לא עמדת בצפירה בפייסבוק? התביישי לך
צעירה בוישה בפייסבוק על ידי אלפי גולשים לאחר שהואשמה שלא עמדה בצפירה. לפי גירסתה לאירועים, לא היו דברים מעולם והתמונה צולמה שלושה שבועות לפני יום השואה. האם הגולשים ילמדו מכך? סביר להניח שלא
המסר זה, שאולי נועד לפייס, הצליח להצית את התלהבותם של אלפי גולשים שמיד הרימו את מתג מנגנון השיימינג. השיימינג (בִּיּוּשׁ) ברשת הפך מזמן לתופעה מוכרת. במסגרתו גולשים מתאחדים כדי להעניש את מי שסוטה מהנורמה, ובכך לאשר מחדש את מערכת הערכים הקולקטיבית ולהרגיש טוב יותר לגבי עצמם. במקרה שלנו, התמונה לא הופצה כדי להראות שהסטיגמות שמצמידים לחרדים אינן נכונות, אלא כדי לחשוף את החוטאת האמיתית: צעירה חילונית שהוצגה בתמונה ובתגובות כתל אביבית מנותקת.
תמונה שווה אלף שקרים
מבין הגולשים ששיתפו את התמונה היו כמה מעטים שהצביעו על שני פרטים המערערים על אמינותה. הראשון הוא הג'יפ שנראה ברקע, ודומה שהוא נמצא בתנועה; השני הוא העובדה שהחרדי בתמונה חבש שטריימל, כובע חגיגי אותו נוהגים חרדים לחבוש רק בשבתות ובימי חג (כאן, כמובן, הכוונה לחגי ומועדי ישראל).כמה ימים לאחר פרסום התמונה, נמצאה המצולמת, איה שופמן, והגרסה שלה לסיפור מאחורי התמונה הייתה שונה מאוד: "שמי איה, סטודנטית לתקשורת במכללת ספיר", כתבה שומפן בסטטוס בפייסבוק, שפורסם ביום חמישי. "תמונתי מסתובבת ברשת כבר כמה ימים ללא ידיעתי. מפרסם התמונה טוען שהיא צולמה בזמן הצפירה ביום השואה, אך זהו שקר וההתרחשות קרתה לפני כשלושה שבועות בסופ"ש בו נסעתי לטייל בת"א. התמונה 'זכתה' לאלפי לייקים, מאות שיתופים ותגובות ובאמת שאין לי מילים לתאר כמה זה נורא לראות את הקללות, ההטפות וההתרסות (...) אודה לכם מאוד אם תשתפו את הפוסט הזה, כך אולי אוכל להחזיר את כבודי שאבד לו על ידי אדם אלמוני שרצה להוכיח על גבי משהו שקרי בגנות החילונים!"
בהבהרה שפרסמה, שופמן ניסתה להתנער מהתדמית התל אביבית שיוחסה לה והדגישה כי לא רק שהיא עומדת בצפירה, היא גם שירתה בצבא ומשלמת מיסים. תוך זמן קצר פוסט התגובה שלה הפך לוויראלי אף יותר מזה שניסה לבייש אותה. נכון לעכשיו, למעלה מ-13,600 גולשים שיתפו את הטקסט המקורי, וכ-6,000 גולשים נוספים שיתפו פוסט זהה שעלה בעמוד הפייסבוק "סטטוסים מצייצים". אך בעוד שההפצה הראשונית נעשה כדי להעניש את שופמן, ההפצה השנייה נועדה להעניש את ההממהרים לשפוט ולהעניש. "חילונים יקרים, שתפו" ו-"אל תאמינו לכל מה שכתוב בפייסבוק" היו חלק מההערות שהוסיפו גולשים ששיתפו את הפוסט של שופמן. קהילת הרשת, שאך לפני רגע הוסיפה קיסמים למדורה, התכוננה לבצע כיבוי צופים.
השיימינג בפייסבוק עבד
בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, סופרים דמיינו חברה עתידית שבה הטכנולוגיה מאפשרת לפקח ואף לשלוט על אזרחים. ב"עולם חדש מופלא" של האקסלי זה נעשה על ידי הנדסת עוברים במעבדת פוריות, וב-"1984" של אורוול הדבר נעשה באמצעות טכנולוגיית שליטה (שבימינו נראות בסיסית למדי, כמעט פרימיטיביות: מצלמות במעגל סגור) המנוצלת על ידי השלטון הדיקטטורי. אבל החזון הזה התגשם בצורה שונה מאוד, כמעט אבסורדית: במקום שהטכנולוגיה תעזור לשלטון ריכוזי לפקח על האזרחים, היא מסייעת לאזרחים לפקח זה על זה, והם עושים את זה מבחירה ומתוך אמונה עמוקה שזה כיף.
עד היום, זכינו לראות כיצד פרקטיקת השיימינג המפוקפקת משיגה את מטרותיה. כך למשל במקרה של זוג ישראלים שחגג את אירוסיהם ביער הנשיא והשאיר אחריו שטח מזוהם. יבגני ויינשטוק, רוכב אופניים שעבר במקום, החליט לפרסם תמונות של פינת החמד המטונפת. התמונות הופצו ברשת ובסופו של דבר אף הגיעו לתקשורת. בתגובה, בני הזוג פרסמו תגובה לפיה "הצעת הנישואין הייתה בשעות הערב המקום היה חשוך לא הייתה שום אפשרות לנקות את המקום. בבוקר שלמחרת המקום נוקה" (בפועל, ככל הנראה, המקום נוקה על ידי אנשי קק"ל).
גם אמין אסלנוב למד על בשרו את כוחה המפקח של הרשת. אסלנוב פרסם תמונה בה הוא נראה אוחז חתולה בזנבה. התמונה עוררה את זעמם של הגולשים, ששיתפו את התמונה אלפי פעמים והוסיפו איחולים משלהם. השיתוף ואף הוביל לחקירה במשטרה. אסלנוב התנצל בפומבי וכתב, "חברים זה לא היה מתוך כוונה לפגוע בחתול. זה חתול שגדל ומסתובב בשכונה שלי ושיחקתי איתו, לחתול לא נגרם נזק והוא חי כרגיל".
אפילו המשטרה קיבלה טיפול בשיימינג: לאחר שגולשים התחילו להפיץ בפייסבוק תמונות של ניידות המבצעות עבירות תנועה ועבירות חנייה, פרסמה משטרת ישראל הודעה לפיה תלונות של אנשי משטרה יבדקו, ואם יתגלה כי השוטר אכן לא פעל כדין - הוא יטופל במישור המנהלי והמשמעתי.
בושה לבושה
אך המקרה של שופמן יוצא דופן משני טעמים. ראשית, גם אם לא היתה עומדת בזמן הצפירה, שומפמן היתה אולי פוגעת ברגשותיהם של חלק מהאזרחים, אך התנהגותה לא היתה מסבה נזק של ממש לבני אדם, בעלי חיים או שטחים ציבורים. כמובן שהיא גם לא היתה פוגעת בחוק.שנית, וזו הנקודה האמיתית בה אנו מעוניינים לעסוק כאן, המקרה של שופמן מדגיש את הבאגים במנגנון השיימינג הוולנטרי והכמעט-אוטומטי. אלפי הגולשים שהפיצו את התמונה לא טרחו לבדוק את הפרטים או אפילו לערער על מה שעיניהם רואות. הם לא ידעו שהתמונה לא צולמה בעת הצפירה, וגם לא היו להם את הכלים לבדוק את אמינותה. גם אם התמונה צולמה בזמן צפירה, הקונטקסט שבה צולמה לא יודע לנו: אנחנו לא יודעים אם המצולמת נאלצת לבצע שיחת חירום, או אולי משתיקה את הטלפון שבחר לצלצל בזמן צפירה, אם היא תיירת, שלא מכירה את מנהגי המקום - וכן הלאה.
כשגילו את הטעות הגולשים חזרו על אותו דפוס פעולה: באותה רוח צדקנית שהם הפיצו את התמונה השקרית, הם החלו להפיץ את הנזיפה על הנזיפה. הפעם שיטת השימייניג לא עבדה, אולי בפעם הבאה היא שוב תצליח, העיקר שנמשיך להשלות את עצמנו שאנחנו עוזרים לתקן את העולם.
