כשרוצים לשכוח: 5 דרכים למחוק זכרונות לא רצויים

לפעמים, למען בריאות הנפש, צריך כנראה 'לרענן' את המוח. למחוק קבצים ישנים ולפנות מקום לחדשים. מחקרים שנעשו במהלך השנים הוכיחו כי בהחלט ניתן למחוק זכרונות באופן רצוני. איך עושים את זה ביעילות?

1. לסלוח - להקהות את הרגש

אין זה מקרי שהמילים Forget (לשכוח) ו Forgive (לסלוח) נגזרות מאותו השורש. מתן סליחה למי שחולל את הזיכרון הרע מקהה את הרגש החזק המלווה את הזיכרון, שלב ראשון והכרחי במחיקת הזיכרון.

לעתים אין באפשרותנו לשנות מצב קיים אבל יש באפשרותנו לשנות את גישתנו למצב מסוים. "לטעות זה אנושי. לסלוח - אלוהי" אמר המשורר אלכסנדר פופ. הסליחה, דרך אגב, מיועדת הן לאחרים והן לעצמנו.

2. להתמקד בבעיה ולתת פקודת מחיקה למוח

פתגם קוריאני אומר "כשקשה לך להירדם, אל תספור כבשים. דבר עם הרועה". מכירים את הבעיה הנפוצה שמחשבה מסוימת מפריעה לנו להירדם בלילה? רובנו ננסה לדחוק את המחשבה על ידי חיפוש מחשבה נעימה ומרגיעה יותר, נכון?

הפסיכולוג החברתי דניאל וֵגנר שעסק בדיכוי מחשבות, חקר ומצא כי ככל שמנסים לדחוק מחשבה או זיכרון, כך דווקא זוכרים אותו יותר. למוח יש שני מנגנוני חיפוש סותרים.

אם נותנים פקודה למוח להסיח את הדעת ממחשבה מסוימת, הוא אכן יחל במלאכת חיפוש המחשבה החליפית, אבל הוא גם ימשיך לחפש פתרון למחשבה שמטרידה אותנו. בקיצור, הוא כעת עובד על שתי מטלות במקום אחת! מה הפתרון?

אם משהו מטריד אתכם לפני השינה, יש לכתוב את הבעיה על דף. אל תנסו לחפש פתרונות לבעיה מורכבת. עדכנו את מוחכם לגבי המועד שבו תפתרו את הבעיה.

אמרו לו, "מוח יקר, מחר בשעה עשר בבוקר נחשוב על שני פתרונות טובים". ברגע שנתתם למוח פקודה ולוח זמנים הוא יפסיק במלאכת החיפוש ויסיר את הבעיה מסדר היום לאותו הלילה.

במחקרים אחרים הוכח שאם נותנים למוח פקודת "שכח" הוא אכן ישכח. כפי שגם ציוו אלוהים לבני ישראל: "תמחה את זכר עמלק". פקודה ישירה ופשוטה.

הרמן אבינגהאוס, פסיכולוג גרמני שפעל בסוף המאה השמונה-עשרה, פיתח את תיאוריית 'עקומת השכחה' – מידת השכחה על פני זמן.

מחקריו מראים כי סטודנטים שוכחים את רוב המידע שלמדו מיד אחרי הבחינה. שאר החומר נשכח באופן מתון יותר בימים שאחרי הבחינה. במילים אחרות, ישנה ירידה תלולה בזיכרון יום-יומיים לאחר שלמדנו משהו חדש.

יש בכך בשורה טובה לכל מי שרוצה לשכוח. שכחה היא תהליך טבעי. מידע ישן ובלתי שימושי נמחק ומוחלף במידע חדש שכן רוצים לזכור.

4. טכניקת הפאנטום

עיוות זיכרונות לתועלתנו – ישנם מספר מחקרים נפלאים של אליזבת לופטוס והנרי רודינגר על עיוותי זיכרון. האם זיכרונותינו באמת מדויקים ואמינים? האם כל מה שאנו זוכרים ברבות הימים הוא שיקוף מדויק של מה שקרה?

בתקופת מלחמת לבנון נתקלנו במארב שהשתבש. אני זוכר את המ"כ שלי מאבד את העשתונות ו"פורש" מהאירוע, מתיישב מאחורי אחד הרכבים ונשאר שם.

כעבור עשרים שנה פגשתי אותו בחוף הים עם חבריו. בהתלהבות ובגאווה סיפר לחבריו איך ניהל את הקרב, איך הזיז את הכוחות בשטח ועוד עובדות שלא היו ולא נבראו. נראה היה כי הוא לחלוטין מאמין בכך.

5. עיוות זיכרון לבניית זיכרון בריא יותר

מה קורה כאן? שאלתי את עצמי. של מי הזיכרון המעוות? שלו או שלי? התשובה לא רלוונטית. מה שיותר מרשים הוא שניתן להשתמש בעיוות הזיכרון לבניית זיכרון בריא יותר.

קיימים מחקרים רבים המוכיחים כי קיימת תופעת עיוות הזיכרון – הקלות שבה ניתן לשתול זיכרונות מדומים במוחם של בני-אדם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שזיכרונותינו אמנם מורכבים מאירועי העבר, אך משולבים בהם אסוציאציות בהתאם לידע ולניסיון המצטבר שלנו.

המנגנונים המופלאים של הזיכרון שמאפשרים לנו לזכור דברים, מאפשרים גם את עיוותי הזיכרון הקיים. אם כך הדבר, מדוע שלא נשתמש בתופעת עיוותי הזיכרון באופן מכוון וחיובי? נעוות זיכרון שלילי על מנת שיתקבל במוח כחיובי.

אם למשל, בן זוגכם יזם פרידה כואבת שלא מרצונכם דמייני את סצנת הפרידה באופן שונה. שאתם יזמתם את הפרידה. דמיינו למשל שאתם נותנים לו או לה נשיקה פרידה (אמרנו שצריך לסלוח, נכון?) ורואים דמעות תחינה זולגות מעיני בן/בת הזוג. דמיינו שאתם קמים מהשולחן ואומרים: 'את/ה לא מעניין אותי יותר. אני עוזב/ת אותך. זה נגמר. מצטער/ת'.

עליכם לדמיין את הסצנה בדמיונכם כמה פעמים ביום למשך 21 יום. חזרה על סצנת הפרידה האלטרנטיבית הזו תהפוך ברבות הימים לזיכרון אמיתי.

אתם באמת ובתמים תאמינו בסוף התהליך שזרקתם אותו, אם אכן תסירו את ההתנגדות לפרוצדורת 'שתילת הזיכרון החדש'. ובכל מקרה, זה נותן גם תחושה נהדרת.

זיכרון מצוין מהווה נכס ליעילות והצלחה. שכחה טובה היא מתנה לבריאות נפשית ואושר.

לסיום, אני רוצה לצטט את העצה ההומוריסטית של הסופר הצרפתי דה בלזק: "אין לי בעיה לשכוח. אני פשוט לא זוכר דברים מלכתחילה".

• מתוך ספרו החדש של ערן כץ - "חמש מתנות למוח"