שתף קטע נבחר

התעוורה בעין שמאל, המעסיק יפצה בחצי מיליון ש'

פועלת קטיף שעבדה בקיבוץ יגור, התעוורה בעינה השמאלית בעקבות פציעה ותבעה את הקבלן. בית המשפט פסק לטובתה פיצוי בסך חצי מיליון שקל

פועלת קבלן שנשלחה לעבודה בקיבוץ יגור לשם ביצוע קטיף בצל בשנת 2008, טענה כי באחד מימי הקטיף נאלצה להפסיק את העבודה לאחר שנפגעה בעינה מענף או מקל כשהתכופפה לאסוף את הבצל. כתוצאה מכך, התעוורה לחלוטין בעינה השמאלית. ביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לה גמלה.

 

 

אילוסטרציה (צילום: AP) (צילום: AP)
אילוסטרציה(צילום: AP)

 

הפועלת הגישה תביעה לפיצוי על נזקיה כנגד הקבלן, הקיבוץ וביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ - המבטחת של הקיבוץ. לטענתה, הקבלן לא דאג להגנתה, ואילו הקיבוץ לא דאג לטיפול נאות בשדה שבחזקתו.

 

בשונה מהאמור בטופס התביעה לביטוח הלאומי, בו הודה הקבלן כי הפועלת נפגעה בעינה במהלך הקטיף, בכתב ההגנה נכתב כי הפועלת כלל לא נפגעה בעבודה. לטענתו השדה היה נקי מענפים או מקלות, והתובעת סבלה מדלקת בעין עוד קודם לתאונה. בנוסף, הסביר שחתם על הטופס לביטוח הלאומי רק כדי לעזור לה.

 

עם זאת, בעדותו הודה כי העובדת התלוננה על מכה בעין, אך לטענתו לא ראה את המכה. הקיבוץ, שדבר התאונה נודע לו רק לאחר שהתביעה הוגשה, הבהיר כי מדובר בשדה מטופל היטב.

 

משקפי מגן - אמצעי פשוט וזול

השופטת אריקה פריאל קיבלה את התביעה נגד הקבלן ודחתה את התביעה כנגד הקיבוץ והמבטחת. בפסק הדין נכתב כי למרות שהתובעת לא הצליחה להוכיח שנפגעה מענף או מקל, אין חולק שנפגעה במהלך העבודה. זאת בין היתר נוכח הודאת הקבלן בפני הביטוח הלאומי ובעדותו.

 

גרסאות אלו, כך נקבע, אמינות יותר מהכחשותיו הגורפות בכתב ההגנה. אז, מסבירה השופטת, כבר היה לו אינטרס ברור שהתאונה לא תיחשב כתאונת עבודה - כיוון שבאותה עת לא היה מבוטח.

 

נפסק כי גם אם התובעת לא הצליחה להוכיח שהשדה לא תוחזק היטב, אין בכך בכדי להסיר את האחריות מהקבלן. זאת משום שהיה יכול למנוע את המקרה המצער בקלות, אילו היה נוקט באמצעי פשוט וזול - למשל אספקת משקפי מגן לעובדיו.

 

"מדובר בעבודה המבוצעת תחת כיפת השמיים, כשעיני העובדים חשופות למפגעים שונים - צמחיה קוצנית, חרקים ויבחושים, אבנים, חול, רגבי אדמה - שרוח נושבת או מעופם הטבעי יכולים לקרבם אליהם", כתבה השופטת. "בתנאי עבודה אלה, האפשרות של חדירת גוף זר לעין היא בגדר הצפוי, לא כל שכן אם העבודה מתבצעת כשהעובדת רכונה ופניה קרובות לפני הקרקע".

 

לאור העובדה שהקבלן לא סיפק לפועלת משקפי מגן, נקבע כי הוא האחראי הבלעדי לנזקי התובעת, כאשר הקיבוץ פטור מאחריות. זאת, משום שבשעת הקטיף הקבלן הוא ששלט על הקרקע והיה אחראי על תפעולה. התביעה נגד הביטוח נדחתה גם כן, לאחר שנקבע שהפוליסה של הקיבוץ לא מכסה את עובדי הקבלן.

 

באשר לסכום הפיצוי, השופטת קבעה כי בהתאם לחוות דעת המומחים, ולאחר קיזוז כ-281 אלף שקל שקיבלה הפועלת מהביטוח הלאומי, ישלם לה הקבלן כ-408 אלף שקל, הכוללים בין היתר פיצוי על הפסד השתכרות, כאב וסבל והוצאות רפואיות. בנוסף חויב הקבלן לשלם שכר טרחת עורך דין של כ-70 אלף שקל והוצאות משפט בסך 5,000 שקל, וכן הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל לקיבוץ וחברת הביטוח.

 

נזק שצריך לצפות?

עו"ד טל זהבי, העוסק בתחום הנזיקין, חולק על מסקנת בית המשפט, אשר הטיל את מלוא הרשלנות שהביאה לאובדן הראייה של התובעת על המעביד. "האם כניסה של גורם זר לעין במסגרת קטיף בצל הינו נזק שהמעביד היה צריך לצפות?", שואל עו"ד זהבי, ומשיב בשלילה. לדעתו, "לאור המסכת העובדתית של המקרה - אין ספק שהסוגייה תיבחן מחדש בערעור".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
העבודה בקטיף הבצל הסתיימה בתביעה
צילום: Index Open
מומלצים