פציעה במהלך העבודה: מה מגיע לכם ולמי פונים
נקלעתם לתאונה בדרך חזרה מהעבודה או נפצעתם במהלכה? לקיתם במחלה בעקבות המקצוע שבו אתם עוסקים או שאתם נאלצים להתמודד עם השלכות רפואיות ארוכות טווח בשל אופי העיסוק? בדקנו מה מגיע לכם ולמי אתם צריכים לפנות. מדריך
תאונות, למרבה הצער, הן חלק מהחיים, ורבים מאיתנו עלולים להיפגע בתאונה כלשהי. אבל מה קורה כשנפצעים בתאונות במהלך העבודה? בשבועות הקרובים נציג לפניכם מדריכי התמודדות עם תאונות עבודה ונבחן את זכויות העובדים וחובות המעסיקים.
כתבות נוספות על תאונות עבודה בערוץ הקריירה :
- המחיר המגוחך שמשלמים על מוות בעבודה
- נחבל בדרך מבית הכנסת לעבודה: תאונת עבודה?
- שליח נורה במשלוח - האם זו תאונת עבודה?
- עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet
באמצעות עו"ד גיל עטר, שותף במשרד עו"ד נשיץ ברנדס המתמחה בנזיקין; עו"ד ענת קאופמן, המתמחה בדיני נזיקין; עו"ד ערן יעקובוביץ, שותף במשרד עו"ד יעקובוביץ ושות' העוסק בדיני ביטוח ונזיקין; ועו"ד רומי הוניג, שותפה בחברת עו"ד לביא-הוניג המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, הכנו עבורכם מדריך משפטי לנפגעי תאונות עבודה.
עו"ד רומי הוניג מציינת שהמוסד לביטוח לאומי מעניק גמלאות למי שנפגע בעבודה. לדבריה, פגיעה בעבודה יכולה להיות תאונת עבודה, מחלת מקצוע או פגיעה מסוג מיקרו-טראומה. תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. גם תאונה בדרך לעבודה יכולה להיות מוכרת כ"פגיעה בעבודה," וכך גם תאונה שאירעה במהלך פעילות נלווית לעבודה. לדוגמא: שבר ביד עקב נפילה, התקף לב, אירוע מוחי, התאבדות .'וכו
מחלת מקצוע מוגדרת כמחלה שבה לקה עובד עקב עבודתו אצל מעבידו, או עובד עצמאי עקב עיסוקו במשלח ידו. למשל: מחלות הנגרמות מעבודה עם מכשירים רוטטים, מחלות קרינה, אזבסטוזיס וכדומה.
פגיעה מסוג מיקרו-טראומה היא ליקוי שנגרם לעובד עקב סדרה של פגיעות זעירות, שכל אחת מהן גרמה לנזק זעיר בלתי הפיך עד שהתהווה, במצטבר, לליקוי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. לדוגמא: צרידות אצל מורות, תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) אצל קלדניות, "טניס אלבו" אצל צבעים.
אפשר לתבוע את הביטוח הלאומי ואת המעסיק יחד
אדם שנפגע בתאונת עבודה מבוטח על ידי המוסד לביטוח לאומי, שמטרתו לשמור על זכויות הסוציאליות של הנפגע. עו"ד הוניג מציינת כי לעובד שנפגע בעבודה יש אפשרות לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את המעסיק. עם זאת, בתביעה נזיקית מול המעסיק יש להוכיח שהתאונה נגרמה מרשלנות שלו.
לדברי עו"ד עטר, "אם הטענה היא שהמעביד התרשל, ניתן לתבוע אותו או כל צד אחר שהיה מעורב בתאונה. למשל: במקרה של תאונה בגלל מכונה, שעה שנטען כי המכונה הייתה פגומה, ניתן לתבוע גם את יצרן המכונה. התובע חייב להוכיח רשלנות של הנתבע ואין מדובר באחריות מוחלטת. יש לקחת בחשבון אפשרות סבירה לטענה של הנתבע כי העובד התרשל גם הוא.
עו"ד הוניג מסבירה כי בידי עובד שנפגע בעבודה יש אפשרות להגיש למוסד לביטוח לאומי גם תביעה לקבלת קצבת נכות כללית. אולם, התנאים לקבלת קצבת נכות כללית מחמירים יותר והקצבה עשויה להיות נמוכה יותר, מאחר שגמלת נפגעי עבודה נגזרת משכרו של העובד. מעבר לכך, אדם שנקבעה לו נכות רפואית שאינה עולה על 40% לא יהיה זכאי לקצבת נכות כללית.
לדבריה, הפיצוי הכספי שעשוי להיפסק נגד המעסיק הוא גם בגין נזקים ממוניים. לרוב מדובר בפונקציה של שיעור הנכות הקבועה שתיוותר אצל התובע, לפי קביעת מומחה רפואי והשפעת התאונה על ההשתכרות בפועל של התובע או כושר ההשתכרות שלו; וגם פיצוי בגין נזק לא ממוני שמכונה "כאב וסבל".
הפיצוי בגין נזקים ממוניים הוא גם בגין נזקי עבר וגם עבור נזקים עתידיים (למשל: פיצוי בגין הוצאות רפואיות, או בגין עזרת הזולת או בגין הוצאות נסיעה מוגברות). נזקים אלה מחושבים בחישוב גלובלי או בחישוב שמבוסס על מכפלת השכר בשיעור הנכות התפקודית שיש לתובע לפי קביעת בית המשפט.
עו"ד עטר מסביר כי "לשני אנשים שייפגעו באופן זהה ותהיה להם נכות רפואית באותו שיעור, יכול בית המשפט לקבוע פיצוי שונה - אם ישתכנע כי השיעור של הפגיעה התפקודית של כל אחד מהם שונה". כך, למשל, פסנתרן שמתפרנס מהיותו פסנתרן ונפגע באצבעו, לעומת עובד הוראה שנפגע באצבעו באותה פגיעה בדיוק, עשויים לקבל פיצוי אחר.
אם התאונה גם הוכרה כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי, אז מכל פיצוי שיזכה התובע ינכו את תגמולי הביטוח הלאומי שהתובע קיבל ו/או יקבל ו/או זכאי היה לקבל, לו פנה למוסד לביטוח לאומי. אם לא נותרה נכות צמיתה בגין תאונת עבודה, הפיצוי שעשוי להיפסק נע בין אלפי שקלים בודדים לבין 20־30 אלף שקל.
הידיעה המלאה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"