"יש כאן משהו לכל אחד"

אליזבת' מוסר, בת 25 מאטלנטה, ג'ורג'יה משתתפת בתכנית "עוצמה". במהלך השנה שלה בישראל התנדבה בעיר חיפה למשך שלושה חודשים כחלק מהתכנית.

אומרים שגיוון הוא טעם החיים, ובכל מה שאמור בטעמים, אני אוהבת לגוון. במסגרת השתתפותי בתוכנית "מסע עוצמה" התנדבתי בגן החיות בחיפה, במועדונית, בתיכון קיבוצי, מרכז מחשבים, במוזיאון המדע ובמרכז קהילתי לאזרחים ותיקים. החברים שלי כאן התנדבו גם בבתי ספר רבים, מקלטי נשים וארגונים פוליטיים.

השבוע אני מתחילה להיפרד מהאנשים איתם התנדבתי כאן בחיפה. שזה משוגע לכשעצמו, מרגיש לי כאילו רק הגעתי לעיר הנפלאה הזו. למעשה, היה זה רק לפני כמה שבועות. בתקופת זמן כה קצרה הפתעתי אפילו את עצמי בעומק מערכות היחסים שפתחתי כאן.

בחיפה יש אנשים נפלאים, נופים עוצרי נשימה וכנראה את הפלאפל הכי טוב בארץ ויותר. אך המפתח האמיתי לזמן המדהים שלי כמתנדבת כאן היה מגוון הקהילות והחוויות שהעיר הזו והאנשים שבה היו עבורי.

יש כאן משהו לכל אחד. אף אחד מהקשרים הללו לא יכלו להתפתח ללא ההדרכה וההכוונה המדהימה של שותפות חיפה- בוסטון. בזכותם, מתנדבי תכנית "עוצמה" יכלו לבחור בין מגוון רחב של אפשרויות התנדבות. החיבור הראשוני הזה היה קריטי וצוות השותפות סייע לחבר בין הארגונים השונים שהיו זקוקים לנו כמתנדבים לבין היכולות שלנו ותחומי העניין שלנו כמתנדבים.

סרטון סיכום ופרידה מהארץ:

בגן החיות, נהנתי להכיר את העובדים תוך כדי טיפול מסור בחיות (כלומר לנקות כלובים) וכבונוס נוסף, אוצר המילים שלי בעברית בכל הקשור לחיות השתפר פלאים. המקום בו העברית שלי השתפרה באמת הוא בית הספר היסודי בו מרבית הילדים ידעו מעט (אם בכלל) אנגלית.

תוך כדי שאני מסייעת להם בשיעורי הבית, משחקת איתם במשחקים ופרויקטים באמנות, פיתחתי קשרים עמוקים עם ילדים שפרחו מתשומת הלב החיובית והאהבה שהם מקבלים במהלך השעות הללו. בתחילת יומנו שם, הפנים של כולנו מוארות ממש כפניהם.

אחת מילדות הגן, מזל, ואני התחלנו בשגרה עם הגעתנו, בה אנו עומדות בשני צידי מסדרון בית הספר והיא רצה לקראתי, קופצת לזרועותי, ואנו מסתובבות. בזכות הברכות הלבביות בתחילת היום, אנחנו יודעות שהיום שלנו התחיל כמו שצריך.

במרכז לאזרחים ותיקים, נראה שלכל חבר יש סיפור חיים מדהים משלו. הם מגיעים למרכז מספר פעמים בשבוע, מקבלים ארוחת בוקר וצהריים במהלך אותם ימים. אני התרכזתי בלשפר את יכולות השירות שלי ושוב, שיפור אוצר המילים שלי, הפעם בכל האמור באוכל.

בין בינגו ושש-בש נהנינו משיחות מדהימות שלהן ציפיתי כל שבוע. האזרחים הותיקים בישראל באמת חוו הכל. מילדותם (במקרים רבים במדינות שונות) דרך ההיסטוריה העשירה והדינמית שעיצבה את ביתם הנוכחי. לפעמים דיברנו על מלחמה, עלייה, השואה.

"אני אתגעגע לחיפה. אני אחזור. לעיתים קרובות".

לפעמים הרגשתי כאילו אני מדברת עם סבתא שלי, כשהם חקרו אותי על בחורים ועל כמה ילדים יהיו לי בעתיד. ובמקרים רבים, ישבנו, מודים זה על חברת זה, ושיחקנו דומינו. עובדה: אני עדיין לא מבינה מה הפואנטה בדומינו.

אני אתגעגע לחיפה. אני אחזור. לעיתים קרובות. אך עצוב לי שהזמן שלנו כמתנדבים כאן הסתיים. קיבלתי כל כך הרבה, מה שנראה לי הפוך לחלוטין. נכון - לימדתי אנגלית, וחיבקתי והגשתי מזון ללמורים. אך במרבית הימים מצאתי שאין איזון בין מה שנתתי ומה שקיבלתי - שהמאזניים נוטים לטובת האחרון.

אנשים הציעו לי אוכל ללא הפסקה, לקחו אותי לטיולים מגניבים, הכניסו אותי לחייהם ומשפחותיהם. כחלק מעבודת ההתנדבות שלי השתתפתי במרוץ מכוניות מיני גולף, קישטתי קאפקייקס במסיבת פורים, נמנמתי עם ארנב, שיחקתי משחקי קלפים ללא הפסקה, רקדתי על הבמה ושיחקתי כדורגל. זה כמעט תמיד היה כיף, חדש ומתגמל. אני מקווה שיכולתי להיות משמעותית לכמה אנשים כאן, אך בטוחה שהאנשים כאן היו משמעותיים עבורי.

אני כבר לא יכולה לחכות לחזור לכאן.

אלפי צעירים יהודים מרחבי העולם מתנדבים מדי שנה בישראל בתכניות שונות, במסגרת

פרויקט 'מסע' של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית. אחת התכניות הנתמכת על ידי פרויקט 'מסע' היא "עוצמה". התכנית מציעה לבוגרי אוניברסיטאות מצפון אמריקה חוויה ייחודית בישראל, שמשלבת פעילות התנדבות, שירות לקהילה והתמחות מקצועית.

במהלך שהותם בארץ, משתתפי "עוצמה" לומדים עברית באולפן, מתנדבים בערים שותפות לקהילותיהם במסגרת פרויקט 'שותפות ביחד' של הסוכנות היהודית ומתמחים בהתאם להכשרתם המקצועית.

עד היום הגיעו לישראל במסגרת פרויקט מסע כ-70,000 צעירים יהודים מ-60 מדינות. בתום התכנית, חלק מבוגרי מסע מחליטים לעלות לישראל. אלה ששבים לארצותיהם, הופכים לשגרירים נאמנים של ישראל בחו"ל ולפעילים בקהילות היהודיות.

• לאתר מסע בישראל לחצו כאן.   
• לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
• להיכרות עם תוכנית "מסע בישראל" לחצו כאן.