"לא ידוע מה כמות האלכוהול שגורמת לנזק לעובר"

לו ידעו עוברים לדבר, אין ספק שרבים מהם היו רוצים לנהל דיאלוג קצר עם פרופסור גידי קורן. אחד אחד הם היו מתייצבים במרפאה שלו בבית החולים לילדים בטורונטו שבקנדה ואומרים לו: "תודה שאני כאן בזכותך". בתור שהיה משתרך לפני המרפאה היו עומדים אלפים.

כמה וכמה עוברים תוצרת ישראל מהשנים הרלוונטיות היו אומרים לו, כבדרך אגב, תודה גם על המוסיקה של שובי דובי, ועל סיפורי העכבר פיץ, ועל הלחן של "פתאום קם אדם ומרגיש כי הוא עם" שאף אחד לא קורא לו "שיר בבוקר בבוקר". העוברים הללו היו קוראים לו גידי ולא פרופסור ומזכירים לו שהקים את רביעית "האחים והאחיות", והוא וודאי היה מוצא מילה טובה או חיוך לכל אחד מהם, כפי שרופאי ילדים טובים צריכים למצוא עבור המטופלים נמוכי הקומה שלהם.

כבר ביקרתם בערוץ הריון ולידה שלנו?

כך תדאגי לך ולעובר במהלך ההריון:

מש' הבריאות בהמלצות חדשות: כך תאכלי נכון בהריון

10 מזונות שחשוב לאכול בהריון - בשביל התינוק

מא'-ת': המדריך המלא לבדיקות גנטיות בהריון

הוא גם היה נבוך מהכרת התודה: בשעות המרתקות שביליתי עם קורן, מומחה בעל שם עולמי בסיכוני הריון ובתסמונת אלכוהול עוברי, פרופסור לפרמקולוגיה ולרפואת ילדים עם רשימת מחקרים, פרסומים ועיסוקים מסחררת - הדבר הבולט ביותר לעין היה סירובו העיקש להפגין מופעים של אגו או לטפוח לעצמו על השכם. במקום זה הוא בוחר בשמחת חיים ובאופטימיות מדבקת - אולי מפני שבסופו של דבר הוא בוחר בחיים.

עוד חדשות ועדכונים בפייסבוק של ynet

"חוששים מתרופות בהריון - שלא בצדק"

ולו עוברים יכלו לדבר עוד, מה היו אומרים? "פרוזאק בייבי", ספרו החדש של גידי קורן (שמאחוריו גם 20 ספרי ילדים פרי עטו), כתוב מתוך קולו המשוער של יצור אנושי בהתהוות, כזה שניחן באפשרות לשמוע ולהבין מה קורה סביבו - רק שאינו מסוגל להעביר את תגובותיו החוצה, אל העולם בו

ניצבת אמא-בהתהוות והיא מבוהלת נורא, כי מכל עבר מבלבלים אותה ואומרים לה מה לעשות בהריון שלה, שנוצר ממש בתחילתה של חברות עם בן זוג חדש.

יש מי שסבור כי עליה להיפטר ממנו מיד, בגלל הפרוזאק שהיא לוקחת והמומים האיומים שייגרמו לעובר. יש מי שחושב שהיא צריכה ליטול סיכונים. ויש מי שיודע אחרת, העובר שלה - ורק אותו אי אפשר לשמוע.

"פרוזאק בייבי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) כתוב כיומן מרתק ומכמיר לב שמתעד את שלבי התפתחותו השונים של יצור אנושי פרי המקרה. "רוב ההריונות בעולם המערבי לא מתוכננים", מאשר אבי הספר את מה שכולנו בעצם יודעים בסתר ליבנו, "וכמו בספר, מיליוני בני אדם נוצרים ברגע אחד של שכחה וחוסר זהירות, אחרי מסיבה מוצלחת ורווית אלכוהול, אבל מאז סוף שנות ה-50 במאה הקודמת, כשהחלו להיוולד התינוקות הראשונים לאמהות שנטלו תלידומיד בהריון והעולם הזדעזע מילדים מעוותים בלי גפיים, נוצרה מין תודעה ציבורית כוזבת שאסור להשתמש בתרופות בזמן ההריון כי הן מסכנות את העובר".

פרופ' גידי קורן: "להמון עוברים שהיו יכולים לחיות חיים טובים לא ניתנה הזדמנות"(צילום: בת-שבע קורן)

-אבל זה בדיוק מה שרוב האימהות הפוטנציאליות מדקלמות. אפילו אקמול הן חוששות לקחת.

" אז אני מבקש לתקן את הרושם בספר הזה: תלידומיד הייתה תרופה אחת מתוך אלפים שיש בשוק, ומתוך ים המחקרים על השפעות של תרופות בתחום רפואת הנפש על הריונות, לא עולה כלל תמונה של מומים או קשיים לעובר, לאם או להריון וללידה".

-כמו שירלי הגיבורה שלך ב"פרוזאק בייבי", נשים רבות מוצאות שכל הסביבה נכנסת להן לרחם כאילו היא יודעת טוב מהן מה מותר ומה אסור ומתי צריך לבצע הפלה.

"והתוצאה היא שלהמון עוברים שהיו יכולים לחיות חיים ראויים וטובים לא ניתנה הזדמנות. אני מאמין בכל לב

בזכותה של האישה להחליט החלטות על החיים הנוצרים בגופה, אבל לטובת כולם כדאי שההחלטות האלה יהיו חכמות ומושכלות ומודעות. למרבה הצער, בפרקטיקה אני נתקל שוב ושוב בהיפך הגמור: נשים שעבורן ההריון הופך לסיוט ומסכן את חייהן כי הן נמנעות מליטול נוגדי דיכאון או תרופות שמשככות חרדה - והתוצאה היא שהחרדה לא רק מעכירה את חיי האם אלא גם עוברת לעובר.

"נשים שעוברות חודשים ארוכים של עינויים פיזיים ולא מטופלות נכון, כי גם רופאים נדבקו בחשש המצמית מפני נזקים בלתי ידועים ולא מוכחים לעוברים. זה עצוב ומקומם, מיותר ומסוכן - ואפשר למנוע את רוב הסבל במידע ובמודעות ובטיפול מקצועי".

על הקו בין ישראל לקנדה - לטפל בסינדרום האלכוהול העוברי

עוד מעט יוכלו גם נשים הרות בישראל ליהנות מפרי המחקר, המידע והטיפול שפותחו במרפאת Motherisk לסיכוני הריון בבית החולים הנחשב לאחד הטובים מסוגו בעולם, Sick Children's Hospital בטורונטו. קורן הקים את המרפאה ב-1985 והיה חלוץ בתחומו: עד כה הספיק להכשיר רופאים מ-50 מדינות בעולם ולטפל באלפי הריונות וילדים.

בנוסף, רשמה המרפאה שלו השגים פורצי-דרך בבילוש רפואי: במחקרים שנעשו שם למדו אנשי המקצוע לזהות סימני רעלנים בשער הפלומתי של תינוקות בני יומם ובחלב האם, וכך לדעת בדיוק מה אירע בזמן ההריון - גם כאשר לא ניתן היה להשיג מידע מן האמהות.  

תוך כדי כך, הפך גם למומחה מטעם ממשלת קנדה לסיכונים לעובר כתוצאה משתיית אלכוהול ושימוש בסמים, לא לפני שרשם לעצמו, בחיוך, עוד שיא עולמי: המחזמר לילדים שהועלה על הבמה הכי הרבה פעמים בלוקיישן אחד. כן, בכל שבוע אנשי צוות וילדים מאושפזים בבית החולים בטורונטו מעלים הצגה מפרי עטו של גידי קורן, למילים שכתב ללחנים שלו עצמו, וכל שבוע נשמע ביניהם גם "שובי דובי" האלמותי.

ועכשיו תורנו, או תור הגעגועים: יש לאיש שנולד שנה אחת לפני המדינה נכדים בישראל, והוא מבקש לבלות כאן יותר זמן איכות. בעבורו פירוש הדבר שיש לעבוד קשה ולהקים באוניברסיטת תל אביב מרפאה ראשונה מסוגה בישראל, שתטפל תחילה בתלונה הכי פרוזאית של נשים הרות – הקאות – אבל גם בסינדרום אלכוהול עוברי.

גילוי נאות: מן המומחיות הזו אני מכירה אותו. לפני שמונה שנים אימצתי שני ילדים, ולאחר מסע ייסורים בין עשרות רופאים ומטפלים כדי להבין מה יש לבני וכיצד לטפל נכון במצוקות שלו, מצאתי באינטרנט, בלילה אחד ללא שינה, את פרופסור קורן שאישר את החששות הקשים מכל.

סינדרום אלכוהול עוברי פירושו שאישה הרה שותה את עצמה לדעת, והאתנול שבאלכוהול חודר דרך השליה ומשנה את מבנה המוח של העובר כך שמינקות ועד מוות צפויים לו תחלואים וקשיים במגוון מבהיל של תפקודים אנושיים: בשפה ובהכרה, בהתנהגות ובליקויים נוירולוגיים, בכשלים לבביים או בבעיות בכליות, ברגישות תחושתית או ביכולת לתקשר עם הסביבה, בעבריינות ובהריסת רכוש, בסיכויים מוגברים ללקות במחלת נפש כרונית ומה לא. לפעמים בכולם גם יחד ועוד - קשת של מאות תסמינים ומיליוני אופציות, מגוונות כפי שהמוח האנושי מגוון.

זה מה שקרה לבני כשגדל כעובר ברחמה של אישה אחרת, וזה מה שקורה לעשירית האחוז, בערך אחד מן האוכלוסיה במדינות המערב, ויקרה עוד ועוד ככל שהסובלנות החברתית כלפי נשים שותות אלכוהול תלך ותעלה.

התסמונת: לא מוכרת על ידי הממסד הרפואי בישראל

מן הסתם, זה מה שאירע גם במשך השנים למאות אם לא אלפי עוברים בישראל - אבל אין בה ולו רופא אחד שהוכשר לאבחן יילודים שלקו בתסמונת, או מרכז רפואי-טיפולי אחד שיודע מה לעשות עם עוללים, ילדים או בוגרים שיישאו אותה על גבם כל חייהם.

המחלה הכרונית אפילו לא מוגדרת כאבחנה רשמית המקובלת על הממסד הרפואי בישראל. ואין לה תרופה, וודאי לא שיקוי פלא כמו של מרי פופינס שיעלים את הכל. יש רק המון עבודה קשה וטיפולים תומכים וקוקטיילים של תרופות שיש להרכיב בזהירות, בתנאי שמוצאים רופאים שיודעים לזהות את הבעיה ולהציע עזרה.

"תסמונת אלכוהול עוברי היא מחלה קשה עם השלכות חברתיות איומות", הוא אומר. "זו הסיבה המובילה לפיגור בעולם המערבי. חוקרים סבורים שכמחצית מאוכלוסיית הכלא במדינות בהן אלכוהול מקובל מבחינה חברתית מורכבת מאנשים שלקו בתסמונת, רובם לא מאובחנים כי התסמונת עצמה זוהתה רק ב-1973. הסטטיסטיקה מספרת ש-80% מהחולים לא יוכלו לחיות בבגרותם חיים עצמאיים ללא עזרה, ושהעלות המוטלת על כתפי המדינה, לפחות בקנדה, של גידול ילד כזה עד גיל 18 היא מיליון וחצי דולר קנדיים".

ומה שהכי נורא וגם הכי נפלא: זו אמנם מחלה איומה אבל אפשר למנוע אותה לגמרי. פשוט - אם שותים, לא עושים ילדים. אבל כדי להגיע להכרה הפשוטה והבסיסית הזאת, נחוצות תוכניות מניעה כלל-ארציות וחינוך והכשרה וקמפיינים מפחידים ותקציבים ממשלתיים ורופאים שמזהירים נשים עוד לפני האולטרה-סאונד הראשון, ודודות טובות כמו של שירלי, גיבורת "פרוזאק בייבי", שינזפו בנשים הרות שמתפתות ולו לכוס יין אחת.

-בישראל לא יודעים כמעט כלום על התסמונת. סטודנטים לרפואה מספרים שלומדים על זה במשך רבע שעה, והכל נורא תיאורטי כי אומרים להם שבישראל אין דבר כזה.

"זו טעות גדולה. היא נוצרה כנראה כשהיינו חברה קטנה והומוגנית למדי של אנשים ששתו מיץ תפוזים במסיבות ועשו 'לחיים' עם טמפו. אבל המארג החברתי השתנה: גם בעלייה של אנשים מארצות בהן שותים יותר, וגם בדור שעבורו אלכוהול הוא הכרח בכל מסיבה ומפגש חברתי, בכל פעם שהאנשים צעירים מאוד עם זמן פנוי מבלים יחד".

-ואותם אנשים וגם הממסד הרפואי בארץ יודעים לספר סיפורי אימים על תינוקות שנולדו כמכורים לסמים בגלל האמהות שלהן.

"המודעות הזאת מגיעה מסיפורי הזוועה של שנות ה-90 על הקראק בייביז, תינוקות שהיו צריכים לעבור גמילה פיזית כי נולדו מכורים. כן, גם סמים חודרים מבעד לשלייה, אבל האפקט שלהם שונה משל אלכוהול. אחרי שבועות מספר של גמילה פיזית בבית חולים, רוב התינוקות יגדלו

כבני אדם בריאים לגמרי. יהיה ביניהם אולי אחוז קטן של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה, אבל וודאי לא נזקים בסדר גודל מפלצתי כמו בתסמונת האלכוהול העוברי".

-אז מה עושים כדי להביא את הנושא למודעות ציבורית?

"ראשית עושים. התמזל מזלי וקיבלתי תרומה נדיבה שתאפשר להקים מרפאה באוניברסיטת תל אביב, וצריך להכשיר בה רופאים ואנשי מקצוע אחרים המטפלים ביילודים ותינוקות כדי שיידעו. וצריך לטפל. ובעיקר, צריך לחנך ואפשר לחנך כדי להוריד את רמת התחלואה, אם לא למנוע אותה לגמרי".

-כל שתייה של אלכוהול יכולה לגרום למחלה הזאת, או שצריך להשתכר עד אובדן הכרה כל יום בהריון?

"אנחנו לא באמת יודעים, למרבה הצער. יש כל כך הרבה משתנים שמשפיעים על יצירת המוח האנושי ברחם, שההמלצה הטובה ביותר שרופאים יכולים לתת היא להימנע לגמרי מאלכוהול - אבל לא להימנע ולא לפחד מתרופות, וודאי לא לקבל החלטות על גורלו של עובר רק מתוך פחד ולפני שמקבלים מידע וסיוע מקצועי".