בן גוריון פינת הוליווד: המנהיגים שלנו, תוצרת חוץ
האוסטרים עשו סרט על הרצל עוד לפני שהפך לגיבור לאומי, התספורת של בן גוריון הפכה לסמל מסחרי בקולנוע, ודמותה הקשוחה של גולדה מאיר קיבלה מקום של כבוד בהוליווד. לכבוד יום העצמאות, קבלו את המנהיגים שלנו - על המסך שלהם
אין זו אגדה
המפעל הציוני העסיק את הוגי הדעות, הפוליטיקאים וגם הקולנוענים עוד לפני שהתממש בדמותה של מדינת ישראל. באופן טבעי, היה זה בנימין זאב הרצל שמשך את תשומת לבם של האמנים, עם הזקן העבות והחזון המטורף של "אלטנוילנד". כאזרח אוסטרי - תמהוני לדעת רבים - היו אלה בני ארצו שהביעו בו עניין עוד לפני היהודים עצמם. כך ב"היהודי הנודד: חייו של תיאודור הרצל" שביים אוטו קרייזלר האוסטרי ב-1921, בהשתתפות אוטו באת' בתפקיד הרצל.
שנים עברו, מדינת ישראל קמה, והסיפור של הרצל הרגיש אם תרצו, קצת פחות אגדה. ארגון ציוני קנדה הפיקו מעין סרט תעמולה על חייו "תאודור הרצל - דיוקן חי" בכיכובו של לויד בוכנר (בסרט צצים גם הברון הירש, מקס נורדאו, דוד וולפסון ואחרים).
עוד ראיונות, כתבות ומבצעים מיוחדים - בעמוד הפייסבוק של ynet
אך ליהודי קנדה וישראל נכונה תחרות מצד האוסטרים - כן, דווקא הם - שהמשיכו להראות סימני גאווה הרצליאנים אחרי מלחמת העולם השנייה. ב-1973 יצא הסרט "אם תרצו אין זו אגדה", כשאת הרצל מגלם פינקס בראון השווייצרי. בצרפת, לעומת זאת, גילו בו עניין בעקבות מעורבותו של הרצל במשפט דרייפוס והשפעת האירוע עליו בסרט הטלוויזיה "פרשת דרייפוס" שביים איב בויסה. את העיתונאי הווינאי הרצל, גילם פטר פופלקה הצ'כי.
עומד על הראש
לדוד בן גוריון יש שארם מוזר שכזה. רעמת שיער בלתי אופנתית בעליל, שמזכירה כמה מדענים קולנועיים מוטרפים, והתיעוד המופלא של עמידות הראש שלו, עוררו את תשומת הלב הבינלאומית כלפי המנהיג. אהה, כן.. גם הוא גם האב המייסד של מדינת ישראל, שהקמתה נחשבת לנס גם בקנה מידה עולמי. על כן, אין פלא שהפקות זרות התעניינו בראש הממשלה הראשון של המדינה, שמקומו בהיסטוריה שמור - ולא רק בגלל הישגיו הפוליטיים. דמותו צצה על המסך כבר ב-1979 - שש שנים אחרי מותו.
הדרמה ההיסטורית "סואץ 1956" בהפקת ערוץ ה-BBC הציגה את אדוארד ברנהאם כבן גוריון המתנהל מול היוזמה הבריטית והצרפתית לפתוח במבצע קדש מול המצרים. באותה שנה יצא בארצות הברית סרט הטלוויזיה "הבית ברחוב גריבלדי" בבימויו של פיטר קולינסון, בו מגלם ליאו מקרן האוסטרלי את "הזקן", אשר מתלבט בנוגע לאישור המבצע לחטיפת אדולף אייכמן בארגנטינה. ראש המוסד איסר הראל, שגם כתב את הספר עליו מבוסס הסרט, מגולם על ידי מרטין בלזם.
התקומה של מדינת ישראל היא בוודאי החרפה של מדינות ערב מסביבנו, ולכן בן גוריון הוא דמות משמעותית גם להן, אך אצלן היא נושאת מטען שלילי. כך במקרה של סדרת הטלוויזיה המצרית "דממה בבאר שבע" ("אל סוקוט פי באר שבע") מ-1994, המלווה זוג צעיר שגוייס אחרי 1967 על ידי המוסד כדי לרגל במצרים. בחלקו של נביל דסוקי נפל הכבוד המפוקפק מהצד הזה של הגבול, לגלם את הזקן הישראלי.
ליחס מכובד יותר זוכה בן גוריון מהבמאי הצרפתי אליה שורקי, שזימן לסרטו "או ירושלים" מ-2006 את איאן הולם - לא פחות, על מנת שיגלם את ראש הממשלה הישראלי. הולם, שמזוהה לאחרונה עם בילבו באגינס המבוגר מ"שר הטבעות", מציג את ראש הממשלה הראשון בימי הקמת המדינה, על רקע סיפור ידידות בין יהודי לערבי מקומי.
איאן הולם כבן גוריון
אגב, דמותו של בן גוריון היוותה גם כמודל על פי ג'ון ברום וגיל קיין לעיצובם של שומרי היקום (Guardians of the universe) - ועדת החכמים מהקומיקס "גרין לנטרן". כך הם מופיעים בסרטי האנימציה השונים מבית DC קומיקס, וכן בתוצרי גרפיקה ממוחשבת בסרט "גרין לנטרן" בכיכובו של ריאן ריינולדס מ-2011.
עמוק מהמטבחון
יסלח לנו לוי אשכול על ההתעלמות שלנו ושל העולם ממנו. למרות שהניצחון הגדול במלחמת הששת הימים ארע בקדנציה שלו, הוליווד ואחרים פסחו עליו, והכתירו את גולדה מאיר כיורשת של בן גוריון - לפחות מבחינה קולנועית. ייתכן שנדידתה של גולדה מרוסיה לארצות הברית ועד ישראל - עוררה עניין רב בקרב קולנוענים אמריקנים, וייתכן שהיתה זו דמותה הקשוחה של המנהיגה הישראלית - אישה שהובילה כמה מהקמפיינים הביטחוניים הגדולים של ישראל, ובראשם המרדף אחר יוזמי הטבח במינכן 1972. רוב הסרטים בהשתתפותה מוצגים בהקשר זה - הבולט שבהם הוא "מינכן" מ-2005.
בסרט רחב היריעה של סטיבן שפילברג (בהשתתפותם של אריק באנה, דניאל קרייג וג'פרי ראש) על המבצע של המוסד נגד מחבלי ספטמבר השחור, מגלמת השחקנית לין כהן את גולדה שיורה את יריית הפתיחה למרדף:
לין כהן מגלמת את גולדה מאיר ב"מינכן"
כשלושים שנה לפני "מינכן" ב-1976, וויליאם הולדן, פרנקו נרו ואנתוני קווייל (בתפקיד צבי זמיר) לוהקו על ידי וויליאם א. גרהאם לסרט הטלוויזיה "21 שעות במינכן" שתיאר את הטבח בכפר האולימפי. אלזה קווצקה הגרמניה גילמה את המנהיגה הישראלית. עשר שנים לאחר מכן שודרה בארצות הברית (וגם בישראל) המיני-סדרה "חרב גדעון" בבימויו של מייקל אנדרסון, שגוללה את אותו סיפור בהובלתם של סטיבן באוור, מייקל יורק ורוד שטייגר. באופן טבעי, יוזמת המבצע מופיעה פה, הפעם בגילומה של קולין דיוהרסט:
גולדה מאיר ב"21 שעות במינכן". דמותה כיכבה גם בסרט טלוויזיה
עם זאת, הדמות של גולדה אינה נותרת כבולה למבצע הנועז של המוסד, ועושה רושם שהיא מרתקת את העולם יותר מכל מנהיג ישראלי אחר. למה? היותה אישה פורצת דרך ודעות קדומות בזירה הפוליטית הבינלאומית הפכה אותה לאישיות מעניינת כל כך, שקיבלה מקום של כבוד בהוליווד. ולכן, גולדה בולטת ב"סאדאת" (הדרמה התקופתית על חיי הנשיא המצרי מ-1983) בגילומה של גרטרודיס קונץ, וגם ב"או ירושלים" בגילומה של טובה פלדבוש.
"A Woman Called Golda" הוא ההפקה האמריקנית היחידה שהוקדשה כולה כדרמה ביוגרפית למנהיג ישראלי, ולצורך כך אף גויסה למשימה אינגריד ברגמן היפהפיה המזדקנת. סרט הטלוויזיה שביים אלן גיבסון היה סרטה האחרון, והיא הלכה לעולמה בגיל 67 לפני שהספיקה לקבל את פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ב-1982. העלילה סוקרת את מהלך חייה של גולדה, מהיותה נערה צעירה וחולמנית (בגילומה של ג'ודי דיוויס) ועד למינויה כראש ממשלת ישראל.
"האישה המעוטרת ביותר במאה ה-20". "A Woman Called Golda"
עין תחת עין
מי שקצת הוחמץ בכל הנוגע לעיבודים קולנועיים הוא משה דיין - המצביע הישראלי שהביוגרפיה הסוערת שלו, וודאי היתה יכולה להוות בסיס לדרמה משפחתית סוערת, כנ"ל הרטייה המפורסמת שעל עינו השמאלית שהפכה אותו לדמות איקונית - כזו שמזמנת פרודיות וקריצות שובבות. שלא לדבר על כך, שמשה דיין הוא אביו של אחד הקולנוענים האהובים בישראל, אסי דיין. לאורך השנים, דיין האב כמעט ולא הוזכר בסרטים שהופקו בחו"ל.
יש הטוענים כי דמותו של ארי בן כנען, גיבור הסרט "אקסודוס" (1960) מבוססת על דיין (בגילומו של פול ניומן), אולם רק 1979 הוא צץ בעצמו כדמות משנית בגילומו של ג'רמי צ'יילד ב"סואץ 1956". ניתן להבחין בו - ללא קשיים רבים - גם ב"סאדאת" כמעין תפאורה לביקור הנשיא המצרי בכנסת. את הכבוד הכי גדול - גם אם מפוקפק - הוא קיבל בסדרה המצרית "דממה בבאר שבע", שם מגלם אותו חמדי אל-סאחאווי - שחקן ותיק ומוערך בארצו.
שלום, חבר
אפשר בהחלט להניח כי בעתיד הלא רחוק יופק סרט שיוקדש רובו ככולו לביוגרפיה של יצחק רבין - סיפורו של הלוחם הנועז שעבר משדה הקרב הצבאי לזה הפוליטי, סיים את הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה בגלל סקנדל הדולרים, וחזר אחרי שני עשורים כדי להוביל מהלך מדיני היסטורי לשלום. וכמובן, הרצח שסיים את חייו באחד מרגעיו הגדולים - בכיכר שעתידה להקרא על שמו. כל אלו מהווים יחד את החומרים מהם יוצרים ביוגרפיות קולנועיות מרתקות, וזו כאמור בו תבוא.
אבל בינתיים, הנוכחות של רבין בקולנוע העולמי נקשרת אך ורק למבצע אנטבה, אותו אישר כראש הממשלה ב-1976. בשתי ההפקות הטלוויזיוניות הזרות שנוצרו כדי לגולל את הגיחה הנועזת של סיירת מטכ"ל באוגנדה - "Victory at Entebbe" של מרווין חומסקי מ-1976, ו"Raid on Entebbe" של אירווין קירשנר מ-1977 - זכה לפחות רבין להאדרה בגילומם של כוכבים הוליוודיים (בניגוד ל"מבצע יונתן" של מנחם גולן מ-1977, בו משולבים צילומי ארכיון של רבין עצמו).
בסרט הראשון של חומסקי, ששודר ברשת ABC, השתתפו רבים וטובים מהקולנוע האמריקני - מקירק דגלאס ואליזבת' טיילור ועד ריצ'רד דרייפוס ולינדה בלייר. מי שזכה בכבוד לגלם את רבין (והאמת, גם ההפך) היה אנתוני הופקינס - אז, כוכב עולה בן 39.
הפרומו ל"Victory at Entebbe". הופקינס כרבין ב-0:11
אחרי הסרט הזה, הופקינס כמובן המשיך לקריירה אדירה, וגילם בין השאר מנהיגים אחרים כטיטוס הקיסר הרומאי ("טיטוס"), הנשיאים האמריקנים ריצ'רד ניקסון ("ניקסון") וג'ון קלנסי אדמס ("אמיסטד"), וגם אדולף היטלר ("הבונקר"). במקרה של פינץ' ("רשת שידור") לעומת זאת, רבין היה הדמות האחרונה שגילם, שכן כמו במקרה של ברגמן, גם הוא הלך לעולמו כשגילם את המנהיג הישראלי בתפקיד האחרון שלו - ובמקרה של "Raid on Entebbe" זהו תפקיד ראשי. רבין מוצג במרכז ההתרחשות, כשלצדו בין השאר יגאל אלון בגילומו של השחקן המוערך רוברט לוג'יה ("פני צלקת", "ביג").
פיטר פינץ' כרבין - מקבל את פני החטופים ששוחררו בנתב"ג
נשיא כוכב
עוד דמות שהשתרבבה לסרטי אנטבה, כמו גם לחייו של רבין ביחסי אהבה-שנאה שכאלה, הוא שמעון פרס - נשיא מדינת ישראל, שאז שימש כשר הביטחון. לפחות במקרה של "Victory at Entebbe", פרס הוא בהחלט לא לוזר. עם כל הכבוד להופקינס, מי שמגלם את המנהיג הבלתי נלאה שלנו הוא ברט לנקסטר - מגדולי הכוכבים ההוליוודים אי פעם.
עם זאת, ב"Raid on Entebbe" פרס מקבל כאמור תפקיד משני, וכך גם השחקן שמגלם אותו. טייג אנדרוז נבחר על ידי קירשנר לתפקיד שר הביטחון, ולא רק שהוא חוסה בצל ראש הממשלה, אלא גם בזה של שר החוץ יגאל אלון (אותו מגלם כאמור לוג'יה). פרס יכול להתנחם לפחות בכך שהוא ממלא את המסך גם בסרט "סואץ 1956" בגילומו של אנתוני היגינסון הבריטי - וזו הופעה אחת יותר מאשר יריבו הפוליטי, שהפך לחברו האהוב.
שותף לשלום
דמות נוספות שמופיעה ב"Raid on Entebbe" בצלם של רבין ופרס היא דמותו של מנחם בגין, שעתיד להיות ראש הממשלה הבא של ישראל. בסרט זה מגלם אותו דיוויד אופטושו בתפקיד משני מאוד, אולם שש שנים לאחר מכן הוא קיבל את קדמת הבמה - כמעט. הסרט בן השלוש שעות "סאדאת" של ריצ'רד מייקלס מ-1983 מלווה אמנם את סיפורו של הנשיא המצרי אנואר סאדאת בגילומו של לו גוסט ג'וניור, אולם מטבע הדברים בגין משתלב בחלקו השני של הדרמה כשותפו לשלום.
את התפקיד של המנהיג פורץ הדרך מגלם ברי מורס הבריטי, שמקבל מקום של כבוד בכמה שחזורים מרגשים של ביקור סאדאת בכנסת, וכן במשא ומתן בקמפ דיוויד. פחות מכובדת היתה הופעתו של הקומיקאי האמריקני כריס קטן, כבגין ב-1996 (ארבע שנים אחרי מותו) בפרק של "סאטרדיי נייט לייב".
עניין של שפם
עוד דמות שמופיעה ב"סאדאת" ולו רק כתפאורה לרגע לביקור ההיסטורי של הנשיא המצרי בכנסת, היא זו של יושב ראש הפרלמנט הישראלי יצחק שמיר - שעתיד לרשת את בגין בתפקיד ראש הממשלה. אמנם הוא אינו מוצג בשמו בסרט של מייקלס, והשחקן שנותן לו חיים על הבד כלל לא מוזכר בקרדיטים, אולם השפם והפתיח שמקבל את פני סאדאת בכנסת מסגירים כי מדובר בו.
מה עדיף, אלמוניות או פרודיה? אתם תחליטו. בעוד ששמיר לא מקבל זמן על המסך הגדול, דווקא על המסך הקטן הוא זכה לקטע מ-1990 המוקדש לדמותו, ולאו דווקא לחיוב. בתוכנית הסאטירה הבריטית "Spitting Image" מופיע חרצוף המבוסס על שמיר, בקולו של כריס אמת', שמשתתף בתחרות "מקבילית המוחות" בנושא זכויות האדם. איכשהו, מדינת האפרטהייד דרום אפריקה עולה שוב ושוב בתשובותיו, והוא כמובן טועה. מישהו היום כבר היה עושה מזה מטעמים.
מי צוחק על יצחק שמיר? "Spitting Image"
תדברו על אריק
בניגוד לשמיר, אריאל שרון נזכר בשמו ובדמותו ב"סאדאת". השחקן ביל סלאק ("מסיבת רווקים", "רצח מדרגה ראשונה") גויס כדי לתת לו נוכחות הולמת לצד שאר המנהיגים הישראלים. עשרים שנה לאחר מכן, מופיע שרון - הפעם מתוקף תפקידו כראש ממשלת ישראל ב"DC 9/11: Time of Crisis". הווארד ג'רום מגלם אותו בסרט שמתרכז בעיקר בג'ורג' וו. בוש והתנהלותו, על רקע אירועי ה-11 בספטמבר.
אבל כמו שמיר, גם אריאל שרון זכה למנה של סאטירה, וזה קרה דווקא באחד מפרקי סדרת האנימציה (בסטופ-מושן) "רובוט צ'יקן" של סת' גרין וחבורתו. בפרק "Adoption's an Option" נראים שרון ויאסר ערפאת עומדים בפני חתימה על הסכם שלום, א-לה בגין וסאדאת. עם זאת, להקת בנות ברביות פושטות על האתר ומעלימות את כל הסעיפים מההסכם, יחד עם הארנק של ערפאת והמכנסיים של שרון.
שרון וערפאת חותמים על הסכם שלום, או שלא. קפצו ל-1:39
זה היה יכול להצחיק לולא הפרק שודר בספטמבר 2006 - כשמונה חודשים מאז לקה שרון
באירוע מוחה שהותיר אותו משותק עד עצם היום הזה. ערפאת, אגב, הלך לעולמו פחות משנתיים לפני שידור הפרק, אבל הוא כמובן פחות מעניין אותנו. במיוחד ביום חגיגי זה.
ומה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו? הוא אולי לא זכה לייצוג קולנועי בינלאומי בדמות שחקן, אבל הוא לפחות יכול להתגאות באיזכור שמו בסרט זוכה האוסקר של "אהבה". כתשעים שנה אחרי הסרט האוסטרי על הרצל, שירבב מיכאל האנקה את שמו של ראש ממשלתנו הנוכחי בציטוט לא מלבב מהעיתון שקורא ז'אן לואי טרינטיניאן לאשתו. אמנם זה לא הרבה, אבל זה משהו.
