מסמכי כיפור: "הישראלי שינה דעותיו על הערבי"

הממשלה "מגוננת" על הציבור הישראלי ממוראות מלחמת יום כיפור , ארצות הברית מקווה שצה"ל לא יחריב לחלוטין את צבאות מצרים וסוריה, והישראלי שינה לחלוטין את דעותיו על הערבי. כל אלו - ועוד הרבה יותר - עולים ממאגר "מסמכי קיסינג'ר", שעלה הלילה (ב') ברשת כמאגר דיגיטלי.

ויקיליקס השיקה מאגר מסמכים דיגיטלי בשם "הספרייה הציבורית של הדיפלומטיה האמריקנית", שלדברי הארגון מכיל נכון להיום שני מיליון מסמכים סודיים לשעבר. בין המסמכים ניתן למצוא את "מברקי קיסינג'ר", כ-1.7 מסמכים דיפלומטיים מ-1973 עד 1976, תקופת כהונתו של הנרי קיסינג'ר כמזכיר המדינה. הם כוללים גם מברקים שנשלחו משגרירות ארה"ב בישראל בתקופת מלחמת יום כיפור, המתארים את המלחמה. על פי ויקיליקס, תשדורות אלה הותרו לפרסום על ידי מחלקת המדינה כבר ב-2005.

"האוסף כולל את המעורבות הדיפלומטית או המודיעינית האמריקנית ואת הדיווחים האמריקניים על כל מדינה בעולם", נכתב בהודעת ויקיליקס. הארגון הסביר כי המאגר, שנקרא בקיצור PlusD (Public Library of US Diplomacy), נסמך על כמה סוגי מקורות: הדלפות, חומר שפורסם בעקבות החוק לחופש המידע ומסמכים שמחלקת המדינה מתירה לפרסום באופן שיטתי.

בין המסמכים הרבים גם מברקים שהעבירה שגרירות ארה"ב בישראל לוושינגטון בזמן המלחמה. השגריר אז, קנת קיטינג, הציג ניתוחים והשערות לגבי מהלך המלחמה והשפעתה. במבט בדיעבד, נראות רבות מהבחנותיו מדויקות. הוא גם רומז לכך שבתחילת ימי המלחמה שיקרה הממשלה לאזרחים, ולא סיפקה לציבור את המידע האמיתי על שמתרחש בקרב. הנה כמה מהמסמכים:

8 באוקטובר 1973

הסיווג: סודי

כיום: לא מסווג

1. עם כניסתנו ליום השלישי למלחמה, אני מאמין שיהיה זה בטוח למדי לומר שישראל הולכת לנצח בה.

2. היום הוא כנראה היום הקריטי...

3. דבר אחד הולך ומתבהר: מספר הנפגעים הישראלים בשתי החזיתות עולה. חומרת הגורם הזה מורגשת בעובדה שהממשלה לא מדווחת לאזרחיה על כך (והיא גם לא נותנת לנו מידע עובדתי על כך). אני מאמין שכשירגישו בישראל את מלוא עוצמת ההשפעה של מחיר הדמים, האופציות של ממשלת ישראל יצטמצמו: האומה תצפה להכרעה נחרצת במלחמה ולמצב אחרי המלחמה שיהיה בטוח לישראל.

דוד אלעזר ויצחק חופי (משמאל)(צילום: דוד רובינגר, לע"מ)

(צילום: שלמה ארד, לע"מ)

4. ממשלת ישראל גם מגוננת על הציבור מפני חומרת הקושי שניצב בפני צה"ל. ברור שהממשלה מנסה כך לשמור על המוראל... ייתכן שהיא גם מנסה לשמור את ירדן מחוץ למלחמה.

5. ברגע שנבין טוב יותר כמה זמן תיארך המלחמה ומה יהיה מחירה לישראל, נוכל לשפוט טוב יותר את הכיוון שבו יכולה ממשלת ארה"ב לנסות להנחות את המדיניות הישראלית.

9 באוקטובר 1973

הסיווג: סודי

כיום: לא מסווג

1. בזמן שהמזל של ישראל במלחמה משתנה לטובה, מתקרב הרגע שבו עלינו להחליט אם וכיצד ארה"ב תפעיל את השפעתה על הפעולות של ישראל, שישפיעו על המצב באזור אחרי המלחמה.

2. שמענו מאנשי קשר ישראלים שהממשלה סופגת ביקורת גוברת באופן פרטי על כך שלא נקטה פעולות צבאיות מקדימות לפני התקיפה הערבית ב-6 באוקטובר ועל כך שלא העבירה כוחות קודם. אנחנו לא יכולים לשפוט עד כמה נרחבת הביקורת הזו. בכל מקרה, אם, כפי שאנחנו חוששים, מספר הנפגעים במלחמה הזו גבוה, הביקורת תתפשט כשיתברר מספר הנפגעים. ועם הבחירות המתקרבות גולדה תהיה במצב רגיש.

אריאל שרון ודוד אלעזר(צילום: דוד רובינגר)

עזר ויצמן במהלך המלחמה(צילום: דוד רובינגר)

3. יש כבר קריאות בתקשורת להכות בסוריה ובמצרים כדי לפצות על כך שישראל אפשרה לעצמה להיות קורבן להתקפות ערביות. לחץ על גולדה עשוי להביא לאחד משני תסריטים:

א. ישראל תסלק את הכוחות המצרים והסורים בחזרה מעבר לקווי הפסקת האש שלפי 6 באוקטובר, ואז תחסל אותם בתוך שטחי מצרים וסוריה ותכבוש שטח נוסף.

ב. ישראל תסלק את הכוחות המצרים והסורים בחזרה מעבר לקווי הפסקת האש שלפי 6 באוקטובר ואז תחזיר את כוחותיה לשטחה אבל תמשיך בהתקפות אוויריות על מטרות צבאיות בתוך מצרים וסוריה במשך 2-3 ימים נוספים.

4. מנקודת מבט של ארה"ב, הרס ישראלי מסיבי של מכונות המלחמה המצרית והסורית בסיום המלחמה הזו, אין בו שום יתרון נראה לעין. אפשר לטעון שחלק מהקשיים בהשגת הסדר מדיני בעקבות מלחמת 1967 נובעים מהתחושה הערבית שלישראלים היה מזל ושהערבים לא הובסו באופן מוחלט.

5. החיסרון, מנקודת המבט של ארה"ב, של הרס ישראלי מסיבי של מכונות המלחמה המצרית והסורית, וכמובן כל כיבוש ישראלי של שטח נוסף, נראה ברור: נזק עלול להיגרם לסיכוי כלשהו להסדר ערבי-ישראלי וישראל עלולה לאבד כל יתרון שיצטבר בהכרה הבינלאומית בעובדה שישראל הייתה קורבן של תוקפנות במלחמה האחרונה הזו.

"לישראל אין כוונה לכבוש שטח נוסף"(צילום: לע"מ)

(צילום: משה מילנר, לע"מ )

6. התסריט האופטימלי שאני רואה מנקודת מבט של האינטרסים של ארה"ב, יהיה שישראל תכריז מיד, לפני סיום המלחמה, ש:

א. ישראל מבקשת רק להסיג את הכוחות המצרים והסורים לקווים שלפני 6 באוקטובר. לא למחוץ את מצרים וסוריה.

ב. ישראל תפסיק לירות ברגע שזה יושג והצד השני יפסיק גם.

ג. לישראל אין כוונה לכבוש שטח נוסף.

ד. ישראל תמשיך לאחר המלחמה לרצות להשיג הסכם שלום עם מצרים סוריה וירדן שבו בין השאר, ישראל תסיג כוחותיה משטחים שנכבשו במלחמת יוני 1967 לגבולות בטוחים ומוכרים.

7. מהסיבות שנכתבו למעלה, הסיכויים לגרום לממשלת ישראל להשמיע הצהרה כזו אינם טובים. אבל אני חושב שאנחנו חייבים לנסות. ישראל תלויה בנו למנוע לחץ להפסקת אש לפני סילוק הכוחות המצרים הנותרים ממזרח לתעלה וישראל זקוקה אחרי המלחמה הזו לציוד צבאי נוסף מאיתנו וזה פועל לטובתנו. אם נחליט לנקוט בדרך זו, אני מאמין שנוכל להתחיל בהתייעצויות עם הישראלים במהירות...

12 באוקטובר 1973

הסיווג: סודי

כיום: לא מסווג

1. לא הייתה לנו ההזדמנות בימים האחרונים ללמוד על העמדות הפרטיות של ההנהגה בישראלית בנושאים הללו, אבל הישראלים שאיתם שוחחנו, לרבות קציני צבא, ביטאו שינויים מסוימים ביחס כלפי הערבים, במקביל לגידול בביטחון העצמי של המצרים. לדוגמא, הישראלים אומרים שהם חייבים לחשוב מחדש על ההנחות הקודמות שלהם לגבי האופי הערבי, אומץ לבו, יכולתו ללמוד טכנולוגיה מודרנית ויכולתו לתכנן, לתאם ולשמור סודות.הם התרשמו מהאסטרטגיה המצרית-סורית וממאמציהן במלחמה עד כה.

2. זה לא מבשר טובות לגבי העתיד של מאמצי השלום במזרח התיכון, אבל השינוי עשוי לעזור לפחות מהיבט אחד: יחסם של הישראלים לערבים יפסיק להיות יחס של התנשאות כפי שהיה בעבר.

"מלחמה טעונה באווירה וברגשות"(צילום: לע"מ)

3. הישראלים עוקבים בדריכות אחר התיאורים המצרים והסורים של מטרות המלחמה. הם מעוניינים ברמזים מקהיר ודמשק שהמטרה אינה הרס ישראל, אלא רק שחרור השטחים שישראל כבשה ב-1967.

4. היכולת של הישראלים לבחון את הערבים באופן חדש עלולה להיות זמנית, כיון שמלחמה טעונה באווירה וברגשות, במיוחד אם מספר ההרוגים עולה.

5. מצרים החדשה, בעלת ביטחון עצמי, עשויה אולי לעמוד מול ישראל במשא ומתן ישיר, כפי שהוכיחה את עצמה בעיני עצמה עם כיבוש קו בר-לב. אם מצרים תהיה מוכנה להיכנס לשיחות ישירות בלי תנאים מוקדמים תהיה לזה כמובן השפעה על ממשלת ישראל, אבל קשה לשער עד כמה. זה נכון שלפני המלחמה התחילה היו כאלה בישראל, כולל משה דיין, שהרהרו באפשרות לחדש את המאמץ הישראלי להשיג הסכם ביניים עם מצרים. אני חושש שהעובדה שישראל הייתה קורבן למתקפת הפתע תשנה את כללי המשחק.

6. מוקדם לקבוע, אבל ההתרשמות שלנו היא שההשפעה של המלחמה על דעת הקהל עד כה חיזקה את העמדות המתונות והקיצוניות של הדוברים. יש אמנם קולות האומרים שהמלחמה הוכיחה שקווי הפסקת האש של 1967 אינם בטוחים, אבל מרבית הקולות הם מנוגדים.

7. על רקע זה הנטייה בישראל תהיה קרוב לוודאי לעמוד על השלכת המצרים מעבר לתעלה כעניין עקרוני.

8. אם המצרים יביעו נכונות לדבר עם ישראל ואם בזמן זה ישראל תהיה עייפה ממאמצי מלחמה, המסר המצרי לישראל עשוי לשנות את המצב לחלוטין וזה ראוי לניסיון.

Read this article in English