נאבקים בדעות הקדומות: יוצאי אתיופיה באקדמיה

לא קלה דרכם של בני העדה האתיופית בין כותלי האקדמיה: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בשנת הלימודים תשע"ב 303,650 סטודנטים למדו בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, רק 2,580 מתוכם היו סטודנטים ממוצא אתיופי.

עוד בערוץ הלימודים :

דרוש פילוסוף: הטבות לתלמידי מדעי הרוח

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

שיעורם של סטודנטים ממוצא אתיופי מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות היה 0.7%, כאשר 0.4% מכלל הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, 1.2% מכלל הסטודנטים במכללות אקדמיות ואחוז אחד מכלל הסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך. כלומר מדובר באחוזים מזעריים. 

מדוע, אם כן, מספר הסטודנטים האתיופים נמוך? בדו"ח האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה אודות קשיי השתלבותם של אקדמאים יוצאי העדה בשוק העבודה והמלצות לפיתרונם משנת 2006, מסביר פרופ' אלעזר לשם מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית כי "כנגד מה שניתן היה לצפות, תחושות בדבר קיומה של אפליה ניכרות במיוחד דווקא בקרב האקדמאים יוצאי אתיופיה.

"אלה רואים ברכישת השכלה גבוהה פתח להשתלבות חברתית וכלכלית מלאה בישראל, וכגודל הציפיות כך גם גודל האכזבה. במקרים הרבים שבהם נמצא עבורם קושי להשתלב בעבודות ההולמות את תחום השכלתם.

"בשנים 2003-2004 רק 44% מקרב קבוצה זו ומקרב בעלי השכלה על-תיכונית עסקו במקצועות ההולמים את תחום השכלתם, לעומת 61% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בעלי אותה רמת השכלה".

"צריך להפסיק למדר ולהפלות", סטודנטיות בתכנית פלח בסמינר הקיבוצים(צילום: באדיבות סמינר הקיבוצים)

נטייה בולטת לתחום מדעי החברה

הנתון המעניין ביותר הוא המשיכה של סטודנטים ממוצא אתיופי לתחום מדעי החברה: על פי נתוני הלמ"ס, בשנת הלימודים תשע"ב, 21.7% מכלל אוכלוסיית הסטודנטים לתואר ראשון בארץ למדו מקצוע בתחום מדעי החברה, בהשוואה ל-31.9% מבין הסטודנטים ממוצא אתיופי. שיעור הסטודנטים שלמדו בתחום מדעי הרוח הכלליים, היה גם כן גבוה יותר בקרב הסטודנטים ממוצא אתיופי לעומת כלל הסטודנטים (6% בהשוואה ל-3.8%, בהתאמה).

לעומת זאת, 16.9% מכלל אוכלוסיית הסטודנטים לתואר ראשון בארץ למדו בתחום ההנדסה והאדריכלות, בעוד שרק 10.7% מקרב הסטודנטים ממוצא אתיופי, למדו בתחום זה.

שיעור הנשים מקרב הסטודנטים ממוצא אתיופי הלומדים לתואר ראשון היה גבוה יותר בהשוואה לשיעור הנשים בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון - 65.8% לעומת 56.1% בהתאמה. שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שני ממוצא אתיופי, היה גם משמעותי יותר בהשוואה לכלל הסטודנטים לתואר שני (63.4% לעומת 59.3%, בהתאמה).

יותר נשים אתיופיות באקדמיה(צילום: באדיבות סמינר הקיבוצים)

על מנת לעודד את שילובם של סטודנטים ממוצא אתיופי באקדמיה, ניתן למצוא מספר בודד של תוכניות המיועדות לבני עדה זו. באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן למשל, מציעים לבני הקהילה האתיופית בעלי ממוצע בגרויות של 90 ומעולה ובעלי ציון פסיכומטרי להצטרף למסלול לתואר ראשון שילווה בקורסי העשרה, ליווי לימודי וחברתי במהלך הלימודים ודמי קיום.

מינהל סטודנטים עולים מזמין את יוצאי אתיופיה בגילאי 28-35 שלא התאפשר להם להשקיע בלימודים גבוהים לממש את יכולתם ושאיפותיהם ללימודים אקדמאיים במסגרת פרוייקט שנקרא "עד 35". מדובר בהזדמנות ללמוד תואר ראשון לבעלי תעודת בגרות או תעודת סיום מכינה.

"התדמית שלנו היא כל-כך שלילית"

במכללת סמינר הקיבוצים קיימת תכנית פלח, להכשרת מורים יוצאי אתיופיה. מטרת התכנית היא הגדלת מספר המורים והגננות מקרב יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, מאחר והוא נמוך באופן משמעותי ביחס למספרם באוכלוסייה: 150 מורים מתוך 135 אלף מורים בישראל.

התוכנית מכוונת להכשרתם ולשילובם כמורים וכגננות במערכת החינוך ומעניקה סיוע אקדמי, חברתי, אישי וכלכלי (באמצעות מלגות מיוחדות שגויסו עבורם). במסגרת התכנית לומדים הסטודנטים במסלולים השונים ובנוסף, ניתנת להם מסגרת אינטימית של שיתוף ותמיכה ייחודית על פי צרכים אישיים.

מסגרת זו מאפשרת בירור סוגיות של זהות אישית ומקצועית, פיתוח תהליכי העצמה וכן תמיכה אקדמית בתחומי לימוד מגוונים. בנוסף לכך מתקיימים סיורים, טיולים ומפגשים עם אנשי חינוך ותרבות אשר חייהם האישיים והמקצועיים מהווים דוגמא והשראה.

"ההחלטה ללמוד הוראה באה בעקבות השירות הלאומי שעשיתי", נזכרת אלמיטו רחל מקונן, סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד של מכללת סמינר הקיבוצים. "עשיתי שירות לאומי במשך שנתיים, כאשר את השנה השנייה עשיתי בבית ספר לחינוך מיוחד ללקויי שמיעה. מלבד זה שפשוט התאהבתי באוכלוסייה, זה השפיע רבות על ההחלטה האם ללכת על תחום ההוראה.

"הסיבה העיקרית שבגללה החלטתי ללמוד הוראה הייתה בגלל אותם הילדים יוצאי העדה שלמדו שם. אצל ילדים אלה ראיתי שחוץ מהקושי הקיים בתקשורת עם ההורים או המשפחות בגלל השפה העברית, שהיא קשה להורים, ראיתי קושי נוסף, קושי שנובע מהסיבה שהתקשורת הפעם היא באמצעות שפת הסימנים. מניסיוני אני יכולה להגיד שרכישת שפת הסימנים היא מאוד קשה ומורכבת".

מה החשיבות בהכשרת מורים יוצאי העדה האתיופית? 

"ברור שזה חשוב. דווקא בגלל שהתדמית שלנו היא כל-כך שלילית, כל-כך ממעיטה בערכנו ובמה שאנחנו יכולים לעשות, ודואגים להשריש את זה אצל הילדים עוד בילדותם. דווקא מהסיבה הזאת חייבים בהכשרת מורים מהעדה. וזאת כדי שהמפגש של הילדים עם האוכלוסייה מהעדה או ההיכרות שלהם לא תהיה דרך הדעות או התפיסות השליליות. חוץ מזה, אני פשוט לא רואה רואה שום סיבה למה לא להכשיר מורים מהעדה".

האם את מרגישה שקיימת אפליה נגדכם? 

"אין לי ניסיון בזה ולא חוויתי את זה על בשרי ואני מקווה שלא יהיה לי ניסיון כזה. אבל אין מה לעשות, יש סיפורים על מקרים רבים בהם יש קושי של הסטודנטים להשתלב באקדמיה. זה קורה, זה קיים וזו עובדה לצערי. אבל אני לא חושבת שבגלל הקושי שלנו להשתלב צריך לוותר על לימודים באקדמיה, להיפך, דווקא מהמקום הזה, חובה על כל אחד לקום ולממש את עצמו בכל דרך אפשרית".

"חייבים לפרוץ את המעגל"

מעבר לתוכניות השונות, ישנן מספר מלגות שניתנות לסטודנטים בני העדה האתיופית. למשל, האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה מעניקה מלגות ייעודיות לסטודנטים יוצאי העדה. בנוסף לכך, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה מעניק מלגות לסטודנטים הלומדים באחת מחמשת האוניברסיטאות ובתי הספר לסיעוד בלבד. למלגה זכאים סטודנטים החל משנת הלימודים השנייה לתואר ראשון ולבעלי ממוצע ציונים של 75 ומעלה. פרטים נוספים בטלפון: 02-6245104.

"יוצאי אתיופיה נתקלים בסטריאוטיפים ובאפליה יום יום שעה שעה", מסכמת ד"ר רינה ברנר, ראש תכנית פלח במכללת סמינר הקיבוצים. "המצב שבו אנחנו מצפים רק מיוצאי אתיופיה לעשות את השינוי ואנחנו קצת יושבים בצד הוא מצב לא תקין. אנחנו אמורים לשנות תפיסה, לשנות את הגישה שלנו, להפסיק למדר ולהפלות. היחס צריך להיות כזה שמקבל את האנשים ללימודים ולעבודה ולמסגרות שונות בהתאם ליכולותיהם ולכישוריהם ולא בהתאם לצבע עורם. לחינוך יש השפעה גדולה בשינוי המצב.

"אני יודעת שבוגרי מוסדות להשכלה גבוהה ובעיקר בתחום ההוראה, מתקשים למצוא עבודה. יש לכך שתי סיבות עיקריות; מוסדות ובתי ספר ממדרים אותם ומערימים קשיים בקבלתם לעבודה כמורים. בנוסף לכך, חלק מהבוגרים חוששים לפנות ולנסות להתקבל לעבודה כמורים. הם כבר חוו דחייה ואפליה במסגרות קודמות בחייהם. יש פה סוג של מעגל לא פשוט. את המעגל הזה אנחנו, כחברה, חייבים לפרוץ. אחת הדרכים היא באמצעות הכשרת מורים יוצאי אתיופיה".