוזמה אחרת שהם מנסים לקדם כבר תקופה ארוכה, היא לקבוע מנגנון בחוק, שיתמרץ להעסיק מילואימניקים באמצעות הטבות מס ופיצויים למעסיקים.

"לא ייתכן שהמדינה משליכה את גורל המילואימניקים על עסקים פרטיים, שגם ככה מתקשים לתפקד", הוא חורץ. "אם אכפת לממשלה משוויון בנטל, שקודם כל תטפל באלה שכבר עושים מילואים. יש שורה של נושאים שדורשים תיקון שורש ולמדינה יש כלים, אך היא מסתפקת במתן הטבות קיקיונית וסמליות כמו הנחות של 5% בחידוש רישיונות.

"לעסקים בינוניים ומטה קשה לשרוד ואם הממשלה לא תדאג להם, המגמה תלך ותחמיר", הוא מוסיף ומזהיר. "המעסיקים ימשיכו לדאוג לעצמם כי אף אחד לא דואג להם והמילואימניקים יתחילו להבין שלא דואגים להם ויצטרכו לבחור בין מילואים לבין עבודה. אם אף אחד לא מסתכל על המילואימניק, המשק יעזור לו להבין שזה לא משתלם".

עבירה שקשה להוכיח

עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מציינת כי אפליה בעבודה ובקבלה לעבודה עקב שירות מילואים, כמו גם בשל סיבות נוספות, מהווה עבירה פלילית שניתן להשית בגינה קנס גבוה. בנוסף, באפשרות בית הדין לעבודה לפסוק למי שהופלה פיצוי בגובה של למעלה מ-50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. 

עובדים שחווים אפליה על רקע מילואים בשוק התעסוקה, יכולים לפנות לבית הדין לעבודה או להתלונן בפני ועדת תעסוקה של משרד הביטחון. עם זאת הבעיה העיקרית היא להוכיח את עצם קיומה של האפליה.

"אתה יושב מול בן אדם ומנהל שיחה כנה עד כמה שאפשר", מספר א'. "כשמשיבים בשלילה, אם משיבים בכלל, אי אפשר לדעת מה הסיבה המדויקת, ולכן אני יוצא קירח מכאן ומכאן. הלוואי שהיה למישהו אומץ להודות, אולי היתי יכול להתעמת איתו. זו בושה וחרפה לחברה הישראלית ולמעסיקים שמתנהגים כך. לצערי זה נפוץ ועדין לא מצאו דרך להתמודד עם זה". 

עו"ד אייל בוטון שימש בעבר כיו"ר אחת מוועדות התעסוקה, מאשר את הדברים. הוא מספר כי רוב התלונות שמגיעות להכרעתן עוסקות בפיטורים, ולא באפליה בקבלה לעבודה שקשה להוכיח. בוטון מוסיף כי מניסיונו, רוב התופעות של אפליה ופיטורים עקב מילואים מאפיינות בדרך כלל עובדים בדרגים נמוכים.

"המעסיק נפגע מהשירות מילואים ולא מתוגמל", הוא אומר. "אם הוא חווה חוויה חוזרת של עובדים שנעלמים לו לחודש וחייב להביא מחליף או רואה שהוא מסתדר בלעדיו, הסיכויים של חייל מילואים לחזור קטנים, על אחת כמה וכמה במקום שהוא עוד לא צבר מעמד".