גאווה ישראלית: המוצרים שכבשו את העולם
המשחק שנמכר במיליונים בעולם, מערכת להשקיית גינות שחוסכת במים ומגוון תרופות שמסייעות לחולים ברחבי תבל. אז מה הקשר בין הטפטפת, קסדת הטייס, דשנים לקרקע ומשחק רמיקוב? נכון, לכולם תעודת זהות כחול לבן וכולם הצליחו בגדול
גם אם סביבתכם עטופה במוצרים שמיוצרים בסין או כאלו עם הון ומיתוג אמריקני, טאץ' איטלקי וקצת ניחוח צרפתי - בוודאי תשמחו לדעת שגם ישראל נמצאת על מפת הייצור העולמי. המוצרים הישראלים נחשבים לחכמים ומתוחכמים, כך שאם תרצו להצליח בגדול ברחבי תבל כדאי שתהיו מקוריים במיוחד כי תחכום הוא הדימוי המרכזי שלנו בעולם.
יצואנים יוצאי דופן: הכירו 10 חברות מצליחות
העתיד מצוי בתזונה ובטי-שירט. יצואנים יוצאי דופן
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לפייסבוק של ynet
הטפטפת שחוסכת בהשקיה
למחסור הישראלי במים, יש גם יתרונות. אחת מהן היא הטפטפת, שנולדה מאותו צורך ישראלי מפורסם - החסכון במים. מקום הולדתה של הטפטפת הוא בישראל. היא הומצאה על ידי המהנדס שמחה בלאס ובנו ישעיהו. בהמשך, בלאס יחד עם קיבוץ חצרים, ייסדו את חברת נטפים. מאז עברה החברה מספר גלגולים, וכיום היא נחשבת למובילה במתן פתרונות לחסכון במים והגדלת יבולים. סביב הטפטפת פותחה שיטת השקיה שלמה ובעזרתה מושקים כיום מיליוני דונמים של שדות.
דשן כחול לבן
בתחום החקלאות יש לנו עוד נציגות ישראלית דומיננטית: ישראל נחשבת למעצמת דשנים לקרקע. מיליארדי צמחים בברזיל, אירופה, הודו ובסין מוזנים בדשן תוצרת כחול לבן.
בעידן המודרני המאופיין בגידול מתמיד בתוחלת החיים, בעלייה ברמת החיים ובגידול באוכלוסיית העולם – ישנו צורך בהרבה יותר תוצרת חקלאית על הרבה פחות קרקע. לצורך כך, יש דשנים שהם למעשה חומרים כימיים המעשירים את הקרקע במינרלים ומשפרים את הצמיחה החקלאית.
אשלג ופוספט הם שניים מתוך שלושת המרכיבים העיקריים של הדשנים, ואלו מיוצרים במפעלי כי"ל דשנים כבר למעלה מ-60 שנה. ב-2011 עמדו הכנסות מגזר הדשנים על כ-4.1 מיליארד דולר, ואלו מהווים כ-55% מסך המכירות של כי"ל לשנה זו.
הבויילר: דוד שמש כחול לבן
הרבה לפני שדיברו על אנרגיות מתחדשות ומהפכות ירוקות, נולדה אחת ההמצאות הירוקות והחשבות ביותר בישראל. ישראלי בשם ד"ר צבי תבור יצר אפשרות למקלחת חמה ומפנקת על חשבון אנרגיית השמש. תבור, מחלוצי האנרגיה הסולרית בישראל ובעולם, פיתח את דוד השמש בשנות ה-70 בעקבות משבר האנרגיה העולמי. כיום, הדוד נפוץ במדינות רבות באגן התיכון והשימוש בו בבית הישראלי נפוץ במיוחד.
במקום קלפים - משחקים ברמיקוב
בעקבות האיסור על משחק הקלפים שהיה נהוג לזמן מה בשנות ה-40, המציא אפרים הרצנו את ה"רמיקוב". כשעלה הרצנו ארצה בשנות ה-50 פיתח את חלומו, ובחצר האחורית של ביתו בבת ים ייצר משחקי "רמיקוב", בעזרת ילדיו מריאנה ומיכה הרצנו.
ההצלחה לא איחרה לבוא ומשפחת הרצנו חנכה מפעל מודרני, בשם "למדע תעשיות קלות". בהמשך ילדיו של הרצנו ייסדו את חברת קודקוד, משווקת המשחק. כיום, הרמיקוב מיוצא ל-58 מדינות ב-27 שפות שונות ונחשב לאחד משלושת משחקי הקופסא הנמכרים בעולם אותו תוכלו למצוא ב-30 מיליון בתים ברחבי תבל.
קסדה בראש טוב
בעוד ענקית החיפוש גוגל גורמת לכולנו להתלהב ממשקפי האינטרנט הממוחשבים שעתידים להיות הדבר הבא בתחום הטכנולוגייה - באלביט מייצרים, מזה מספר שנים, בעבור טייסים, מוצרים דומים ואף מתוחכמים הרבה יותר.
משקף הקסדה של אלביט מציג לטייס את כל נתוני הטיסה הנחוצים לו לביצוע משימתו ואף מאפשר כיוון מערכות, כדוגמת נשק, על ידי הטיית הראש בלבד. קסדות אלו מיוצרות על ידי חברת-הבת האמריקנית של אלביט מערכות, VSI, ומשולבת ביותר מ-95% ממטוסי הקרב והמסוקים הנמצאים בשימוש צבאות ומדינות ברחבי העולם.
הקסדה מעניקה לטייסים יכולת התמצאות סביבתית ויתרון משמעותי בביצוע משימות אוויר-אוויר ואוויר-קרקע. לאחרונה זכתה החברה בחוזה לפיתוח הקסדה גם עבור מטוס החמקן, F-35.
חיישנים במקום טייסים
אם חיל האוויר מחליט שלא להוציא טייס למשימה - יש לו תמיד את האפשרות להשתמש במטוסים ישראלים ללא טייסים. המטוס ללא טייס (מל"ט) החדיש מתוצרת אלביט, הרמס 900, מסוגל לטוס בגובה 30 אלף רגל ונבחר לשימוש על ידי צה"ל ועל ידי צבאות מובילים אחרים בעולם.
הרמס 900 מאופיין בריבוי סנסורים, יש לו יכולת טיסה בתנאי מזג אוויר קשים ויכולות לוחמה אלקטרונית כולל יכולת מהפכנית שנחשפה לאחרונה על ידי החברה – מודיעין היפר-ספקטרלי לאיתור וזיהוי יעדים מודיעיניים על בסיס החומר ממנו הם מורכבים. מל"ט ההרמס 900 מתבסס על הניסיון המבצעי שצבר ההרמס 450 שהיווה את עמוד השדרה של הפעילות המבצעית של צה"ל.
פיתרון נגד גניבת דלק מחברות - הדלקן
היום, קיומו של דלקן ברכב, מעיד כי ככל הנראה לנהג הרכב לא ממש איכפת האם מחירו של ליטר בנזין עלה או ירד. בעבר, אי קיומו של דלקן גרם לצרה צרורה עבור חברות רבות, משום שבעלי רכבי חברה רבים פתחו "תחנת דלק" משנית בטנק הדלק שבמכוניתם, והעבירו דלק מרכב החברה למכוניות פרטיות אחרות.
בשנת 1983 פיתחו דויד קלריך ודב טלמור, מחברת אורפק, אמצעי המאפשר רכישת דלק ללא תשלום מזומן או אשראי לציי רכב. הדבר הביא לשליטה בהוצאות וחסכון בהוצאות הדלק של החברה המתקינה אותו. בגרמניה, החיסכון עמד על 5%, באיטליה ומקסיקו החיסכון עמד על 40%. כיום יש למעלה מ-10 מיליון רכבים בעולם עם דלקן של אורפק.
מובילים בחומרים לכיבוי שריפות
מטרתם של מעכבי בעירה, כשמם, לעכב את התפשטות הבעירה ולהקטין את נזקי השריפות. בעולם המודרני, מוצרי צריכה רבים עשויים מחומרים דליקים או כאלו שמכילים מרכיבים דליקים. מעכבי הבעירה המיוצרים ע"י כי"ל מוצרים תעשייתיים, משולבים בעיקר במוצרי פלסטיקה, טקסטיל, ריהוט ועץ ומעכבים את התלקחות האש והתפשטותה בעת השריפה. בכך הם מאפשרים טיפול באש בצורה יעילה, נותנים לאנשים זמן חיוני להימלט, מונעים נזקים בהיקף גדול ומצילים חיי אדם.
תרכובות הברום שמהן מייצרים מעכבי בעירה, הן בעלות יעילות גבוהה ביותר בעיכוב בעירה. כי"ל מוצרים תעשייתיים מספקת כשליש מאספקת הברום האלמנטרי בעולם והיא חברה מובילה בתחום. חומרים אלו נמכרים בכל רחבי העולם. ב-2011 עמדו הכנסות מגזר המוצרים התעשייתיים על כ-1.5 מיליארד דולר, המהווים שיעור של כ-20% מסך ההכנסות של כי"ל לשנה זו.
יעילים גם בארון התרופות
לא מעט פיתוחים רפואיים נולדו בגבולות המדינה. את מגוון הפיתוחים בתחום זה קצרה היריעה מלהכיל ולכן נציין שלוש תרופות מפורסמות תוצרת כחול לבן:
סירקדין היא תרופת שינה ייחודית המבוססת על הורמון השינה מלטונין. ב-1997 הסתיימו הניסויים הראשונים בתרופה והחל מ-2007 היא משווקת במדינות האיחוד האירופי. כיום התרופה מעניקה מזור ל-5 מיליון חולים במעל 30 מדינות ברחבי העולם כולל בישראל.
נוגדי TNF – אנברל, רמיקייד והומירה - משפחת התרופות המשמשות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס ומחלות ריאומטולוגיות נוספות. כיום, מדובר בתרופות המסייעות למיליוני חולים ברחבי העולם בהתמודדות עם מחלות שעד לפיתוחן של תרופות אלה, גרמו לפגיעה קשה מאוד באיכות החיים של הסובלים מהן.
קופקסון, המפורסמת שבתרופות ישראל, מוכרת לציבור הישראלי בעיקר בהקשר השיח על שווי מניית חברת טבע. מדובר בתרופה המשמשת לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה,שפותחה במעבדות מכון וייצמן על ידי פרופ' מיכאל סלע ופרופ' רות ארנון.
לאחר שנים ארוכות של ניסויים ומחקר החל הניסוי הקליני הראשון ב-1975. ב-1987 חברת טבע הישראלית נכנסה לתמונה והשלימה את תהליך הפיתוח עד לאישור התרופה לשיווק ב-1996. כיום נאמדות מכירות התרופה במחזור של כ-4 מיליארד דולר בשנה עבור והיא מהווה כמוצר המרכזי של החברה. התרופה משווקת כיום ביותר מ-50 מדינות ברחבי העולם וניסיונה הטיפולי המצטבר נאמד על למעלה ממיליון שנות טיפול.
עשו לנו לייק בעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
לפנייה לכתב/ת 
