שתף קטע נבחר
 

ראש ממשלת ישראל לנאצר: "מעריצים אותך"

במה עסקה חלופת המכתבים המפתיעה בין משה שרת לבין שליט מצרים ב-1954? מה היו התנאים של ישראל להפשרת היחסים? מה העסיק את מלך ירדן בתום מלחמת העצמאות? ומה הייתה השעה בישראל אחרי קום המדינה? לקראת יום העצמאות עלו לרשת מאות מסמכים, תעודות, צילומים וסרטונים מהארכיון

בדצמבר 1954 קיבל ראש הממשלה משה שרת פנייה מפתיעה משליטה הטרי של מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, שביקש לפתור בדרכי שלום את המחלוקות בין שתי המדינות. כבר אז, ובוודאי אחרי שחלפו כמעט 60 שנה, תשובתו של שרת לנאצר הייתה מפתיעה לא פחות: "רבים מאיתנו מעריצים את האידיאליזם הנועז שלך ואת דבקותך במשימה, ומאחלים לך הצלחה מלאה בהשגת שחרור ארץ הנילוס משרידי השלטון הזר ובקידום המוני העם המצרי אל עידן של התחדשות חברתית ורווחה כלכלית".

 

 

משה שרת עם גולדה מאיר במעמד הכרזת המדינה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
משה שרת עם גולדה מאיר במעמד הכרזת המדינה(צילום: AFP)

 

המסמך הזה, כמו עוד רבים אחרים, מתפרסם בימים אלה לקראת יום העצמאות ה-65 והועלה לרשת על ידי ארכיון המדינה והמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח). הארכיון כולל מאות מסמכים, תעודות, צילומים וסרטי וידאו וקול, והמכתב ששלח שרת לנאצר הוא אחד הממצאים המרתקים שבהם. היה זה שנתיים אחרי מהפכת הקצינים במצרים, וזמן קצר אחרי שנאצר הדיח מתפקיד הנשיא את הגנרל מוחמד נגיב. שרת כיהן כראש ממשלת ישראל מאז פרישתו הראשונה של דוד בן גוריון מהתפקיד שנה קודם לכן.

 

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

 

"המסר שלך, שהועבר באמצעות שליח מיוחד השוהה עתה בפריס, הובא לידיעתי", ציין שרת במכתב. "בסיפוק רב רשמתי לפניי שאתה מבקש להגיע לפתרון הבעיות העומדות על הפרק בין מצרים לישראל בדרכי שלום. אנו סמוכים ובטוחים כי אתה חותר להשגת השלום והקדמה, ומבין היטב כי האחד תלוי במשנהו. מטעם זה אנחנו מייחלים לעדות מוחשית יותר שאתה וחבריך מכינים את הקרקע להסדר אפשרי עם ישראל על ידי הכשרת דעת הקהל שלכם להתייחס בחיוב לחשיבות הראשונה במעלה לשלום במזרח התיכון".

 

אבל שרת מתנה את הפשרת היחסים בשני נושאים. הראשון נוגע לפתיחת תעלת סואץ לאניות המפליגות לישראל וממנה, והשני נגע לפרשת "עסק הביש", שהמעורבים בה עמדו באותו זמן לדין בקהיר: "לא אוכל להגזים בהדגשת חומרת העניין. אני מקווה בכל לבי ומאודי שלא ייגזרו עונשי דין מוות".

 

שנתיים לאחר מכן, כששרת כבר לא היה ראש ממשלה, יצא צה"ל למבצע קדש אחרי גיבוש קואליציה עם צרפת ובריטניה, והתברר שעמדתה של ישראל בנוגע לשלטון הזר במצרים שונה דרמטית ממה שטען שרת במכתבו לנאצר.

 

שביתת הנשק עם ירדן: שרת אצל עבדאללה

מסמך אחר הקשור לשרת נכתב כחמש שנים קודם לכן, עם תום מלחמת העצמאות. מדובר בתיעוד בגוף ראשון של שרת, שר החוץ דאז, שביקר ב-5 באוקטובר בארמונו של מלך ירדן עבדאללה בנוגע להסכמי שביתת הנשק. 

 

מבצע דני לכיבוש רמלה. "מה עם הפליטים?" (צילום: דוד אלדן, לע"מ) (צילום: דוד אלדן, לע
מבצע דני לכיבוש רמלה. "מה עם הפליטים?"(צילום: דוד אלדן, לע"מ)

 

"המלך קיבלנו בנוכחות ראש הממשלה. שאל לשלום הנשיא ויצמן וראש הממשלה בן גוריון", נכתב במסמך. "היו חילופים של 'דברי שלום ואמת' ועברנו לחדר האוכל. השיחה הייתה על דא ועל הא, מסביב לעניין ולא לעניין עצמו. רק פעם אחת נגע המלך בנקודה כאובה כששאלני כמעט בלחישה מה יהא על רצועת עזה ואם בדעת המצרים להישאר שם. עניתי שכוונות המצרים אינן ידועות לנו עדיין".

 

בהמשך הגיעו השיחות לשאלה הרגישה שתלווה את המזרח התיכון עד ימינו: "המלך עורר את שאלת הפליטים. אמרתי כי ידוע לנו על כוונות מצד ארצות הברית להקדיש סכומים גדולים ליישובם בארצות השכנות. הוספתי כי מצדנו נוכל לסייע להגדלת הסכומים המיועדים לעבר הירדן כדי להבטיח שעניין הפליטים ישמש מנוף לפיתוחה הכללי של מדינת הוד-מלכותו למען תהיה למדינה פורחת ורבת-כוח. המלך לא הגיב".

 

חוות הדעת על אודות תרגום השם "ישראל" לערבית (צילום: ארכיון המדינה ) (צילום: ארכיון המדינה )
חוות הדעת על אודות תרגום השם "ישראל" לערבית(צילום: ארכיון המדינה )

הפקודה שקבעה את שעון ישראל (צילום: ארכיון המדינה ) (צילום: ארכיון המדינה )
הפקודה שקבעה את שעון ישראל(צילום: ארכיון המדינה )

 

מה השעה בלונדון?

באתר נמצא צילום של העיתון הרשמי הראשון של הממשלה הזמנית, מייד אחרי קום המדינה. הוא כולל את פקודת סדרי השלטון והמשפט מ-21 במאי 1948, פחות משבוע אחרי הכרזת המדינה, שבה מודיעה המועצה הזמנית הן על כך שדוד בן גוריון הוא ראש הממשלה,

והן על כך שבישראל קיים מצב חירום.

 

כמו כן נקבע באותה הזדמנות השעון הרשמי של המדינה הצעירה כך שיקדים בשלוש שעות את שעון גריניץ' עד 31 באוקטובר אותה שנה.

 

מסמך נוסף באתר נגע לוועדה מיוחדת שהתכנסה ערב הקמת המדינה כדי לדון בתרגום השם "ישראל" לערבית. ההחלטה הייתה לדחות את ההצעות "ציון" ו"פלשתין" ופשוט להשאיר את השם "ישראל". שני נימוקים מעניינים היו להחלטה הזאת.

 

על פי הראשון, חברי הוועדה סברו ש"השם טבעי, מושרש במסורת הערבית ויובן כמקובל". השני הוכיח את עצמו כרלוונטי במיוחד: "יתכן כי המדינה הערבית בארץ ישראל ייקרא (הטעות במקור) גם להבא 'פלשתין', דבר העלול לגרום לערבוביה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
נאצר. מחמאות מהציונים
צילום: איי פי
משה שרת. ביקור בירדן
צילום: לע"מ
מומלצים