הודעת המשטרה עלולה להטעות נהגים נורמטיביים

מדוע שולחת המשטרה לנהגים הודעה שעלולה להטעות אותם, וכך גורמת להם להודות בביצוע עבירות למרות שביקשו להישפט? שרה מ' קיבלה בדצמבר האחרון דו"ח על דיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה. כמו נהגים רבים, טענה כי כלל לא ביצעה את העבירה ולכן ביקשה להישפט. את הבקשה שלחה, כנהוג, בדואר רשום.

וזו לשון התשובה שקיבלה זמן קצר לאחר מכן, ממרכז הפניות הארצי של המשטרה: "בדו"ח מסוג הודעת תשלום קנס, על-פי חוק, עצם הגשת הפנייה אינה מאריכה את המועד הקבוע בחוק לתשלום הקנס", הבהירו לשרה במשטרה. "אם לא ישולם הקנס במועד תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעורים האמורים בחוק".

"ההסבר יכול להטעות נהגים נורמטיביים"(צילום: shutterstock)

ההודעה המאיימת עשתה את שלה. שרה מיהרה לשלם את הקנס, כדי שלא תידרש מאוחר יותר לשלם גם תוספת פיגורים. אלא שמי שמשלם קנס שקיבל בגין עבירת תעבורה, למעשה מודה בביצוע העבירה המיוחסת לו בדו"ח שקיבל. והרי שרה ממש לא התכוונה לכך. היא בכלל טוענת שהואשמה בעבירה שכלל לא ביצעה.

האם מרכז הפניות של המשטרה אחראי לטעות הקריאה של שרה ונהגים אחרים כמותה? לעניין זה בדיוק מתייחס שופט התעבורה אברהם טננבוים. "מדובר במקרה שבו טעתה הנאשמת ולא רק באשמתה", הוא מבהיר. "ההודעה שקיבלה אכן יכולה לבלבל. הנאשמת, שלא לגמרי הבינה את הכתוב, חששה ושילמה את כל הקנס המקורי כדי להימנע מתוספת פיגור".

אלא שהבעיה אינה רק תשלום הקנס, אלא ההודאה הבלתי מכוונת בביצוע העבירה. "כשהגיעה להישפט התברר העניין, וכידוע מי ששילם - רואים בו כאילו הודה", מסביר השופט טננבוים. "אולם, במקרה שלפנינו שילמה הנאשמת לאור הסבר ההודעה. הסבר זה יכול להטעות נהגים נורמטיביים, המבינים כי אין קשר בין הבקשה להישפט ובין ההודעה".

לאור זאת, החליט השופט טננבוים - בצעד חריג - לפנות למרכז הפניות הארצי של המשטרה, ולדרוש הסבר להתנהלותו. "מן הראוי לקבל את תשובתו של המרכז, שיסביר את שאירע ומדוע נשלחת הודעה לנאשמים שיכולה להטעות את הנאשמים", הוא כותב בהחלטתו.

אך השופט טננבוים לא הסתפק בכך. "נראה לכאורה שההגינות מחייבת להחזיר לנאשמת את אשר שילמה, ולאחר מכן לדון בתיק (שלה)", הוא מסכם, ואף מזהיר כי אם לא תתקבל תשובת מרכז הפניות של המשטרה - "תיראה בכך הסכמה להחזרת מה ששולם".