אחרי 40 שנה: סידור של נופל הוחזר למשפחתו
יעקב אביטן נפל במלחמת ששת הימים והסידור, אותו קיבל לבר המצווה, הוחזר להוריו אך נגנב מביתם. תייר שביקר בצפת מצא אותו בחנות ומשם החל המסע שבסיומו קיבלה אותו המשפחה בחזרה. "חבל שאמא לא כאן כדי לראות", אמר האח שלום
שיתוף פעולה בין אישים וקבוצות מכל רחבי הקשת הישראלית, כולל סיוע אמריקני, הובילו בשנה האחרונה להשבת סידור שנגנב לפני 40 שנה מביתו של חלל צה"ל, יעקב אביטן, שנפל במלחמת ששת הימים. לקראת יום הזיכרון נפגשו לראשונה כמעט כל המעורבים בהחזרת הסידור למפגש מרגש, שבסיומו התגלה קשר מפתיע בין אביטן ז"ל לבין דודו של אחד המסייעים.
- עוד חדשות וסיפורים בעמוד הפייסבוק של ynet
אביטן, בן 20 במותו, היה הבכור במשפחה וקיבל את הסידור כמתנה לבר המצווה שלו. היה זה סידור מפואר, כרוך בכריכת כסף רקומה, אותו לקח גם לשירותו הצבאי. ב-9.6.1967 הוא נפל בתל פאחר ברמת הגולן מירי של חייל סורי, ובין כליו נמצא הסידור, שנמסר בחזרה למשפחתו. כמה שנים לאחר מותו הוא נגנב מבית ההורים.
"לאמי היה תיק ובו תמונותיו של יעקב ז"ל, תליון ובו תמונתו וכן הסידור", מספר האח שלום. "פנינו למשטרה, ביקשנו שמי שגנב יחזיר את התיק, ישים אותו באיזשהו מקום, לא יזדהה, רק יגיד שהוא שם. שנבוא וניקח את הדברים ששייכים ליעקב. אמי גם הציעה פרס כספי, אך גם זה לא עזר".
התגלית: סידור ובו הקדשה בחנות יודאיקה בצפת
40 שנה חלפו מאז הגניבה ורק בשנה שעברה חלה תפנית דרמטית בחיפוש אחר הסידור. תייר אמריקני, נוצרי אוונגליסטי וחוקר תנ"ך בשם טום רנדולף, הגיע לצפת ונתקל בו בחנות יודיאקה. "רנדולף הוא חבר שלי כבר 25 שנה", אומר מדריך הטיולים אבי שמש. "הוא פתח את הסידור וראה את ההקדשה. הוא לא ממש יודע את המשמעות, רק קרא את האותיות, אבל אמר לי 'אבי, כשהחזקתי את הסידור הרגשתי רטט בידיים".
שמש הבחין בהקדשה שנכתבה בדף הראשון של הסידור, אותה רשם והדביק אביו של יעקב ז"ל ובה צוין כי ספר זה שייך למנוח יעקב אביטן ז"ל, שנפל במלחמת ששת הימים 5.6.67 (הטעות במקור, א.ר.) בתל פאחר. "ראיתי את הכיתוב וזה צבט לי בלב. הקראתי לרנדולף את ההקדשה והוא אמר לי 'אני רוצה שתחפש את הבעלים של הספר הזה'. אני כבר התכוונתי לחפש אותו, מהרגע שלקחתי את הספר ביד".
מסע חיפוש של חודשים אחרי המשפחה
שמש הטיל את המשימה על בנו, חייל המשרת ביחידה שבסיסה בקריה, שאיתר יחד עם חייל נוספת בשם אביטל את שרית רז מאגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון. "כשהכנסתי את השם למחשב גיליתי שיעקב קבור בחיפה", מספרת רז. "לא היו לנו פרטים על המשפחה, כי ההורים נפטרו והחיפוש ארך חודשים. המשכתי לקציני הנפגעים של היחידות השונות. הם גילו כי הוא שייך לחטיבת גולני, ודרך קצינת הנפגעים שלהם הגעתי אל האח. קשה לתאר את השמחה שלי בסוף התהליך, כשנוצר קשר עם המשפחה".
כשבועיים לאחר שאותרה המשפחה, הוחזר הסידור לבעליו. "ביום בהיר קיבלתי טלפון שנמצא איזשהו ספר, שכתוב בו יעקב אביטן. מיד הבנתי במה מדובר", משחזר האח שלום. "פה נסגר המעגל. 40 שנה אחרי שהספר הזה הסתובב הוא חזר אל המשפחה. זה היה מבחינתי יותר מזכייה במפעל הפיס. מאוד התרגשתי. אמרתי רק שחבל, שאמי לא הייתה בחיים כדי לראות את הסידור פעם נוספת. בשבילה זה היה כל העולם".
המפגש: "יעקב נפצע וסירב להתפנות"
בשבוע שעבר, לכבוד יום הזיכרון, נפגשו שמש, קורן ורז במכון הקראטה של אביטן, שם נמצא ארון זכוכית ובו מזכרות מאחיו המנוח. כעת שוכן בו גם הסידור. "תמיד אומרים על אנשים אחרי מותם שהם טובים וצנועים, אבל יעקב באמת היה כזה", ספד לו שלום. "הוא היה מאוד צנוע. הוא יכול היה להמשיך ללמוד ולהגיע לגדולות, אבל בגלל שהמשפחה באותה תקופה הייתה במצב כלכלי קשה, הוא עזב את בית הספר התיכון והלך לעבוד".
אביטן סיפר כי אחיו נהרג כחודשיים לפני השחרור, אחרי שכבר הוכרזה הפסקת אש. "הוא לחם בירושלים ונפצע בידו מרסיס פגז אך סירב להתפנות. כשהוא שמע שהחבר'ה שלו עולים לרמה הוא אמר שהוא עולה איתם. אחד הפצועים הסורים, ששכב בתעלה, קם וירה בשלושה חיילים. שניים נהרגו, בהם אחי. זה שנותר בחיים סיפר לנו מה היה שם".
בבית משפחת אביטן התקשו להתאושש ממותו של הבן הבכור. "הבית השתנה. השמחה כבר לא הייתה שמחה, שבת כבר לא הייתה שבת, חגים לא היו חגים", הוא אומר בכאב. "בכל שנה במימונה הבית היה פתוח ועמוס בכל טוב – הכול נגמר. הייתי מרגיש יותר טוב אם אמא הייתה חיה ורואה את הסידור הזה, שהיא כל כך כל כך התפללה שהוא יגיע. אולי זה היה נותן לה קצת נחמה".
לאחר הפגישה בקריית ים, עלו כל בני החבורה לבית העלמין הצבאי בחיפה, שם קבור אביטן. שמש ביקש באותה הזדמנות לפקוד גם את קבר דודו, יצחק לוי, שנפל במלחמת השחרור בקרב על טבריה. אז התברר צירוף המקרים המדהים: שני החללים נפלו באותו יום, 9 ביוני, בהפרש של 19 שנה. סגירת המעגל הסתיימה באמירת קדיש על שני הקברים.