שבוע ויראלי: לעוף, לבכות, להתעלף

IT IS GOING

הדעות ברשת חלוקות לגבי מה באמת מצחיק בסרטון הזה: העובדה שראקון החליט ללכת נגד העצות של שקע ותקע ולהשתמש בכבל החשמל, יחד עם כבל הטלפון, כדי לחצות את הכביש, או הפרשנות שנשמעת ברקע. אנחנו מחכים לפארודיות.

נהנים ומתעלפים

הסרטון הבא עלה לרשת בספטמבר, אבל רק עכשיו מקבל את היחס לו הוא ראוי. הסרטון מציג שני בני נוער שהחליטו לסכן את תוכן קיבתם, ולעלות על מתקן הסלינג שוט בפארק. עם תחילת הבילוי, מתוך עונג החרדה, הבחור התחיל לצרוח ופתאום התעלף. למעשה הוא התעלף פעמיים. כל זה נשמע אמנם מאוד בנאלי, אבל כשרואים איך רגע אחד הוא צורח "ווהו!" ורגע אחר העיניים שלו מגולגלות לאחור, אי אפשר שלא לצחוק. ואז להרגיש קצת רע לגבי זה.

מריו והפסנתר האנושי

והנה עוד סרטון שקיבל כבוד כמה חודשים אחרי שעלה לרשת: ערן אמיר פגש 300 ישראלים ברחוב וביקש מהם לשיר תו ויצר מהם כלי נגינה אנושי. אחרי שהקליט אותם, חיבר את התווים למנגינה האיקונית של סופר מריו.

זה כמובן הזכיר לנו את זה את הסרטון של אור פז ותום טרגר, שיצרו את אותה נעימה, אבל עם 21 בכיינים:

אגב, אם שמו של אמיר נשמע לכם מוכר, זה כנראה בגלל שכבר כתבנו עליו במדור זה, אחרי שהוא יצר את הסרטון "שחור ולבן (בצבעים)", בו צבע את כל החדר בגווני שחור-לבן, ואז החל להחדיר אל תוך הקליפ צבעים בדרכים שונות.

דמעות בחלל

נניח אתם רואים טלוויזיה בחלל, והגעתם לשלב הזה בסרט בו הגיבור מגלה שאמא שלו מתה לפני שהוא הספיק להגיד לה כמה הוא אהב את המאפנס שלה. התגובה הטבעית שלכם תהיה כמובן לבכות - אבל האם אפשר בכלל לבכות בחלל? האסטרונאוט הקנדי כריס הדפילד, שמסביר תופעות שונות המתרחשות בחלל, מדגים לאן הולכות הדמעות. ספוילר: לשום מקום.

מכבי מכבי טעים טעים מכבי

וניה הימן חובר שוב למשרד הפרסום "אלנבי" ויוצר יחד איתם פרסומת לבירה מכבי. הקונספט שונה מעט ממה שאנחנו רגילים אליו: במקום לנסות לשכנע אותנו שבירה מכבי היא טעימה, הם מנסים לגחך את כל הדיון הזה של "טעים מהו". הפרסומת, בהשתתפותו של אייזיאה מוסטפה מאולד-ספייס, היא פארודיה על סרטוני הפרסומות מלאי הפאתוס של חברות כמו קוקה קולה, דיינרס וכולי, אך באופן אירוני היא מצליחה להעביר מסר מאוד דומה: בואו לא נדבר על הטעם, תראו איזה מגניב.

ונסיים עם מתקן כליאה מיוחד לג'ירפות, בו כופים על החיות האומללות פעילות ספורטיבית לא חוקית: