סקר: 45% - מצבנו הורע ב-5 שנים האחרונות
מסקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי 89% מהנשאלים שטענו כי מצבם הורע אמרו שהסיבה העיקרית לכך היא עלייה ביוקר המחיה. עוד עולה מהסקר כי שליש מהנשאלים היו מוכנים לשלם מסים נוספים על מנת להרחיב את שירותי הבריאות ואת הסיוע בדיור
הנשאלים אשר חשו כי הם משתייכים למעמד הנמוך או הבינוני-נמוך מרגישים שמצבם הורע. הנשאלים ששייכו את עצמם למעמד בינוני-גבוה והגבוה מרגישים כי מצבם השתפר. התחושה הכללית שעולה מהסקר היא של הרעה במצב הכלכלי וחשש מפני העתיד. במרכז מסבירים כי השוני נובע מהמחאה החברתית של קיץ 2011, שאולי הגדילה את המודעות באשר למצב הכלכלי. ב-2010 רוב המשתתפים בסקר היו אופטימיים.
עם זאת כשליש מהנשאלים בכל המעמדות אמרו שהיו מוכנים לשלם יותר מסים כדי להרחיב את שירותי הבריאות או כדי להרחיב את הסיוע בדיור, שיעור זה של הנשאלים גם הסכימו להעלות את נטל המס כדי להגדיל את קצבאות הביטוח הלאומי. רק כרבע הסכימו לשלם יותר מסים כדי לשפר ולהרחיב את שירותי החינוך.
מהסקר עלה כי שיעור הנשאלים במעמד הגבוה שהיה מוכן להעלות מסים היה גבוה יותר, בעיקר בעבור שיפור מערכת החינוך והבריאות. במעמד הנמוך הסכימו להעלאת מסים בעיקר עבור סיוע בדיור ציבורי.
הסיבה להרעה הכלכלית: עליית יוקר המחיה
כ-89% מהנשאלים שטענו שמצבם הכלכלי הורע אמרו שהסיבה לכך היא עלייה ביוקר המחיה. 49% טענו שהמצב הורע בעקבות שינויים בצורכי המשפחה או במצב המשפחתי, ו–42% אמרו שחוו ירידה בהכנסות של אחד מבני המשפחה. 44% סיפרו שמצבם הורע בעקבות שינוי בהתנהלותם הכלכלית, ו–31% טענו שקיצוץ בקצבאות או עלייה במסים הם שאחראים להחמרה במצבם.
כ-57% מאלה שמצבם השתפר ייחסו זאת לשינויים בהכנסה מעבודה ובמשכורת של בני המשפחה, 53% טענו שהסיבה היא שינויים בצרכי המשפחה, 51% אמרו כי מדובר בשינויים ביוקר המחיה, 33% דיברו על שינויים בהתנהלות כלכלית ו-38% ייחסו את השיפור לשינויים במסים.
מקרב הנשאלים שטענו כי הכנסתם השתנתה, טענו הרוב (52%) שהגורם לכך אינו מדיניות הממשלה בתחומי המסים בשנים האחרונות. 19% ציינו שהכנסתם קטנה בעקבות המדיניות הממשלתית ו-16% טענו שהכנסתם גדלה. רוב המשתתפים שאמרו שהכנסתם השתנתה בגלל הרפורמה במס ההכנסה היו מהמעמד הבינוני והגבוה.
לפי הסקר, כ-66% אזרחי ישראל חושבים שהם נמנים על המעמד הבינוני, אף שבפועל רק 39% משתייכים למעמד הגבוה או הנמוך. הישראלים לא רוצים להודות שהם נמנים על המעמד הגבוה, ובאופן דומה, גם לא מודים שהם שייכים למעמד התחתון. מרכז המידע והמחקר מסביר כי "יש פערים גדולים בין תפישת האדם את מצבו הכלכלי לבין מצבו הכלכלי האובייקטיבי, שנקבע בהתאם להכנסות שעליהן דיווח".
מהסקר עלה בנוסף, כי כמחצית מהנשאלים במעמד הנמוך באמת חושבים שהם משתייכים למעמד הזה, אך יותר מ-10% מהם חושבים שהם משתייכים למעמד הגבוה. כרבע מהנשאלים במעמד הבינוני מרגישים שהם במעמד כלכלי נמוך יותר, ואילו בקרב בני המעמד הגבוה, נמצא כי הם בעלי "נטייה להגדיר את מעמדם כנמוך יותר מהמעמד האובייקטיבי שלהם". רק 11% מהנשאלים במעמד הגבוה הודו שהם משתייכים לו.
לפי מרכז המחקר והמידע, ייתכן שרוב הנשאלים סבורים כי השכר החציוני גבוה יותר ממה שהוא בפועל. אגב, ההכנסה החציונית של משקי בית במדגם המייצג של מרכז המידע (כלומר, ההכנסה שמחצית משקי הבית מכניסים פחות ממנה) נמוכה באופן משמעותי מזו שמוצגת בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 7,035 שקל נטו לחודש ב–2011, לעומת 9,137 שקל נטו על פי הלמ"ס.
מעמד הביניים מתקשה לסגור את החודש
עוד עולה מהסקר כי במעמד הגבוה יש פחות מפרנסים מבמעמד הבינוני. לרוב, מצבן הכלכלי של משפחות בעלות שני מפרנסים טוב יותר מאשר מצבן של משפחות עם מפרנס אחד. כ-58% מהמשתתפים בסקר אמרו שבמשק הבית שלהם יש שני מפרנסים או יותר, ו-32% דיווחו שבמשק הבית מפרנס אחד. ל-8% לא היו כלל מפרנסים במשק הבית.
למרות זאת, במעמד הגבוה שיעור המשפחות שבהן שני מפרנסים נמוך מזה שבמעמד הבינוני. במרכז מסבירים כי ייתכן ש"משקי בית במעמד כלכלי גבוה יכולים לוותר על הכנסה נוספת מעבודה, ולכן אחד מבני הזוג אינו מפרנס".
הסקר מחזק את הטענה החוזרת כי במעמד הביניים מתקשים לסגור את החודש. כ-42% מהנשאלים במעמד הבינוני מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות, וכך גם כ-56% מבני המעמד הגבוה. כ-31% מהנשאלים במעמד הבינוני-גבוה לא מצליחים לכסות את הוצאות משקי הבית לעומת 15% בלבד מהנשאלים במעמד הגבוה.
כ-25% מהנשאלים במעמד הגבוה הצליחו לחסוך כל חודש. בקרב יתר המעמדות שיעור החוסכים הוא 4%-8% בלבד. 18% מהנשאלים קיבלו סיוע כספי שוטף מבני משפחה שלא גרים עמם בדירה, כמו הורים ואחים.
כ-51% מהמשתתפים בסקר ציינו כי ויתרו בשנה האחרונה על רכישת מוצר עקב קשיים כלכליים, לעומת 44% מהמשתתפים בסקר ב-2010. כ-47% ויתרו על פעילויות פנאי ותרבות. בכל המעמדות דווח על ויתור על רכישת מוצרים: במעמד הגבוה שליש ויתרו על מוצרי צריכה, במעמד הבינוני כ-56%, ובמעמד הנמוך כ-73%.
לפנייה לכתב/ת 
