31 אלף שקל לאחות שפוטרה כדי למנוע קביעות
אחות בבית החולים תל השומר פוטרה אחרי חמש שנות עבודה - לטענתה רק כדי למנוע ממנה קבלת קביעות. בית המשפט לא ראה בעין יפה
הסיפור מתחיל באחות סיעודית שהועסקה במחלקת טיפול נמרץ בבי"ח תל השומר, תחת חוזה העסקה זמני. חוזה מסוג זה מוגבל בזמן, כך שבתום תקופת ההעסקה המצוינת בו יש לחתום על הארכתו, על מנת להמשיך ולהעסיק את העובד.
האחות הוחתמה בראשונה על חוזה לחצי שנה, שהוארך כל שנה מחדש על-ידי הנהלת בית החולים. אלא שבשנה החמישית לעבודתה, כשהגיע הזמן להאריך את החוזה שהיה אמור להעניק לעובדת קביעות, החליט בית החולים לפטרה.
בתביעה שהגישה האחות נגד המדינה, מפעילת בית החולים, לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, היא טענה שפיטוריה במועד זה נעשו ללא שימוע כדין ולמעשה ללא כל סיבה, למעט הרצון למנוע ממנה את הקביעות. המדינה טענה מנגד כי לתובעת נערך שימוע, אם כי לא על פי הכללים המקובלים בתקש"יר (קובץ התקנות המסדיר את הזכויות והחובות של עובדי המדינה). לטענתה, חוות הדעת שניתנו על האחות העידו על בינוניות, ולפיכך הפיטורים נבעו משיקולי יעילות, ולא משיקולים זרים, כמו מניעת קביעות.
הלחץ לפטר עורר חשד
השופטת אורנית אגסי קבעה כי הליך הזימון לשימוע, שלא נעשה בכתב ועל פי הנהלים, מחייב פיצוי לעובדת. הלחץ לפטר את העובדת דווקא טרם קבלת הקביעות מעורר חשד בדבר מניעי הפיטורים, ומתמיה כיצד לא נערכה אף שיחת בירור עם העובדת, כיצד לא ניתנה לה אפשרות לשפר את דרכיה במקום העסקתה, וכיצד לא הוצעה אלטרנטיבה, כמו החלפת מחלקה, על מנת לבדוק את כישוריה.
במצב דברים זה, קבעה השופטת כי עולה ספק באשר לנחיצות פיטורי העובדת, למעט מניעת הקביעות. לבסוף, נפסקו לאחות פיצויים של 31 אלף שקל והוצאות משפט של 7,000 שקל.
גם תום הלב נבחן
לדברי עו"ד אביבה ברונבסקי, העוסקת בתחום העבודה, "פסיקה זו מלמדת אותנו שבית הדין לעבודה בוחן לא רק את העובדות שמציירים בפניו הצדדים, אלא אף את תום הלב שמוליך את המנהלים בפעולותיהם.
"פסק הדין אמנם לא מביא אותנו למסקנות מרחיקות לכת בדבר הנחיות נסתרות של גופי הניהול, לגבי פיטורי עובדים טרם קבלת קביעות", אך לדבריה פסה"ד "בהחלט מעלה שאלות חשובות שכל מנהל במגזר הציבורי ייאלץ לקחת בחשבון, לפני שהוא מחליט לשחרר עובד בדקה ה-90 טרם קבלת הקביעות".
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
