אופני A2B - מהירות, טווח, ותלונות ראשונות

האופניים החשמליים שלנו, A2B במבחן ארוך טווח, הפכו זה מכבר לבני בית. והאמת, בעיקר כי התרגלנו לחופש התנועה יוצא הדופן שהם מביאים עמם. עלות השימוש - ברור, אנחנו מתעלמים כעת מעלות הרכישה הגבוהה - כמובן מינימלית, הניידות העירונית מקסימלית. ויש עוד עניין אחד שגילינו - אנחנו בולטים בשטח. ההייבריד נראים שונה לגמרי מאופניים אחרים, גם החשמליים שבהם. המידות המסיביות יחד עם צמיגים שמנמנים, הופכים אותנו למעוררי עניין רב. אם אתם אוהבים את זה, מובטחת לכם התייחסות סביבתית.

(צילום: פז בר)

אם יצא לכם לרכוב על אופניים חשמליים אחרים, אתם מכירים ללא ספק את הפטנט הממכר הזה, בו ניתן לדווש בהילוך קל - רק כדי להפעיל את המנוע החשמלי, מבלי להפעיל את בלוטות הזיעה. כך לא מתאמצים, ולא מזיעים, והמנוע החשמלי נושא בנטל. כך זה באופניים אחרים.

ועכשיו לטענות

ה-A2B הייבריד 24 חכמים מזה. שכן מידת הסיוע של המנוע החשמלי תהיה ביחס ישיר לעוצמה שהפעלנו על הדוושה. במילים פשוטו: אם לא תתאמצו, המנוע החשמלי לא יתאמץ עבורכם. והאמת, זה מעט חוטא למטרה. שכן עם כל הכבוד לדאגה לכושרנו, כשאנחנו רוכבים על אופניים חשמליים, ובעיקר כשאנחנו משלמים עליהם סכום מכובד, אנחנו בהחלט מעדיפים שהם יתאמצו עבורנו.

עניין נוסף. אנחנו לא חסידים גדולים של מעצורי דיסק מכאניים. ואם לשמור על כנות מלאה, אנחנו ממש לא אוהבים אותם. והמעצורים בהייבריד הזכירו לנו מדוע. משיכת המנוף ארוכה מדי, הכבלים נמתחים, עוצמת הבלימה אינה עקבית וקולות החיכוך מהרפידות מעוררים בנו תחושת אי נוחות ובוודאי יחוסר ביטחון ביכולת ההאטה. משיכה ממש איתנה תייצר אמנם בלימה חזקה דיה, אך בוודאי שלא מדובר כאן ברכיב פרמיום כפי שמצהיר עליו היצרן, וכפי שניתן להאמין מתג המחיר.

(צילום: פז בר)

נמשיך לכיוון המתלה הקדמי המשוכך, אשר מצליח לרכך כראוי את הזעזועים לידיים. מאחור לעומת זאת, חסרונו של שיכוך כזה בהחלט מורגש. יתכן ורכיבה במהירות רגילה לא הייתה מרגישה כה קופצנית, אך המהירות שה-A2B מייצרים הופכת את החוויה לעיתים לפשוט קופצנית יותר מדי. נוחות הרכיבה לכן אינה מבריקה, למרות שתנוחת הישיבה טבעית ונינוחה. המושב נעים גם לאורך זמן, היחס לכידון מצוין, וכך גם הגריפים ותפעול ההילוכים ביד ימין. 

כמה קל, כמה טווח

קשה לתאר עד כמה בקלות זוללים ההייבריד את הקילומטרים. טיול משכונה בצפון תל אביב, דרך פארק הירקון לקפה הפוך על הדק של נמל תל אביב, מאפשרת לנוע ללא הפסקה ועם 0 מאמץ במהירות קבועה של כ-20 קמ"ש, תוך דיווש בהילוך הגבוה ללא כל בעיה וזיעה. דיווש בעמידה אגב, כדי לייצר כמה שיותר מומנט על החיישן, אפשרה טיפוס מעלות בקלות רבה. כדי לבחון את העסק עוד יותר, העמסתי באופן לא מסודר את צלמנו האמיץ, משהו באזור ה-90 ק"ג כולל מצלמת קנון עם עדשה ארוכת מוקד. האופניים התגברו על האתגר במחיר של מחיקת קו בודד במד הטעינה, ללא סימנים של חימום יתר מהמנוע או הסוללה.

זו האחרונה, בינתיים לפחות, עומדת בהבטחות היצרן ומתעקשת שלא לפרוק עצמה בקלות. גם טעינת הסוללה פשוטה, ואם אתם יודעים לטעון טלפון סלולרי, תתגברו גם על המשוכה הטכנולוגית הזו. פשוט לחבר את תקע המטען לשקע שבסוללה, ולזהות נורית ביקורת דולקת. האתגר יהיה לפרק, להתקין ולשאת את הסוללה. שכן זו שוקלת כמעט 6.0 ק"ג, והיא כבדה מספיק כדי לגרום לנו לוותר כליל על הפירוק ולהותירה נעולה (מנעול ייעודי) לשלדה.

(צילום: פז בר)

ואז הגיע סוף השבוע והחלטנו לקחת את הדור הצעיר לסיבוב דקורטיבי - שלא לומר אופנתי - על האופניים חשמליים. לראות ולהיראות. אלא שכל המיתקונים המקובלים לאופניים דוגמת סלסלה, מושב לילדים ודומיהם, לא יתאימו וזקוקים או למתאם מיוחד, או לפריט המקורי מהיבואן. האפשרות השניה אינה עסק זול כלל ועיקר, ולמען האמת, יקר משמעותית מאבזרים עממיים דומים. אלו מחירי האבזרים המקוריים אותם מציע היבואן: 

• מתאם תיק לסבל: 345 שקל
• תיק לפטופ: 425 שקל
• תיק צד 20 ליטר: 425 שקל
• תיק רשת אחורי: 135 שקל
• סל מתכת אחורי: 265 שקל
  

אגב, כנראה ששמתם לב לחסרונו של מושב ילדים. אין כזה שיתאים ל-A2B, לצערנו הרב, ולצערם של חלק לא מבוטל מהרוכשים הפוטנציאלים. השלדה אשמה בכך, עקב המבנה הייחודי שלה. בפרק הבא נצבור עוד ק"מ, ועוד ק"מ, ועוד קצת. ננסה למצוא פתרון למושב הילדים, ונאתגר עוד יותר את הסוללה החזקה, שבינתיים אינה מראה סימני היחלשות.

• הכתבה באדיבות מגזין שטח