אב שכול מול נתניהו: למה לא מנציחים את בתי?
בטקס הממלכתי להרוגי פעולות האיבה תקף צביקה פוזיס-שחק את ראש הממשלה ואמר כי המדינה אינה עושה די כדי לקבע את מעמד קורבנות הטרור באתוס הלאומי: "אנחנו רוצים צדק, חשים שהמדינה מתביישת בנו". נתניהו: גם אבנים הם טרור. לא נחנך לשנאה כמו אויבינו
זעקת הכאב בטקס הממלכתי הפכה למתקפה על הממשלה ועל ראשה. בהר הרצל התקיים בצהריים (יום ב') טקס האזכרה הממלכתי לנפגעי פעולות האיבה. נציג המשפחות השכולות נשא מולו דברים נוקבים, ואמר כי המדינה אינה עושה די כדי לסייע למשפחות קורבנות הטרור - הן כספית והן בכל הקשור לקיבוע מעמדם של הקורבנות באתוס הלאומי. לפניו, ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא נגד "מטיפי מוסר" התוקפים את ישראל המגינה על עצמה מפני פיגועי טרור, והבטיח שלא להיכנע מול הניסיונות לזרוע בקרב הישראלים בהלה: "נרדוף אחר המפגעים עד חורמה, ונכה בהם בכל מקום". ynet העביר את הטקס בשידור חי.
יום הזיכרון ב-ynet:
- נתניהו: "המענה למוות הוא החיים עצמם"
- 'עמנואל, יש דברים נסתרים'. שיר לחלל בלי הפנים
- גם השנה: "אחות של גיא" כותבת לאח שלא יחזור
- הרוגי "עמוד ענן" לא הוזכרו בטקס העירוני
מספר האזרחים שנהרגו בפעולות איבה נכון ליום הזיכרון הזה עומד על 2,493, ובהם 120 אזרחים זרים, תיירים ועובדים שנהרגו בפיגועים. בשנה החולפת נהרגו 10 אזרחים בפעולות איבה. פיגועי האיבה הותירו 2,848 יתומים, ובהם 99 יתומים משני ההורים, 976 הורים שכולים ו-799 אלמנים ואלמנות.
את דבריו בטקס פתח ראש הממשלה בנימין נתניהו באזכור פציעתה של התינוקת אדל ביטון שנפצעה מיידוי אבנים בחודש שעבר. "קיבלנו תזכורת נוספת שאבן היא כלי נשק קטלני", אמר נתניהו, "טרור האבנים מהמארב מצטרף לטרור בקבוקי התבערה, הסכינים, היריות והטילים, פצצות ההשהיה ומכוניות התופת וטרור המתאבדים. כל אלה הפילו בנו 2,500 קורבנות".
נתניהו אמר כי תולדות המפעל הציוני זרועות פעולות איבה - "שמותיהם מתחלפים אבל מטרתן זהה. הפרעות, המאורעות, חדירות הפדאיון והמסתננים. בשנים האחרונים אנחנו קוראים לזה פיגועי המחבלים. כל אלה נועדו להרוג בנו, לזרוע פחד ובהלה, לערער את ביטחוננו, לעקור נטוע ולגרש אותנו מארצנו. כל האמצעים כשרים בעיני המרצחים, אך עמנו לא ייסוג בחפירות חייו. לא ניכנע ולא נוותר. נרדוף אחר המפגעים עד חורמה, ונכה בהם בכל מקום".
"ישנם אנשי מוסר כביכול שמטיפים לנו השכם והערב, רק אני שם לב שהם לא תמיד ממהרים לגנות את אויבינו כשאלה שופכים דם נקיים", אמר ראש הממשלה, "המרצחים אינם נרתעים מלטבוח בתינוקות ובזקנים, בעוברי אורח חפים מפשע והולכי דרך תמימים - יהודים ולא יהודים. אנחנו אף פעם לא נהיה כמותם. לא נחנך את ילדינו לנקמה ולשנאה, לא נסית בצורה עיוורת, לא נשלח את מה שהם מכנים 'שהידים' כדי שאלה יקחו איתם אל השאול את הנשמות של נקיי הכפיים".
"גם תוקפים אותנו, גם טובחים בנו, גם מבקרים אותנו על כך שאנחנו מגנים על עצמנו בדרכי מוסר ובטוהר הנשק, בדרך שאין לה משל בין האומות", אמר נתניהו. "תמיד נשאף לשכנות טובה ולאחווה בין עמים, אך גם נדע לגבות את מלוא המחיר מדורשי רעתנו. היום אנחנו מבכים את קורבנות הטרור ופעולות האיבה, שהיו לחיילים במערכה לבניית ארצנו. גם הם מגש הכסף שעליו ניתנה לנו מדינת ישראל".
יו"ר ארגון משפחות נפגעי פעולות האיבה, צביקה פוזיס-שחק, דיבר בטקס נגד התמיכה הממשלתית החסרה: "המדינה בהכירה באחריותה ובחשיבות שיקומנו בנתה מערכת של גמלה ופיצויים, שיקום וסיוע, תמיכה ועזרה לנפגעים. עם זאת, אין בכוחה של מערכת זו לענות על כל צורכיהם של הנפגעים ולעתים קצרה גם ידה מלהושיע, חרף רצונה הטוב. אני שואל אתכם: לאן יפנה ילד שאחיו נהרג בפיגוע טרור והוריו אינם מתפקדים? הוא צריך ורוצה יום נופש אשר בכוחו להאיר את פניו, הוא רוצה שמישהו יחגוג לו בר מצווה, שייסעו עמו לטיול אשר ינתקו מהכאב לזמן קצר. המחוקק בהכירו בקשיים אלו בחר להגדיר בחוק ארגון יציג שחבריו הנם קהילת נפגעי פעולות האיבה והטרור, מטרתו לפעול למען רווחתם במקומות בהם המערכת אינה יכולה למלא את החסר. זהו ארגון אליו פונים נפגעים אשר לא קיבלו מענה ובצר להם מתדפקים על דלתות הארגון ואנו מנסים במיטב כוחנו הדל להאזין להם, לסייע להם, להיות להם לפה, לכוונם - אך לא תמיד נוכל לסייע.
"ארגוננו נתקל בקשיים רבים וצריך להתקיים מתמיכה דלה, ללא משאבים. חמישה עובדים בלבד מטפלים באלפי משפחות, ובשלה השעה כי צעקתנו סוף כל סוף תישמע. גם 15 שנים לאחר הקמתו, אין לארגון שהוכר על-ידי המדינה כארגון היציג של נפגעי פעולות האיבה בית קבע, אין סניפים, ואנשים הזקוקים לייעוץ נאלצים להתנייד עד לתל-אביב מקריית שמונה ובאר שבע. הייתכן כי במדינה מתוקנת ייתמכו ובצדק ארגוני השכול של מערכת הביטחון במיליוני שקלים, והארגון היציג נתמך בפרוטות ותמיכה ראויה אין לו?".
"אנו אשר איבדנו את יקירינו, נפגענו בגופנו ובנפשנו, לא חסד אנו מבקשים אלא צדק, לא טובה אנו מבקשים אלא את הראוי והמגיע לנו", אמר. "כל מה שאנו מבקשים היא שתחדל מדינתנו בה איבדתי את יקירתי ליתן לנו את התחושה כאילו היא מתביישת בנו, כאילו אנחנו בגופנו הננו אנדרטה להנצחת כישלונה של המדינה".
הוא אמר כי לצד הנושאים הכספיים, יש נושאים ערכיים שיש לתקנם מיד, ובהם הדגשה ברורה יותר בתקשורת ובטקסים הלאומיים שיום הזיכרון הוא גם לנפגעי פעולות האיבה, ולא רק לחללי מערכות ישראל. "הייתכן כי בנינו ובנותינו, שנרצחו כולם מידי אויב במקומות בילוי, בשוק, באוטובוס, במקומות שאליהם אזרח נורמלי ישים פעמיו, הם לא יוזכרו בטקסי הזיכרון? למדינה ולממשלה חוב מוסרי כלפי אזרחיה אשר נפלו ביד אויב גם לאחר מותם. הזכרת שמם בטקסי יום הזיכרון הינה המעט שניתן לעשות. כאן בהר הרצל עתידה ממשלת ישראל להקים את היכל ההנצחה הלאומי, אך בהיכל זה לא ייכללו חללי פעולות האיבה. מדוע בתי שנרצחה מיד אויב אינה ראויה להיות מונצחת בהיכל ההנצחה הלאומי, ואילו החייל שנרצח עמה באותו פיגוע בעת היותו בחופשה ללא מדים, כן מונצח?". בתו, בת-חן שחק, נרצחה בפיגוע בדיזנגוף סנטר ב-1996.
מוקדם יותר, הבוקר, נערך בהר הרצל טקס האזכרה הממלכתי לחללי צה"ל.
נתניהו אמר בטקס זה: "משפחת השכול היא שבט שחוצה את כל שדרות החברה הישראלית: בנים ובנות, אבות ואמהות, אחים ואחיות, אלמנים ואלמנות". הוא תיאר פגישה שערך עם ילדים שכולים: "חשבתי בליבי, הם כל כך צעירים. בטרם הספיקו להזדקף מלוא קומתם נחתה עליהם הגדיעה הנוראה של חרב השכול. הם לא זכו לחוות את אביהם ולהטמיע את אישיותו בנפשם. לא הייתה להם הזדמנות להצטייד בעצותיו ובחום אבהי, שישמשו אותם בהמשך חייהם.
"הסתכלתי עליהם והשאלות הציפו אותי: כיצד יתמודדו עם תחושת החסר הנורא? עם העובדה שהם שונים מילדים אחרים? עם הכאב האיום של האמהות שלהם? אחד הנערים שאל אותי: 'איך אתה מתמודד עם אובדן אחיך?' השבתי בכנות: 'אינני יודע איך לייעץ למישהו כיצד להתמודד עם אובדן כזה'. 'אמא אומרת שצריך להמשיך הלאה', אמר מישהו אחר. נזכרתי בגבורתה של אמי, שאיבדה את בנה הבכור, ואמרתי לו: 'אמך גיבורה'... אולי המענה למוות הוא החיים עצמם - החיים של כל אחד ואחת מאיתנו, וחיי המדינה והעם".
בטקס לזכר חללי צה"ל בבית העלמין קריית-שאול בתל-אביב אמר שר הביטחון משה יעלון: "משפחות יקרות, הפצע שלכן לעולם יתקשה
להגליד. כאב חד, קבוע, ילווה אתכן כל ימיכן. המחיר ששילמתן למען המשך קיומה של מדינת ישראל הוא כבד מנשוא, בלתי נתפס. בגבורתכן, אתן מהוות סמל ליכולת העמידה של החברה הישראלית. אנו מתכנסים בכאב רב וביגון קודר בבתי העלמין, בטקסים ובעצרות הזיכרון. אנו עומדים בהם מתוך עוצמה וגדלות נפש שאין שניות להן, והן אלו אשר מהוות בסיס לקיומנו בארץ הזו".
מספר הנופלים בעת מילוי תפקידם עומד על 23,085. בשנה החולפת התווספו למניין 92 נופלי מערכות הביטחון ובכללם 37 חללי צה"ל, 12 חללי כוחות הביטחון (משטרה), ו-43 נכי צה"ל שנפטרו והוכרו כחללים. מספר החללים שמקום קבורתם לא נודע מסתכם ב-555.
לפנייה לכתב/ת 
