הניסוי: ככה בודקים תוכנות
מאות מילונים או מיליארדים של אנשים משתמשים בתוכנות, יישומים משחקים ואתרים מדי יום. לרוב הם אפילו עובדים כמו שצריך. מי דואג לזה ואיך הוא עושה את זה?
האחריות במקרה שלנו היא שהמוצר יפעל כמו שצריך כאשר כמות כזאת גדולה של אנשים משתמשים בו. הבעיה מחריפה קשות כאשר רוצים לשנות משהו במוצר. זה יכול להיות דבר מינורי כמו גרפיקה אחרת עד שינוי מזורי כמו אלגוריתם חדש לשמירת הנתונים של הלקוח בשרתי החברה. תקלה בשינוי אם בגלל שאנשים לא יאהבו את הגרפיקה החדשה או בגלל שהאתר יפסיק לעבוד יכולה להיות קטסטרופלית ולגרום להפסדים כספיים ופגיעה באמון של המשתמשים, שהמתחרה בימינו נמצא לרוב במרחק של קליק אחד.
זה הכל בשבילכם
לחברות הללו יש את הבעיה של כיצד לבדוק את השינוי המתוכנן ולהפתעתכם התשובה לבעיה שלהן היא אתם. כן אתם המשתמשים. אתם תבדקו את השינוי ותגידו האם זה טוב או לא. בוא ניקח לדוגמא דילמה שעומדת לפני חברת אמזון. איזה פרסומת נכון לשים בצד ימין למעלה של דף הבית שלהם. האם פרסומת למוצר הדגל שלהם הקינדל או למוצר שהכי נמכר כרגע.
הפתרון לבעיה נקרא A/B Testing. לחצי מהלקוחות הם ישימו את הפרסומת לקינדל ולחצי פרסומת למוצר הכי נמכר כרגע ויראו מה קורה. בגלל שיש לאמזון יכולת לנתח את ההתנהגות של הלקוחות בסוף הניסוי, שיכול לארוך כמה זמן שאמזון רוצים, יראו שם החבר'ה שחור על גבי דף ההכנסות מה קרה. מה אחוז האנשים שלחצו על כל סוג של פרסומת, כמה כסף הם הוציאו, על אזרחי איזו מדינה זה השפיע יותר ואפילו התפלגות לפי שעות היממה. לפי כל הנתונים הללו תגיע אמזון להחלטות הנכונות מתי, היכן ואיזה פרסומות לשים.
מפחדים מכשל מערכתי
אבל הבעיה של איזו פרסומת, איזה צבע צריך להיות לכפתור "שלם עכשיו" ואפילו איך צריך להראות מסך הפתיחה הן אמנם בעיות חשובות אבל מתגמדות מול הצורך לא "לדפוק" את הלקוח. תחשבו על מיקרוסופט שמשחררת פעם בחודש ביום שלישי השני עדכוני תוכנה ואבטחה לווינדוס. עכשיו תחשבו איזה נזק יכול להיגרם אם העדכון לא תקין. זה כבר קרה בעבר גם לחברות אחרות כמו חברת מקאפי שעדכון שלה גרם למספר לא מבוטל של מחשבים לא להיות מסוגלים להתחבר לאינטרנט. אין באפשרותה של מיקרוסופט וגם של מקאפי לבדוק את כל סוגי הקומבינציות של סוגי החומרה ותוכנות שקיימות בשוק.
במעבדות הענק של מיקרוסופט ברדמונד קיימת דוגמית מייצגת של העולם האמתי אבל זה כמובן לא מתיימר לכסות במאת האחוזים את מה שיש. פה הפתרון הוא לשחרר את השינוי לאט ובזהירות. בהתחלה רק ל 1% מהמחשבים בעולם ואז להמתין ולראות מה קורה. אין תלונות? אין כתבות נזעמות בעיתונים? אפשר להתקדם ל-10%. מרכזי הסיוע לא מוצפים בלקוחות נזעמים? יופי אפשר להמשיך הלאה.
טיפ לסיום
אחת הסיבות המרכזיות למעבר לשיטת הבדיקה שיש לה את השם Testing in Production - בדיקה בזמן הייצור, ואת ראשי התיבות שבראש של כל נותני השירות, Tip, היא שאין זמן. חלפו עברו להם הימים שאפשר לעבוד במשך שלוש שנים על גרסה חדשה לתוכנה ורק אז לשחרר אותה לשוק. היום קצב השינוי הוא מאד מהיר. התחלנו עם אמזון אז נציין שהיא משנה את האתר שלה באופן רציף ויש אפילו חברות שכל תיקון שעושים המהנדסים מגיע ישירות ללקוחות.
צריך לסייג שזאת שיטה שמתאימה בעיקר למוצרים דיגיטליים. אף יצרן רכב לא יוציא לשוק רכב שלא בדק אותו לעומק במסלולי מירוץ ובמעבדות בטיחות. כמו כן אף יצרן של אבקת אוכל לילדים לא ישחרר אותה לקהל הרחב לפני שהוא מוודא שהיא מכילה את כל מה שצריך.
אבל יש קבוצה של אנשים שמזמן משתמשת בשיטה הזאת. מדי פעם מישהו מהקבוצה הזאת משחרר לאוויר הציבורי בלון ניסוי. בדרך כלל זה גורם אלמוני שמודיע לעיתונות משהו בסגנון שתוכנית מהפכנית נשקלת באוצר של הורדת מחירי המכוניות ב 50% יחד עם העלאת המס הדלק ב 100%. אחרי השחרור יושבים אותם גורמים אלמונים ורואים איך מגיב עם ישראל ולפי זה מחליטים האם להמשיך בתוכנית המקורית או כמו שבדרך כלל קורה, רק להעלות את המס על הדלק ב 100%.
לניר כץ יש בלוג בשם החיים על פי ניר
